דעה | הרחצה בהפרדה במעיינות: אל תזעקו "הדתה" תגידו "תודה"

בעידן של ימינו נדמה כי השרים וחברי הכנסת הם רקע לנוף התקשורתי והפוליטי בלבד, ולרגע אנחנו, הציבור, שוכח, שהם גם צריכים לשרת את הציבור. את כלל הציבור. היוזמה של השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לתחום שעות פעילות לרחצה בהפרדה מגדרית היא יוזמה מבורכת שמקורה בתשומת לב יתרה לרחשי לב הציבור.

קצת יותר מ-25 אחוזים מהאוכלוסייה במדינת ישראל הינם אנשים חרדים, חרדים לאומיים או דתיים לאומיים. רובם, דרך אגב, פוקדים את המעיינות בארץ ישראל, הרבה יותר מהציבור החילוני – שמעדיף ללכת לים, לבריכה או לנפוש בחו"ל. אם מתאפשר להעניק שירות לאוכלוסייה הזו, שלמרות הסטיגמה – משלמת מיסים, הרי שזה מבורך.

אני רואה את זה הרבה במסגרת עבודתי עם ארגוני הנשים. יש חשש מאוד גדול מהדרת נשים במרחב הציבורי. הפרדה מגדרית הפכה, בשיח הציבורי של השנים האחרונות, כמילת גנאי שאין לה מקום בחברה הישראלית. ההסתכלות על הפרדה מגדרית היתה, ועודנה, מתוך החשיבה החילונית-ליברלית. זו שמאמינה בחופש תנועה וחופש מדת. אבל יש במדינת ישראל עוד חופש: חופש דת.

נשים דתיות רבות (ואגב, אני מכירה כמה חילוניות שנהנות מההפרדה הזו בעצמן) מבקשות את ההפרדה הזו על מנת לשמור על צניעותן מתוך אמונתן. הן רוצות ליהנות משירת נשים, מריקודים וכן, גם משחייה, ללא חשש מחשיפת גופן בחוסר צניעות. ייתכן וחוקי הדת נראים לנשים מבחוץ פטריארכליים וחסרי היגיון, אך יש בהם הרבה מן ההיגיון: צניעות וענווה, נאמנות לבן הזוג ושמירה על שלום בית הם רק חלק מההסברים, שעבורי, אישה מסורתית בלבד, נשמעים מאוד הגיוניים.

מורן שמואלוף (צילום: בני בנימין)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

כמובן שההפרדה הינה גם לגברים וגם לנשים, לכן לא תהא באמת אפליה, כפי שחוששים בציבור החילוני. בדיוק כמו בבריכה, תתאפשר הרחצה בזמנים ייעודיים לאלה ולאלה. אם כך, הרי שמדובר במעשה שוויוני מאוד, מתוך חשיבה עמוקה על צרכי האוכלוסיות הללו. שוב, אוכלוסיות משלמות מיסים אשר זכאיות לזכויות לא פחות מהציבור הכללי.

נניח בצד את העובדה שמדובר בפיילוט בלבד, בלבד שיש כאן הרחבה של שעות הפעילות, מבלי לפגוע בשעות הפעילות הקיימות, הרי שמדובר בעוד התנגחות פוליטית בצד הימני והשמרני של המפה. קל היום לקחת כל החלטה למקום הקיצוני ולקבוע כי הפרדה שכזו פוגעת בזכויות נשים. הרי שבמקרים רבים, במעיינות בשמורות הטבע, ההפרדה הזו כבר קורית מתוך נימוס ורצון טוב והעולם לא התמוטט, הוא כמנהגו נוהג, ואנחנו עדיין מרוויחות 30 אחוז פחות גברים – מאבק שהיה ראוי יותר ליציאה לרחובות ב-75 השנים האחרונות (תחת ממשלות שונות), מאשר זה.

עלינו להבין דבר אחד מאוד פשוט: יש באוכלוסייה שלנו ערב רב של דעות, אנשים ומנהגים. יש מספיק לכולם, ולא צריך לבטל את האחד כדי שהאחר יזרח. לכולנו יש מקום בחברה הישראלית, כשמילת המפתח לחיים משותפים היא "פשרה". נכון שיש כאן יותר פשרות שמיטיבות עם אוכלוסיית שומרי המצוות, אבל זה מכיוון שמדינת ישראל הוגדרה כמדינת היהודים, וזה חלק מהרצון לשמור על המדינה ככזו, עם המסורות הנלוות אליה.

יהיו הרבה מקרים שאנוכי, פעילה למען זכויות נשים לשוויון מגדרי, אומר שנדרשת הפרדת דת ומדינה, שהחופש מדת לא מתקיים, ואני אלחם על כך בכל האמצעים. למשל, תופעת סרבנות הגט שמהווה אלימות מגדרית לכל עניין ודבר. אבל, באותה נשימה, אני אלחם על הזכות של הנשים הדתיות לקיים אירועים בהפרדה, וגברים חרדים לטבול במעיינות בהפרדה. למען שמירה על הסדר הציבורי הטוב, ולמען שלום בית. הבית של כולנו.