דעה | ירושלים חומקת לנו מבין האצבעות

הלב והראש נמצאים עם הלוחמים והחטופים, אבל הרגליים – חייבות להתייצב בקלפי. היום יכריע אם תהיה לנו עיר לחזור אליה, לחיות בה. ממשלות קמות ונופלות, כנסת נבחרת ומתפזרת, אבל הרכב הרשויות המקומיות – הוא בטון יצוּק שנשאר יציב לחמש שנים קדימה. אלו חמש שנים בהן השלטון המקומי משפיע על איכות החיים שלנו ברמה שאי אפשר להפריז בערכה, ולכן פשוט אין לנו אפשרות אחרת אלא להגיע אל הקלפי – אחרת ירושלים לא תהיה עיר של כולם, לא תהיה לא ממלכתית ולא ליברלית, אלא רק של צד אחד. הבחירות הקרובות הן בחירות על גורלה של ירושלים, ואסור לאף אחד מאיתנו לעמוד מנגד.

ירושלים היא מרכז חיי מאז ומתמיד, אבל ירושלים בה נולדתי וגדלתי – שונה מירושלים בה נולדו ילדיי. ירושלים נמצאת היום בנקודת זמן קריטית בהיסטוריה שלה, עם מגמה דמוגרפית-חברתית בה הזהות הממלכתית והליברלית של העיר הולכת ונשחקת. ירושלים חומקת לנו הישראלים מבין האצבעות – אבל זה בידיים שלנו. ההדתה וההקצנה בעיר היא לא גזירת גורל, ובחלקה הגדול – מושפעת מהמדיניות העירונית בנוגע לתחומים כמו הקצאות, חלוקת תקציב, ושמירה על סטטוס-קוו וצביון השכונות.

חשוב להבין שהמדיניות העירונית היא תוצאה ישירה של תמהיל מועצת העיר, ולמרות שבקרב תושבי העיר היהודים יש רוב ממלכתי-ציוני, הרי שבחמש השנים האחרונות במועצת העיר היה רוב קיצוני ולא ציוני. לייצוג החסר הזה ואובדן הרוב המתון במועצת העיר היו שתי סיבות עיקריות: בבחירות ב-2018 היו 10 סיעות שלא עברו את אחוז החסימה והובילו לבזבוז של מעל ל-20,000 קולות (3-4 מנדטים), ולכך התווסף אחוז הצבעה נמוך יותר בציבור היהודי-ציוני מאשר בציבור היהודי הלא-ציוני.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

הפעם, למרות הנסיבות הטראגיות בהן הבחירות מתקיימות, ולמרות אלפי הירושלמים שנמצאים בחזית, יש הזדמנות גדולה לתיקון ממלכתי שיחזיר לירושלים את האופי הישראלי שלה. נעשתה כאן עבודה פוליטית וחברתית משמעותית: בנוגע לאובדן הקולות כתוצאה מריבוי סיעות, רוב הבעיה נפתרה על ידי איחודים פוליטיים רחבים וחסרי תקדים במחנה הליברלי. בהרבה מובנים, מדובר על איחוד ירושלמי בו הלקחים מהבחירות הארציות לכנסת בנובמבר 2022 הופנמו ויושמו. יש עתיד, העבודה ומרצ חברו יחד עם הרשימה המקומית "מצילים את ירושלים" ועם תנועות המחאה וחוזה חדש. ובכל הקשור לאחוזי ההצבעה – הרי שהכל פתוח, ותלוי רק בנו. אם נצא מהבית, ונדאג להוציא גם את חברינו ושכנינו, נוכל להסיט את ההגה ולהחזיר את מועצת העיר מהשוליים הקיצוניים אל המסלול הישראלי. אנחנו חייבים להציל את ירושלים.

ללכת אל הקלפי בעיצומה של מלחמה זה רחוק מאידיאלי, אבל זאת גם לא הפעם הראשונה שזה קורה במדינה למודת קרבות כמו שלנו: הלכנו אל הקלפי באינתיפאדה השנייה, הלכנו אל הקלפי במלחמת העצמאות, והלכנו אל הקלפי בסוף דצמבר 1973. גם היום, אין לנו את הלוקסוס להישאר אדישים לבחירות האלו. זאת חובתנו לדאוג להצביע – כדי שהחטופים והחיילים יחזרו לירושלים טובה יותר.