העסקים הקטנים והבינוניים בירושלים (ובכלל הארץ), שהם מנוע הצמיחה החשוב ביותר בכל כלכלה, נמצאים כעת בסכנה קיומית. המצב הקשה אליו נקלעו הוא, כמובן, תולדה של המלחמה, אבל גם של המתנה ארוכה ומייגעת לממשלה. בעלי העסקים מחכים שהממשלה תעביר תקציבים לרשויות המקומיות, כדי שפרויקטים נכונים ומותאמים למצב יאפשרו להם זכות קיום בתקופה הכי מאתגרת שידעה מדינתו. לא כדי להתעשר, אלא כדי לשרוד את הזמן הקרוב, כדי להצליח להניע עסקים, לבנות תוכניות, להישאר פעילים.
למעלה מ-60 ימים לתוך המלחמה, ולאחר שדווחנו, מרבית העסקים, כי מענקי הפיצוי מרשות המיסים יגיעו רק בעוד 21 ימים – במקרה הטוב –
נוספה עוד אכזבה. משרד ירושלים הכריז בשבוע שעבר – "בשורה לבעלי עסקים בירושלים: משרד ירושלים ומסורת ישראל ירחיב את הסיוע לפיתוח עסקים חרדים בעיר".
סיוע נרחב נשמע מעולה, סיוע לעסקים בשעה זו נשמע מדויק, אבל, וכאן האבל הוא עצום – מדובר במגזר ספיציפי מובדל ובודד, הוא לא מכוון לכלל העסקים שנמצאים בדיוק באותה נקודה, צמאים, גוססים ומשוועים לסיוע.
בשעה שבה כל העם התאחד, התגייס ונרתם, ללא ימין ושמאל, בלי חילוניים ודתיים, מכל הסוגים וכל המינים, בשעתה הגדולה והכואבת של מדינתו – חברה אזרחית שלמה קמה מעפרה, נחתה כאן החלטה להעניק, לתמוך ולסייע למגזר אחד ולא יותר. מחליטים לתת את מה שצריך בזמן הנחוץ ביורת רק לקבוצה מסוימת.
רוצים להישאר מעודכנים?
אחזור ואומר – הימים הקשים הללו מאז פרוץ המלחמה הראו את גדולתה של האחדות. ישראל התחברה ועשתה את הבלתי יאמן. עולם שלם אינו חדל לדבר על התגייסות החברה. במשך שבועות העם על כל שדרותיו ומגזריו נתן את כל יכולתו ומעל ומעבר ליכולתו, הזנה לצה״ל, ציוד ללוחמים, סיוע למפונים, טיפולים, צעצועים אהבה ושמחה. אחים לנשק והשומר החדש חתמו על מסמך שיתוף פעולה מתוך הבנה עמוקה למצב.
אז עכשיו רק למגזר אחד? באמת?
אין ספק – חשובה היא התוכנית לסייע למגזר החרדי בחיים העסקיים. חשוב לתמוך, ללוות ולסייע, זו משימה חברתית וכלכלית חשובה, אך האם זוהי השעה? איך ניתן להסביר עזרה וסיוע רק ל-22 אחוזים מהעסקים בירושלים ולא לכלל העסקים? למה ליצור הבדלה ושוני? מדוע לתעדף מגזר אחד ויחיד בה בשעה שכולנו צועקים "עם אחד אנחנו"?
על החתום – אזרחית שעייפה. ולא מהחברה.
מינה
סוף סוף דואגים גם לחרדים
ברדוגו
במו שמינה כתבה – ממשיכים לדאוג רק למיגזר החרדי, למרות שזה המיגזר שממשיך, גם בימי המלחמה, לא לתרום כלום למדינה