היא מנהלת הסיעוד במרפאת 'כללית' רב שפע בירושלים, בעלת ותק של 6 שנים – הכירו את גלית בר אור:
בחרתי במקצוע האחות כי רציתי לעזור לאנשים. סיעוד הוא מקצוע מאד מיוחד. הוא עוזר לזולת ברמה בסיסית ביותר. בנוסף הסיעוד דורש ידע ומיומנויות וגם בעל מעמד.
גלית עובדת במרכז רפואי הנותן שירות למגזר החרדי והיא נבחרה לעובדת מצטיינת לשנת 2017 בזכות מסירותה הרבה.
מה את הכי אוהבת במקצוע?
אני הכי אוהבת במקצוע את הקשר עם האנשים. כשמטופלים פותחים את הלב ומשתפים אותי בצרות שלהם ואני נותנת להם אוזן קשבת, אני יודעת שזה נותן להם כוח להתמודד. הם חושפים לפני דברים אישיים וקשים. אני מעריכה את האימון שהם נותנים בי. הם יוצאים מועצמים וזה שכרי.
אילו טיפים היית נותנת לאחיות צעירות/ מתחילות או למי שרוצה ללמוד את המקצוע?
סבלנות סבלנות סבלנות ולאהוב את עצמך. בהתחלה העבודה נראית כמו יער אין סופי של מטלות שלעולם אי אפשר להשתלט עליהם. הכול מסתדר עם הזמן. לנשום עמוק. לדמיין את המצב הרצוי והוא יבוא.
למי מתאים המקצוע?
למקצוע הסיעוד יש כל כך הרבה אופציות למגוון רחב ביותר של תפקידים שונים, שהוא יכול להתאים לקשת רחבה של אנשים.
ספרי לנו על מקרה שריגש אותך במיוחד במהלך העבודה?
חלק מהעניין של המקצוע שהוא תמיד מגוון ומרגש. יש סיפורים מרגשים קטנים בכל יום. יום אחד לא דומה לשני. יש גם הרבה צער, אנשים עוברים הרבה סבל. אישה צעירה אחת ספרה לי תוך כדי שאני לוקחת לה בדיקת דם, שהיא חיכתה ארבע שנים להיריון וגם הפעם למרות הציפיות הרבות מסתבר שיש להפסיק את ההיריון ולא לסכן אותה ואת העובר. זה כואב כל פעם מחדש לשמוע את הסיפורים האלה. אבל יש גם סיפורים אחרים.
יש לנו מטופלת בשנות השבעים שלה, שסבלה מאי ספיקת לב קשה, בגלל בעיה במסתמים. כל גופה היה מלא בצקות. היא נזקקה לניקוז של המיימת לעתים קרובות. באופן קבוע, אני החלפתי לה את התחבושות על הפצעים קשיי הרפוי בשוקיים, שנגרמו מהמצב. היה נראה שהיא נידונה לחוות סבל, כאבים וחוסר תפקוד עד סוף ימיה. ה' עזר ולאחר ניתוח מסוכן ומורכב, היא התאוששה זמן מה וחזרה למרפאה ללא היכר, צעירה, בריאה ורעננה ואף חזרה לעבודה. כל פעם שאני רואה אותה כשהיא באה לבדיקות שגרתיות, אני מתמוגגת מחדש.
תגובות