בבוקר היום הארור של ה-7/10 התחילו לזרום הידיעות על המלחמה שפרצה. מהר מאוד הבנתי שיש כאן אירוע בסדר גודל אחר, פתחתי את המחשב והתחלתי לקרוא את הפרק ב"תיק החירום" המדבר על התפקוד של המנהל הקהילתי במלחמה כוללת.
בשעה 10:00 בבוקר הפעלנו את מערך החירום של המינהל הקהילתי בארמון הנציב והתחלנו להזרים ידיעות והנחיות לתושבי השכונה בתיאום עם עיריית ירושלים, הצבא ומשטרת ישראל. ביום השני למלחמה הפך המינהל הקהילתי למוצב צבאי. קלטנו פלוגה של פיקוד העורף אשר הוקפצה לתת מענה למרחב.
חיינו כמנהלי מרכזים קהילתיים, כמו כל אזרחי ישראל, השתנו מן הקצה לקצה. לא מעט מנהלים בחברה למתנסים גויסו לשירות מילואים, יש שנפצעו בגבורה בקרב כמו חברי יוסי קרסנטי, מנהל מרכז קהילתי בית אל, ויש מבין המנהלים שעד היום נלחמים בחזיתות השונות. אחד מהם, ינון עמיחי מנהל מינהל קהילתי חומת שמואל, גויס ב-7.10 ונמצא בלחימה מאז. לבקשת החברה למתנ"סים, התגייסתי לפני חודשיים למלא את מקומו וכיום אני מנהל את שני המינהלים הקהילתיים.
אני בעצמי שוחררתי לפני שנתיים משירות מילואים לאחר 15 שנה של שירות כלוחם ומפקד. למלחמת לבנון השנייה ולמבצע צוק איתן יצאתי למילואים כעובד המינהל הקהילתי, אך הפעם הבנתי שהתפקיד שלי יהיה שונה.
במינהל קהילתי ארמון הנציב, הנמצא בשכונת תפר בירושלים, התמודדנו עם תחושות פחד ואי ודאות של התושבים. תושבי השכונה חששו שמאורעות יישובי העוטף עלולים לחזור על עצמם בשכונה השוכנת לצד הכפרים ג'אבל מוכבאר וצור באהר. נדרשנו לתת מענים כזרוע עירונית הפועלת בצמוד לעיריית ירושלים מצד אחד, ומצד שני כגוף קהילתי מקומי שהחוסן של הקהילה שלו עומד למבחן.
ב-7/10 גם קיבלנו את הידיעה על הנופל הראשון בשכונה. אביתר אוחיון אבקסיס ז"ל. אביתר בן בכור ליסמין, אם חד הורית מהשכונה. מיד עם הבשורה המרה שהתקבלה קראנו לתושבי השכונה להגיע לבית המשפחה כדי ללוות ולתמוך במשפחה בדרכו האחרונה של בנם הבכור. ביום סגרירי בשתיקה רועמת, מאות תושבים התייצבו ברחוב קשאני בארמון הנציב עם דגלי ישראל כדי לתת כבוד אחרון לאביתר ז"ל.
לצערנו, מסדרי כבוד קהילתיים כאלה חזרו על עצמם בארמון הנציב וארנונה הצעירה עם כל אחד מהנופלים בני השכונה – אביתר אוחיון אבקסיס ז"ל, יקיר ביטון ז"ל, איתן דישון ז"ל, זכריה פסח הבר ז"ל ועידו זריהן ז"ל. המסדרים חזרו בשכונה שלנו ובשכונות ירושלים אחרות.
בחצי השנה האחרונה המשכנו להניע את הפעולות והשירותים כגון הפעלת מעונות יום, קאנטרי (מרכז ספורט), חוגים, מועדוני קשישים ופעילויות לכלל האוכלוסיות במרחב. למדנו שפעולות שגרתיות אלה מקבלות משנה תוקף ומשמעות אחרת כשהשגרה שלנו מאוימת ומאותגרת באופן קבוע. מתוך ההבנה של חשיבות קיום השגרה, קיבלנו החלטה שכל עוד יש באפשרותנו לקיים פעילות נקיים אותה, גם אם בצורה מותאמת. פעלנו ועודנו פועלים יום ולילה בדגש על חיזוק החוסן של השכונה. כחלק מתפיסה זו הקמנו במינהל הקהילתי בחודשים האחרונים את כיתת הכוננות השכונתית, המונה כ-20 תושבים – מעין "יחידה מיוחדת" של מתנדבים שמאומנת עי משטרת ישראל וערוכה לתת מענה במצב חירום קיצוני. את "משמר הארמון" – גוף התנדבותי המונה למעלה מ-100 תושבים מתנדבים לסיורים קבועים שמטרתם העלאת תחושת הבטחון בשגרה.
בנינו מערך של למעלה מ-200 נציגי ועדי בתים הנמצאים בקשר עם העובדת הקהילתית במינהל הקהילתי.
הקמנו מערך המטפל בלמעלה מ-150 משפחות מילואימניקים, על כל ההיבטים המורכבים של החיים החדשים בצל המלחמה. מערך זה פועל בשיתוף רשות הצעירים בעיריית ירושלים ומנוהל על ידי רכזת פרויקט שכונה צעירה במינהל.
קלטנו ילדים וילדות מפונים במערך החוגים שלנו ולקחנו אחריות על מלון בו שהו תושבי שדרות. בפרויקט יחודי של הקרן לירושלים "דאבל אימפקט" אירחנו ילדי כיתות ז' משדרות לפעילות שבועית בקיר הטיפוס הייחודי שלנו. למעלה מארבעה חודשים שחברי "קהילה מטיילת" תלפ"ז מקיימים פעילות קבועה למפונים מהגיל השלישי. כל זה יחד עם הצוות המקצועי המסור והמחויב והנהלת המינהל שהתגייסה מהרגע הראשון.
המינהל ממשיך גם ימים אלה לפעול כדי לחזק את תחושת הביטחון של תושבי השכונה. יצירת מגוון פעולות המחזקות החוסן הקהילתי, תחושת השייכות והמשמעות, תוך מתן הזדמנויות למעורבות, אחריות ויוזמה, בשותפות עם מגוון קהילות, קבוצות ותושבים מכל גווני האוכלוסייה.
דוד מאיר
אשריכם ישראל
איזה יופי של עם בוקע מתוך החושך הלזה
ברכה והצלחה❤️
זכריה עוזיאל
כל הכבוד שווה לחיות בירושלים בפרט בארמון הנציב