דעה | לשמור על האופי ועל היופי של ירושלים

בשבוע החולף התקיים בבית הנסן מפגש בין צוות מטעם עיריית ירושלים לבין נציגי מינהלי הקהילות השכונתיות, במטרה גלויה לשמוע את הציבור להשלמת "ארגז כלים לקבלת החלטות תכנוניות", ובמטרה פחות גלויה במסגרתה מבקשת עיריית ירושלים להכשיר את התהליכים החד-צדדים והאגרסיביים של ועדות התכנון (המקומית והמחוזית) בהקמת מגדלים ברחבי ירושלים, שבאופן דרמטי מתרחק מכל זכר של שימור העיר היסטורית ומתקרב מדי יום להיראות כמו סינגפור.

ברור שכל ארגזי הכלים והמדריכים הרבים שנכתבו במשך עשרות שנים, מטרתם היחידה היא להיות שימושים כאשר הם לטובת האינטרס של מקבלי ההחלטות בוועדות התכנון השונות, וכשהם לא מתאימים לאינטרס הזה – הם ממלאים את ארונות הספרייה של אותן ועדות.

מכאן שרק תוכנית סטטוטורית מאושרת לירושלים (כולה או חלקה) היא זו שתחייב את כל ההרפתקנים/יות השונים/ות בוועדות התכנון מלשחק על העתיד של העיר המיוחדת הזו (כן, ירושלים היא לא סינגפור ולא רמת גן) ולעשות נזק בלתי הפיך אשר מהווה בכייה לדורות.

ירושלים שייכת לכולם, ובכולם אני מכוון לכל העולם – ולכן מחובתנו לתכנן אותה בפינצטה.

ירושלים אינה שונה מאמסטרדם, פריז, ויתר הערים החשובות באירופה, שבהן יש חשיבות וכבוד לשימור אורבני. ההיפך הוא הנכון, ירושלים עוד יותר חשובה מעצם העובדה שהיא שייכת לכל העולם ולא רק לנו.

יוזמות למגדלים בירושלים תמיד היו, ניתן לראות זאת בספר "חלום בהקיץ- ירושלים הלא בנויה", מאת אדריכל דוד דוד קרויאנקר (פרק 7, 'מגדלים פורחים באוויר'). הרי תמיד היו ניסיונות של יזמים פרטים לדחוף את ירושלים לגובה. הרי מחסור דיור במדינה תמיד היה ותמיד יהיה.

מול הלחץ הנדל"ני הזה – שמגיע כאמור הן מצד יזמים פרטיים והן מצד הממשלה/מדינה – ידעו במשך עשרות שנים שורה של מהנדסי ערים וממתכנני מחוז לעמוד, ולתת אישורים לבנייה לגובה רק ב"פינצטה".

האופי של ירושלים כעיר שנבנית באבן – חומר ארצי בסיסי שלא מיועד לבניית מגדלים בני 20 ו-30 קומות – כשונה מערים כמו רמת גן או סינגפור, דומה לערים מיוחדות בעולם כמו פריז, אמסטרדם, רומא.

האם אין ברומא, אמסטרדם או פריז מחסור בדיור ולחצים נדל"נים? האם אין בערים האלו לחצים לבנות מגדלים? ברור שיש.

האם יש מי שקורא את השורות האלו ויכול לדמיין מגדל בסמוך למגדל אייפל בפריז? האם מישהו משער בנפשו שיוקם על כיכר דאם באמסטרדם מגדל רב קומות? אולי הדבר נראה הגיוני דווקא ברומא – מה דעתכם על מגדל הקוליסאום? בעצם עדיף שלא תדמיינו.

כבר ב-18 באוגוסט 1991 כתב ראש העיר המיתולוגי טדי קולק את התנגדותו למגדל באזור מרכז העיר: "היתרונות של המגדל מתגמדים מול הנזק העתידי בנוף העירוני" (מתוך "חלום בהקיץ – ירושלים הלא בנויה", עמ' עמוד 196. אדריכל דוד קרויאנקר).

מאז חלפו עשרות שנים והתחלפו כמה מהנדסי ערים ולא מעט מתכנני מחוז ששמרו על אופייה וגובהה של ירושלים. עד לפני כעשור הם עמדו על המשמר והגנו על העיר מפני יוזמות שלא מתאימות לה – טופוגרפיה שלא מתאימה למגדלים, אפיון בנייה של אבן שלא מתאימה למגדלים, וערכי שימור שלא מתאימים למגדלים.

לפני פחות מעשור, היה אירוע היסטורי בישראל. רוב העם המפולג שלנו הסכים בנושא אדריכלי, שנבנה כאן בירושלים מתחם מגדלים שלא מתאים לעיר והורס אותו = הכוונה היא, כמובן, למתחם הולילנד.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

לפני עשור בלבד, כל העם התגייס באופן היסטורי, לגנות את התכנון של מתחם הולילנד. היו גינויים בכתבות בטלוויזיה, מתוכניות הבוקר ועד החדשות בערב עם דגש על "כיעור" הפרויקט וחוסר התאמתו לנוף הירושלמי.

במשך עשרות שנים, שורה של מהנדסי ערים וממתכנני מחוז של לא אישרו מגדלים באופן גורף ולא עודדו את הפיכת ירושלים לחלומם של יזמי הנדל"ן, הם ידעו לעמוד מול הלחץ ושלמור על אופייה ויופייה של ירושלים.

בינואר 2023 פורסמה ב'THE MARKER' כתבה בנושאי תכנון, שבה צוטטה ד"ר חוה ארליך, חוקרת במכון ירושלים למחקרי מדיניות ש"ירושלים היא עיר חד-פעמית ואי אפשר להעתיק אליה מה שעושים במקום אחר".

אולם בירושלים של היום, במקום לשמור על אופייה של העיר, מקבלי ההחלטות מעודדים ודוחפים בגאווה מדיניות של הקמת עוד ועוד מגדלים, שעונה רק לצרכי נדל"ן (שתמיד היו), ומשווים לירושלים מראה של סינגפור – בנייה לגובה בסגנון מנהטן.

המדיניות הנוכחית של וועדות התכנון הפכה להיות החלום הרטוב של כל יזם נדל"ן בעיר ובכייה לדורות לתושבי ירושלים ולעולם כולו, שכן ירושלים שייכתם לכולם.

מדיניות המגדלים לאורך קו הרכבת הקלה, אין בה שום היגיון תכנוני והיא לא קיימת בשום מקום אחר בעולם, בשום ספרות אקדמית. זו מדיניות שמבוססת על סיסמא באין תכנון לעיר.

ירושלים, מעבר להיות עיר עם ערכי שימור והיסטוריה, הינה בעלת מאפיינים טופוגרפיים ייחודיים, וההסתכלות על צירי רכבת כקו מנחה היא חד ממדית ושטחית. מדיניות הבנייה לגובה צריכה להיגזר מהנתונים הטופוגרפיים הייחודיים ולא מרשת שרירותית של קווי רכבת.

אם יש תקדים לכך בעולם – אנו מבקשים לקבל את המקור למדיניות זו, של בניית מגדלים לאורך קו הרכבת הקלה.