העם היהודי ידע הרבה אתגרים ותהפוכות, בהיסטוריה הקרובה והרחוקה, כבר אלפי שנים צלחנו כל אתגר. עם זאת, תמיד הסיפור שלנו היה מורכב. מראשית העם היהודי היה לנו אויבים מרים, אשר רצו להשמיד אותנו בדרכים הקשות ביותר שאפשר לדמיין. למרות ההצלחה, לאורך הדורות מה שמקשה עלינו להתמודד עם אתגרי השעה הוא הפילוג. מאז ומתמיד וגם היום החברה הישראלית מחולקת לשבטים וזרמים, דתיים, פוליטיים או חברתיים. הטעות שלנו היתה שגם ברגעים הקשים ביותר נתנו למחלוקות שטחיות להכריע, במקום להתאחד כדי לצלוח את האתגרים הלאומיים שלנו.
כאשר קמו קבוצות מורדים אמיצות בגטו ורשה, במקום הנמוך ביותר שהעם היהודי נמצא בו אי פעם, הם לא הסכימו לשתף פעולה. הם הקימו ארגונים נפרדים, לימנים ולשמאלנים, ופעלו בנפרד עד תחילת המרד.
גם בימי מרד בית שני היינו מפולגים, על בסיס תפיסה דתית או מעמד. לא הצלחנו להגיע להסכמה, עד אשר אויב אכזר ניצל זאת, השמיד רבים מאיתנו והחריב את בית המקדש.
גם היום בירושלים יש קבוצות שונות, דתיות או אתניות. עיר הבירה שלנו היא המראה של החברה הישראלית, לטוב ולרע – יש כאן דתיים, מסורתיים, חרדים וחילונים. ימנים ושמאלנים, מזרחים ואשכנזים. לכולם יש כאן מקום, כולם חלק חשוב מהפסיפס הזה, אך האתגר שלנו הוא להסתדר, לחיות יחד. בכל מגזר בירושלים הרוב (הדומם לפעמים) מעוניין לחיות יחד, בלי לנסות לנצח ולהכריע אחד את השני, אסור לתת למי שמנסה לגרוף על כך הון פוליטי לנצח.
ב-7 באוקטובר לאחר שנאה של פילוג ושיסוי החמאס יצא למתקפה, ניסה לכבוש ולהחריב את המדינה, ולהשמיד את העם היהודי. אמנם מאוחר, ויש שיאמרו מאוחר מדי הצלחנו לבלום את המתקפה, אך בשונה מהפעמים הקודמות היינו חלשים יותר. מלחמות בין דתיים וחילונים, בין ימנים ושמאלנים, גרמו לנו לשכוח את ההיסטוריה, ולמה אנחנו כאן במדינת ישראל.
הדרך שלי ושל סיעת "התעוררות" מאז ומתמיד היתה לאחד, להגיע להסכמה ולא להכריע. גם לפני מלחמת "חרבות ברזל" חשבנו שזו הדרך היחידה. אם אנחנו רוצים ישראל בטוחה וירושלים יצרנית ומשגשגת, אנחנו צריכים לזכור שלכולם יש מקום כאן, ואסור לתת לאף קבוצה לדחוק את הקבוצה השנייה. ירושלים היא בירת הנצח של העם היהודי על קבוצותיו ושל מדינת ישראל, אני מאמין ביכולת שלנו לשתף פעולה אחד עם השני, לדבר, להתגבר על גם על המחלוקות החריפות ביותר, כי אף מחלוקת לא יותר חשובה מהאחדות שלנו. זו ירושלים שלי, זו ירושלים של "התעוררות".
יום ירושלים שמח לכלל תושבי ירושלים, לאזרחי מדינת ישראל ולעם היהודי כולו בארץ ובתפוצות. מי ייתן ונוכל לקום מהשסע ומהשבר לעתיד חזק, חדש ומבטיח. שכל החטופים והחטופות שלנו יחזרו הביתה במהרה, ושחיילי צבא ההגנה לישראל ישלימו את המשימה בהצלחה, ויחזרו בריאים ושלמים.
- הכותב הינו אריאל בזיז, חבר מועצת העירייה, נציג 'המחנה הממלכתי' ברשימת 'התעוררות'
תגובות