ההפגנות נגד חקיקת הרפורמה המשפטית, השבוע (צילום: איתמר כרמון - חדשות כל העולם)
ההפגנות נגד חקיקת הרפורמה המשפטית, השבוע (צילום: איתמר כרמון - חדשות כל העולם)

דעה | מה באמת מסתתר מאחורי הרצון לצמצם את עילת הסבירות?

עו"ד קובי קמר, מומחה ירושלמי למשפט פלילי, טוען שצריך להיות תמים כדי להאמין שהתעקשות על ביטול עילת הסבירות נעוצה ב"מימוש רצון העם", או ברצון "למשול" | טור דעה

פורסם בתאריך: 14.7.23 08:32

מאות אלפי אזרחים יצאו בשבוע האחרון להפגין נגד החוק שמכונה 'צמצום עילת הסבירות'. יש מי שלא מבין מדוע המדינה בוערת בשל חוק זה, אשר נחשב לפחות משמעותי מבין כל חוקי המהפכה המשפטית שהוצגו לפני אי אילו חודשים. אז בקצרה – החוק הזה אמור למנוע התערבות של בית משפט מנהלי (לא רק בית המשפט העליון מוסמך לעסוק בנושא) בהחלטות של גורמים ברשות השלטונית על בסיס קביעה שאינן סבירות.

יצוין כי הנושא מורכב וסבוך גם למשפטנים מיומנים. נסביר, בשפה הכי פשוטה שאפשר, שמדובר במקרים הנוגעים להחלטות אופרטיביות ונקודתיות, שהתעורר חשש שהן מונעות משיקולים לא תקינים, לעתים יותר מכך.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מחפשים דירה במרכז העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


הפסיקה העקרונית השלטת מזה עשרות שנים, קובעת שבית המשפט העליון מוסמך להתערב בהחלטות אלה ככל שהוא מוצא ש"אינן סבירות". פסיקה זו באה משום שבמדינה אין מנגנונים (כגון חוקה וכדומה) שיכולים למנוע מרשות מנהלית לנצל את כוחה כדי לעשות ככל העולה על רוחה, וכאשר קיים חשש שהחלטות כאלה יש בהן כדי לגרום לפגיעה באינטרס ציבורי או במיעוטים. פסיקה זו נועדה להגן על האזרח הפשוט מפני "עריצות שלטונית", תוך ניצול הרוב שיש לממשלה כזו או אחרת בכנסת.

בניגוד לטענות של התומכים בביטול עילת הסבירות כעילה המאפשרת לבית משפט להתערב, מעולם לא היתה התערבות במדיניות כזו או אחרת של השלטון על בסיס עילת הסבירות, ובית המשפט מעולם לא קבע מדיניות משל עצמו, ומכאן שהוא לא בא או רוצה להחליף את הרשות השלטונית. יתרה מכך, ברוב המקרים נתן בית המשפט לרשות הזדמנות לתקן את אותה החלטה כדרך ש"אפשר לחיות איתה". לאמיתו של דבר, רק במקרים יחסית בודדים ונדירים מצא בית המשפט העליון (גם בית משפט מדרגה "נמוכה" יותר מוסמך לעסוק בעניינים מנהליים) הצדקה לבטל החלטות של רשות ציבורית כזו או אחרת לאחר שקבע שאלה "אינן סבירות" ובתוספת "בעליל".


ההפגנות נגד חקיקת הרפורמה המשפטית, השבוע (צילום: איתמר כרמון - חדשות כל העולם)

ההפגנות נגד חקיקת הרפורמה המשפטית, השבוע (צילום: איתמר כרמון – חדשות כל העולם)


מכאן, שבניגוד לטענות הבאות מתוך הקואליציה ובקרב מצדדי צמצום או ביטול עילת הסבירות, אין מדובר בכך שפסיקה זו מונעת ממנה "למשול" (מילה קשה בפני עצמה). הרוב המוענק לממשלה בכנסת אינו טומן בחובו כוח להשליט רצון של מרכיבים בתוכה, ככל שמדובר בהחלטות "בלתי סבירות בעליל".

 

 

מה שמסתמן הוא, שבכוונת הקואליציה להוציא החלטות, שהיא יודעת היטב שלא יעמדו במבחן הביקורת השיפוטית מאת בית משפט שלאמיתו של דבר מגן על הציבור מפניהן. בכלל זה, וזה כנראה בעיקר, החלטות להיפטר מבעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי ולמנות במקומם "אנשי שלומנו", קרי מקורבים למיניהם שאותם שרים "מחויבים" להם ודואגים להעניק להם תפקידים שייטיבו עימם באופן אישי, גם אם הם לא בדיוק מתאימים או ראויים לתפקידים אלה. איוש של תפקידים כאלה על ידי "בלתי מתאימים" עלול גם לפגוע באיכות השירות וכפועל יוצא מכך לפגוע באזרח הקטן. הקואליציה יודעת היטב שמינויים אלה ייפסלו על ידי כל בית משפט, זה שעתיד לפסוק שמדובר בהחלטות "בלתי סבירות בעליל".

וכך, כדי להקדים תרופה למכה, החוק העומד על הפרק, זה שאמור לשלול מבית משפט סמכות להתערב בהחלטות כאלה על בסיס "חוסר סבירות", אמור ליצור "עריצות שלטונית" של קואליציה נבחרת, כאשר אותן החלטות לא רק שאינן משרתות את האינטרס הציבורי ואת האזרח, אלא אפילו עלולות לגרום להם נזק חמור.

מעבר לפגיעה באיכות השירות שיינתן לאזרח, תיפגע קשות גם רמת האמון של חברות מסחריות ומדינות בכל התקשרות כלכלית עם מדינת ישראל. הדבר עלול לפגוע בדירוג האשראי של המדינה. התוצאה תהיה שהמדינה תשלם ריבית גבוהה על ההלוואות הניתנות לה. ההפרש הנאמד במיליארדים רבים יגולגל כמובן לאזרח, זה שיצטרך לממן את כל זה באמצעות הכלי הכי "זמין" בידי המדינה, קרי מיסוי גבוה בכל המישורים. כך ייפגעו, לא רק המוחים נגד מה שמכונה "מהפכה משפטית" (שלמרבה הצער לא נוגעת בבעיות האמיתיות של מערכת המשפט), אלא אלה שבחרו במפלגות המרכיבות את הקואליציה ובתוכם אזרחים קשי יום שכאשר יבינו מה רצו אלה ש"באו למשול", כבר יהיה מאוחר מידי. למזלם דווקא אלה שנחזים להיות "אנרכיסטים", אלה שמממנים את עיקר הוצאות הממשלה במיסים הכבדים שהם משלמים, הם שנלחמים כדי למנוע את החוק הזה.

לאמיתו של דבר, אין בחוק זה שום קשר למשילות כפי שטוענים שוב ושוב גורמים בקואליציה, אלא, כך מסתמן, נועד לרצות את אנשי שלומם של אלה שמבקשים לחוקק חוק נורא זה, כאשר הם אינם מציעים שום פתרון משפטי אחר לחשש מפני החלטות שלא יוכלו לעבור תחת שבט הביקורת של בית משפט.

מטבעו כל רצונו של בית משפט הוא לעשות מלאכתו נאמנה. שופט מתמנה כדי לשפוט על פי אמות מידה של צדק והגינות. אף שופט לא באמת רוצה למשול. זה מתחבר היטב לחוק הנוסף שבדעת הקואליציה לחוקק, זה שאמור לאפשר לה לשלוט גם בבחירת "שופטים מתאימים", אלה שמבחינתם אמורים לתמוך ברצונם. אז זה לא יהיה בית משפט, אלא "שופטים מטעם" ואז המדינה תהפוך לאימתו של דבר לדיקטטורה על כל המשתמע מכך.

  • הכותב הינו עו"ד מוביל ומומחה למשפט פלילי.

 

תגובות

2 תגובות
2 תגובות
  1. ז'וז'ו

    על כל דוגמה שאת יכולה להביא כיצד הממשלה תנצל את כוחה אם תבוטל עילת הסבירות, אני יכול להביא חמישים דוגמאות, כיצד בית המשפט ינצל את כוחו – כפי שעשה, וחמור יותר – אם לא תבוטל עילת הסבירות.

  2. הנדסת תודעה ללא בבית ספרנו

    אמנם עורך דין. אבל הכתבה רחוקה מלהיות אובייקטיבית.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר