"אני טסה עוד חודש לנפאל" היא אמרה לי, כשפרסנו את מזרוני היוגה בחלל המתמלא מתרגלים. "באמת? לכמה זמן?" שאלתי. "שלוש שנים" היא צחקה, ואני הסתכלתי עליה בתדהמה. דנה סיפרה לי שהתקבלה למשרד החוץ ועברה שם הכשרה, ועכשיו היא יוצאת לתפקיד ראשון כדיפלומטית ישראלית בנפאל. "לא ידעתי שלמדת יחסים בין-לאומיים" השבתי, ודנה צחקה שוב וענתה: "למדתי עיצוב אופנה בשנקר". הסתכלתי עליה בהפתעה גמורה וביקשתי שאחרי השיעור נשב לקפה. כך התחיל המסע שלי אל מקצוע הדיפלומטיה, שיחה מקרית בתחילתו של שיעור יוגה בסטודיו מוכר בירושלים.
כל אזרח או אזרחית ישראלים בעלי תואר אקדמאי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה רשאים להגיש מועמדות לקורס צוערים של משרד החוץ – קורס המכשיר דיפלומטים ישראלים לעבודה בארץ ובחו"ל. כמובן שתהליך הקבלה לקורס מורכב משלבים ממיינים רבים, אך האפשרות להתקבל פתוחה גם למי שאינם מגיעים מרקע של לימודי מדעי המדינה או יחב"ל, אם הם בעלי יכולות אחרות הנדרשות לתפקיד, כגון: אנגלית ברמה גבוהה, יכולות תקשורת בין-אישית ובין-תרבותית מפותחות, גמישות מחשבתית ועוד (את הדרישות המלאות ניתן לראות באתר משרד החוץ).
"שטויות, הכל פוליטי, בטח האפשרות להתקבל היא רק על הנייר". שמעתי את הטענה הזאת עולה כל כך הרבה פעמים בשיחות עם חברים ומכרים. יכול להיות שגם אני הייתי ממשיכה להאמין בה, אם לא הייתי פוגשת את דנה. דנה היתה דוגמא עבורי לכך שהאפשרות להתקבל באמת פתוחה בפניי, ועם האמונה הזאת הגעתי למיונים ועברתי שלב אחרי שלב עד שקיבלתי את ההודעה המיוחלת: התקבלתי.
רוצים להישאר מעודכנים?
מה בין יוגה לדיפלומטיה? אנשים מגיעים לקורס הצוערים מתחומים ורקעים שונים ומגוונים. אצלי בכיתה ישבו מורה לאנגלית, מנהל באינטל, אשת אקדמיה ועוד רבים וטובים, כל אחד וסיפורו המקצועי. אני מגיעה מהתחום הטיפולי ומלימודי פילוסופיה ופסיכולוגיה. איפה נמצא החיבור של כל המקצועות הללו לדיפלומטיה?
"מעל הכל, אנשים שאוהבים אנשים", כך מגדירה אילנה שטיין, מנהלת קורס צוערים לשעבר את התכונה הבולטת אצל דיפלומט או דיפלומטית פוטנציאלים. ובהגדרה הזאת אני מוצאת את הקו המחבר: "אנשים של אנשים" יודעים להקשיב ולא רק לדבר. לראות את המשותף בין אנשים מתרבויות שונות זו מזו לחלוטין. להבין את הניואנסים של התרבות אליה הם מגיעים. לסגל לעצמם ענווה שמאפשרת להם ללמוד ולכבד את מנהגי התרבות בתוכה הם חיים כאורחים ולא כבעלי הבית. תכונות אלו אינן נחלתם של מקצועות מסוימים ואינן נלמדות במסגרת אקדמית פורמאלית.
כמובן, אין בכוונתי להפחית מערך הידע המקצועי שנדרש מדיפלומטים, יכולת חשיבה אנליטית, חוסן ועוד תכונות מהותיות למקצוע, כל אלה ייבחנו במהלך המיונים ומהווים חלק משיקולי הקבלה לקורס. כוונתי כאן היא לשמש כ-"דנה" של אחרים כמותי, ולהגיע אל האנשים המתאימים שאינם יודעים שהאפשרות להגיע לקורס הצוערים קיימת עבורם, או אל אחרים החוששים לעזוב את הדרך המקצועית בה בחרו ולהתחיל דרך חדשה. אתן לפילוסוף ראלף וולדו אמרסון לסיים במקומי: "אל תלכו להיכן שהדרך מובילה. לכו היכן שאין דרך, ותשאירו עקבות".
- הכותבת היא מיה סימון, תושבת ירושלים, צוערת בקורס הדיפלומטים של משרד החוץ
תגובות