דעה | לשמור ולשמר את הסולידריות והחוסן

לא בטוח שהחברה הישראלית צריכה את יום המתנדב הבינלאומי שצוין לפני כשבוע וחצי (ב-5 בדצמבר) כדי להכיר תודה למתנדבים ולארגוני ההתנדבות על תרומתם לחברה ולקהילה.

מלחמת 'חרבות ברזל' כבר הוכיחה לכולנו שכוחנו באחדותנו, ושבעת צרה החברה האזרחית יודעת להתגייס ולתת יד בכל מה שנדרש. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה -הלמ"ס (גילוי נאות: הח"מ הינו הדובר שלה), לפני המלחמה אחד מכל חמישה ישראלים עסק בפעילות התנדבותית. בקרב היהודים בירושלים המספר גדול יותר – אחד מכל שלושה עסקו בפעילות התנדבותית. מסקר של המועצה הישראלית להתנדבות שנערך בשיתוף משרד הרווחה והאוניברסיטה העברית, עולה שמתחילת המלחמה גדלו שיעורי ההתנדבות ואחד מכל שני ישראלים מתנדב. כיצד נצא מהמלחמה ואיך תראה החברה הישראלית אחריה עוד מוקדם לדעת. אך כולי תקווה שהסולידריות והחוסן שהיא פיתחה נמצאים כאן בשביל להישאר, ושברוח חג החנוכה, גם במובנים אלה נצא מאותה שבת אפלה באוקטובר לאור גדול.

ערן רופאלידיס בהתנדבות בארגון אמיצים (צילום: אלבום פרטי)

וכשתחושת הצורך להתגייס או לסייע ממשיכה להשתלט עליי, כמו רבים אחרים החלטתי פעם נוספת לזוז ממקום הנוחות ולהשתתף בשתי פעילויות: בראשונה, יצאתי יחד עם עמיתים לעבודה בלמ"ס וברשות לניצולי שואה לסייע לארגון אמיצים (אלמנים, אלמנות ויתומים צעירים) במשרדיו בירושלים באריזת חבילות שי לחנוכה. קשה היה שלא להתפעם מתשומת הלב לפריטים שנבחרו למלא את החבילות המושקעות והייחודיות: חוברת צביעה, משחקי חנוכה, סביבון חשמלי וצעיף עם כיתוב ברוח התקופה "עם ישראל חי – עם עורף חזק".

מרשים לא פחות היה לראות צעירים, מבוגרים וגמלאים, בנות שירות לאומי וסטודנטים מחו"ל, עובדים יחד, בהתרוממות נפש ובמורל גבוה. חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק, ממנהלי הארגון, שקיבל את פנינו, ציין את החשיבות של התמיכה באלה שחוו אובדן קשה והוסיף: "בפעילות המשותפת אנו נוטעים שמחה ואור בקרב 3,000 ילדים יתומים מ-270 יישובים מנהריה ורמת הגולן בצפון ועד אילת בדרום".

יהודה גליק, ממנהלי ארגון אמיצים (צילום: אלבום פרטי)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בפעילות ההתנדבות השנייה נסעתי עם חברי הנהלת הלמ"ס לסייע בקטיף של פומלות במושב אמונים שבדרום. מאז פרצה המלחמה לפני כחודשיים ענף החקלאות נכנס למשבר כוח אדם. עובדים רבים בענף גויסו למילואים, עובדים זרים חזרו למדינות המוצא שלהם, והעובדים הפלסטינים לא התייצבו בגלל המצב בעזה או הסגר ביהודה ושומרון. במציאות מורכבת זו נוצר צורך ב"ידיים עובדות" עד למציאת פתרונות קבע.

ערן רופאלידיס בקטיף פומלות בדרום (צילום: אלבום פרטי)

על פי נתוני הלמ"ס במועצות האזוריות שבעוטף עזה ובגבול הצפון נמצאים שטחים חקלאיים רבים. מכיוון ש-90 אחוז מהתוצרת הטריה שנצרכת בישראל היא מקומית, יש חשיבות לאומית רבה לשמור על האספקה ובד בבד גם על פרנסת החקלאים.

בשונה מאריזת חבילות השי, העבודה במטעי הפרי, כרוכה בעבודה עצמית מאומצת ודורשת מיומנות. יחד עם זאת, יש משהו מיוחד ברגעי השקט הקטנים שלך עצמך עם הסל על הכתף בין השדות והעצים – בלי להיתקל בגחמות ובמצבי רוח של אנשים אחרים, בלי ישיבות וכמובן בלי מחשב. מעבר לניקוי הראש, היתה זו הזדמנות לחוות את הטבע, לנשום אוויר נקי ולהירגע עם הירוק בעיניים.

חמ"ל המתנדבים של אמיצים (צילום: אלבום פרטי)

בסיום השבוע המיוחד הזה המסר שלי אליכם הוא אל תתעצלו – קומו מהספה בבית וצאו מהמשרד! קחו חלק באחת מיוזמות הסיוע הרבות ותפגשו את ארץ ישראל היפה, על נופיה ואנשיה. הפכו שותפים לבניית חברה חסונה וצודקת יותר, ועל הדרך, כפי שמעידים על כך הנתונים, תפתחו חיים בריאים יותר, טובים יותר ומאושרים יותר.

הכותב, ערן רופאלידיס, הוא דובר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה