עידן האינטרנט הביא עימו דברים חיוביים, בעיקר חשיפה למידע חשוב בחיי היום-יום. בתוך זה נוצרו גם הרשתות החברתיות למיניהן שמאפשרות אינטראקציות חברתיות מגוונות. אלא שבצד שימוש תם לב ברשתות חיוניות, אשר תרומתן חיובית וחשובה, התפתחו גם תופעות שליליות, פוגעניות מאין כמותן. בין המוכרות שבהן – הפצת 'פייק ניוז' ושקרים. "עכברי מקלדת", רובם עלובי נפש, מנצלים את האפשרות שניתנת להם להסתתר מאחורי המקלדת כדי לעשות באינטרנט שימוש נבזה. למרבה הצער יש רבים שמתרגשים מדברי הבל שכותבים, למרות שמדובר באזובי הקיר, שלא שווה להתייחס אליהם, במקום להתייחס בביטול, בבחינת "אמור לי מי אומר ולא מה אומרים".
שימוש נפוץ אחר, כאמור, הוא לשם אינטראקציות חברתיות לסוגיהן, בכלל זה אתרי היכרות שונים. בתוך אלה אתרים שמתיימרים להיות הגונים, דהיינו כאלה שנועדו לשרת את אלה שמחפשים "היכרויות רציניות". אלא שלתוך אתרים אלה משתחלים אנשים נכלוליים. אלה מציגים עצמם כמי שמחפשים "קשר רציני", אך למעשה מדובר בנוכלים מתוחכמים, שמנצלים את התמימות והאמון שנותנים אחרים בהם ומפילים ברשתם בעיקר בחורות צעירות שרואות ברשתות אלה מכשיר חשוב – וזה לגיטימי – לשם היכרות. חלקם, כמו 'נוכל הטינדר' הידוע מצליח להוציא במרמה, גם כסף אך גם יחסי מין. למרות שתופעות כאלה פורסמו, עדיין יש קורבנות שנופלים בפח.
כך המקרה האחרון של האדם המכונה "ג'ק סגל", חרדי שהציג עצמו באופן הפוך למה שהוא באמת. העובדה שהצליח לשטות ולהונות עשרות בחורות אינטליגנטיות, מלמדת על רמת התחכום שלו, תוך שהוא מנצל את האמון שניתן בו כשהוא פועל בפלטפורמה שמיועדת ל"קשר רציני". השיטה שלו היתה למנוע כל גישה של קורבנותיו לפרטי זהותו האמיתית: כך מצא תירוצים שונים ומשונים לכך שלא אפשר לאף אחת מאלה לבקרו בדירתו, באמתלה שהוא גר עם שותף "לא נקי" וכי הוא מתבייש. כך המציא סיפורי בדים על משפחתו שגרה בחו"ל; על המעגל החברתי שלו, עיסוקו וכדומה. על בסיס מסר שהוא מחפש "קשר רציני", הצליח לגרום לאותן בחורות תמימות לקיים עימו יחסי מין. לכאורה מדובר ביחסי מין בהסכמה, אך להסכמה זו אין שום תוקף, שכן היא הוצאה במרמה ועל בסיס מצגים כוזבים למיניהם. הוא צפוי להיות מורשע בעבירות מין חמורות שבצידן עונשי מאסר ממושכים ובתוספת פיצוי לנפגעות. מן הסתם גם יצטרך לפצותן, לא רק על זה אלא גם על בזבוז זמן יקר של קשר שלא היה לו כל סיכוי. בצד כל אלה – וזה אולי החמור מכל – גרם לערעור האמון שהן יכולות ליתן מכאן ולהבא באחרים.
מטבע הדברים, בחורה שמחפשת קשר רציני לא רוצה "להביך" או "להיות נודניקית". האמונה – למעשה אשליה – שמדובר בבחור רציני, גורמת לכך שלא נעים להן להציק, שמא אותו בחור ייעלם. הרי תמיד אפשר שמדובר ב"בחור טוב" ואז זה יהיה בגדר "פספוס". למרבה המזל אחת מהן, זו שחשפה אותו ואת הפרשה, הצליחה לאתר סימנים מחשידים ואז "פלשה בעל כורחו" לפרטיות זו, וכך גילתה מי הוא באמת. אז גם גילתה עוד ועוד בחורות שהפיל בפח.
זה אכן המפתח שיש בו כדי למנוע מטיפוסים כאלה מלהפיל בפח בחורות איכותיות, אך תמות לב. ככל שההתרשמות הראשונית חיובית והנטייה היא לרצות לפתח את הקשר, ניתן וצריך לעשות את מה שזו עשתה, ואת זה ממש מתחילת הקשר, לפני שיספיק לבצע בהן מעשים כה מזיקים ומתסכלים, בעיקר קיום יחסי מין. כך למשל אפשר "לקפוץ לבקר בהפתעה" בדירתו ו/או במקום עבודתו; להתעקש להכיר את משפחתו הקרובה כמו גם את חבריו ועוד כהנה וכהנה מעשים שמגלים את סביבתו הטבעית והשגרתית. אסור להתבייש ואסור להרגיש "לא נעים". בחור שפניו לקשר רציני, לא רק שלא "יכעס", אלא דווקא אמור ליהנות מתשומת הלב שבת זוגו מעניקה לו. אם הוא "כועס" , זה אות מבשר רעות, אז – חייבים לנטוש מיד.
בצד זה מתעוררת שאלה הנוגעת לאחריותם של מקימי האתרים האלה, דהיינו האם ניתן וצריך לבוא חשבון משפטי גם עימם, ולהטיל לפתחם את האחריות לנזקים שנגרמים מדמויות נכלוליות שכאלה. מדובר באתרים שמוקמים "לא לשם שמים" בהכרח, שכן אלה מוצאים דרך להרוויח סכומי כסף לא מבוטלים. לעניות דעתי יש לחייב מקימי אתרים כאלה להקים מנגנון שיאפשר לזהות את משתמשי האתר, סוג של "תנאי קבלה". בכלל זה לחייבו בהצגת מסמכים הנוגעים לזהותו, כמו גם מקום העבודה שלו ועל זה למסור שמות בני משפחה, חברים וכדומה, אשר ייבדקו ויאמתו את זהותו (כמובן תוך שמירה על פרטיותו). מדובר בבדיקה פשוטה שתגרום לכך שנוכלים מסוג כזה יימנעו מראש מלנסות מזלם באתרים כאלה. אך מובן שכל מי שיסרב למסור פרטים כאלה מעורר מטבעו חשד, אז צריך למנוע ממנו להשתמש באתר זה. לא רק שזה לא יפגע או יזיק לאתר, אלא ישדרג אותו לאתר "רציני ומכובד", כזה שניתן לסמוך עליו ויגרום לרבים להשתמש דווקא בו.
- עו"ד קובי קמר הוא מומחה ירושלמי למשפט פלילי, עורך דינה של חושפת פרשת 'ג'ק סגל'
תגובות