דעה | מירי רגב לא לבד

ממצאי התחקיר (שחלקו הראשון פורסם ביום חמישי על ידי רביב דרוקר בתוכניתו 'המקור' ברשת 13) אודות "מעלליה" של מירי רגב מטרידים מאין כמותם, אך בין זה לבין השאלה אם אכן מדובר בעבירות פליליות, מתעוררות בעיות ראייתיות ועימן טענה משפטית צפויה (שכבר נשמעה על ידי לא מעט אנשי ליכוד וחבריה של השרה) – "אכיפה בררנית".

כן, מירי רגב אכן לא לבד, ובטח שלא המציאה את השיטה.

ועדיין, למרות שאיש כבר לא משלה את עצמו שהפוליטיקאים נרתמים כדי לעשות למען הציבור, ממצאי כתבת התחקיר של רביב דרוקר שמים לכולנו מראה בפרצוף, והתוצאה הישירה היתה בעיקר של תחושת גועל. היו גם כאלה שכבר מיהרו לקבוע שמדובר גם בעבירות פליליות ואף ביקשו מהמשטרה לחקור את רגב ואת ממצאי התחקיר משתי סיבות מרכזיות: האחת – הפרת אמונים, קרי שהיא השתמשה בתפקידה שלא לשמו ובניגוד להתחייבותה לשמור על חוקי מדינת ישראל; השנייה גרועה יותר, דהיינו, שבתמורה להעדפותיה – היא קיבלה אלפי קולות של מתפקדי ליכוד שהצביעו עבורה בפריימריז של הליכוד, וכך תוכל לטפב במעלה סולם הפריימריז של הליכוד – רוצה לומר שוחד.

בהיותי משפטן וגם "סנגור מושבע", השאלה אם באמת יהיה ניתן לתרגם את המעשים המתאורים בתחקיר להרשעות – היא בעיני מורכבת. מדובר בסוגיות משפטיות לא פשוטות, שפתרונן עוד רחוק. הכל עוד תלוי בממצאי החקירה; החלטה אם בכלל מתחייב להעמידה לדין ומעל לכל – פסיקת בית המשפט.

מה שיותר הטריד אותי הוא, שמצאתי עצמי – ומן הסתם עוד רבים כמותי – שואל: "מה בעצם חדש בזה?". עד כדי כך כבר כל כך התרגלנו למציאות העגומה שבה, "פוליטיקאים" כאלה ואחרים משתמשים בכוחם ובתפקידם למטרות זרות, לרבות מינוי מקורבים (שלשם כך נועדה ביו היתר אותה "מהפכה משפטית", שאחת ממטרותיה היתה למנוע התערבות בג"ץ במקרים מושחתים כאלה), ו/או הענקת הטבות ל"בעלי עניין" ו/או "מקורבים", ותוך כך מיטיבים גם עם עצמם.

עו"ד קובי קמר (צילום: פרטי) – לאתר הבית: www.kamarlaw.co.il

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

לצערנו, זו כבר הפכה למעשה לסוג של "מוסכמה" שהציבור כל כך התרגל אליה, עד כדי שמרבית האזרחים כבר לא מתרגשים מעוד חשיפה. נדמה שאיש כבר לא באמת מצפה להתנהלות אחרת. התרגלנו לכך, שרבים מאותם פוליטיקאים משקרים בפרצוף כשהם מנסים לשכנע לבחור בהם כדי "לשרת את הציבור", ומיד אחרי היבחרם פונים לפרוע את השטרות לאלה שהבטיחו להם ובצד זה גם כבר פוזלים לעבר הקדנציה הבאה, תוך שהם מבטיחים ומעניקים טובות הנאה ל"קבלני קולות" למיניהם.

כל "קבלן קולות" כבר יודע היטב על איזה צד של הלחם מרוחה החמאה ולשם בדיוק פניו. אלה גם יודעים, שה-מחלה של פוליטיקאים מזן כזה היא, שהם מסרבים להשתחרר מתפקידם רם המעלה. כתבת התחקיר הוכיחה לכאורה שזה מה שהטריד את מירי רגב, שבזחיחות דעתה וביוהרתה ממש "השתינה מהמקפצה".

ובצד הגועל – האמת היא שמירי רגב היא לא הבעיה, אלא הסימפטום. את התופעה המגונה לא היא המציאה והיא לבטח לא היחידה שפועלת בדרך הזו.

על רקע שחיתות מוסרית זו, אין לצפות להתנצלות/התפטרות או, חלילה פיטוריה ע"י ראש הממשלה, אשר כה זקוק לה ונאשם בעצמו העבירות הרבה יותר חמורות. בדומה לו, מירי רגב, כבר פתחה במתקפה על "המדליף" ועל "המפיץ", ותמשיך ותגייס להגנתה גם את טענת ה"אכיפה הבררנית": מן הסתם תדרוש לחקור מה נעשה בכל משרד ומשרד בטרם "יתלבשו" דווקא עליה.

במציאות הקיימת כאן, ומעבר לעומס הכבד שטענה זו תטיל על מוסדות אכיפת החוק למיניהם, זה גם לא לגמרי מופרך: יהיה קשה לדחות את טענת האכיפה הבררנית על יסוד הטענה "מצטערים, אותך תפסנו".

• הכותב הינו עו"ד קובי קמר, מומחה למשפט פלילי