הוא אח אקדמאי, ראש ענף אורתופדיה בחדרי הניתוח, המרכז הרפואי הדסה הר הצופים, בעל ותק של 25 שנים – הכירו את ראובן גלפורד:
ראובן גלפונד, בן 47, נשוי לאינה, אחות אקדמאית ואב לשני ילדים, הוא אח במשרה מלאה, אבל גם ממציא פטנטים חדשניים המסייעים למטופלים והוא פועל רבות כנציג הדסה והמדינה במסגרת משלחות סיוע במדינות שונות בהן אירעו אסונות או נדרש סיוע בינלאומי. אין לו רגע דל.
ראובן סיים את לימודיו בבית הספר לסיעוד של הדסה, השתלם בקורסים על-בסיסיים רבים והמשיך לתואר שני. הוא עובד מזה 25 שנים בחדרי הניתוח של הדסה הר הצופים. "להיות אח זה לא מובן מאליו, זו זכות גדולה ולא פשוטה, לטפל, לתמוך ולעזור לאנשים ברגעים הקשים של החיים, לאפשר להם לעבור רגעים קריטיים ולצאת עם חיוך על השפתיים. מבחינתי, התחום של חדר ניתוח בחר בי ולא להפך, ואני מניח שהעשייה בתחום הטראומה הצבאית טרם העליה ארצה מברית המועצות, הובילה אותי לשם באופן טבעי".
"חדר ניתוח הוא הלב הפועם של כל המערך הכירורגי ובתדירות ובמהירות בהן פועם הלב – ככה גם פועל כל בית החולים מסביב, מציל חיים ועוזר לאנושות". במסגרת תפקידו, ראובן מכין מדי יום את יום הניתוחים הבא, בודק ומעריך את כל תוכנית הניתוחים – בין אם מדובר בהשתלות, מפרקים, עמוד שדרה, תאונות ספורט, ניתוחים רובוטים, הוא בודק את כל הצילומים ובעיקר מעריך את מצב המטופל, "כי אין מטופל שדומה למטופל אחר על אף שמדובר באותו ניתוח".
רוצים להישאר מעודכנים?
מלבד ניהול ענף האורטופדיה בהדסה הר הצופים, ראובן, שניחן בחשיבה יצירתית ויוצאת דופן, כזו המתפרצת אל מחוץ לקופסא, מזהה צרכים וממציא עבורם פטנטים שמקדמים את הטיפול. "בהדסה, אני יכול לבטא את היצירתיות שלי ואת החזון שלי למצוא פטנטים יעילים ולא מסובכים שעוזרים למטופלים להחלים". כך למשל, ראובן המציא ופתח מכשיר "מחזיק רגל להחלפת מפרק ברך". המכשיר מחזיק את הברך באופן אוטימלי, דבר אשר מאפשר תנוחות שונות של הברך בזמן הניתוח. המכשיר פשוט, לא מסורבל, בטיחותי והוכיח את יעילותו כמקל על תהליך הניתוח. "אני משתמש בידע שצברתי כאח אקדמאי, ביכולות והמיומנויות שצברתי בחיים, מוסיף לזה קצת מכניקה וממציא פטנטים בחדר ניתוח שעוזרים לאנשים, שמובילים להצלחת הניתוח".
ואם לא די בכך, העשייה של ראובן איננה מסתיימת בפעילות וביצירתיות בחדרי הניתוח והיא כוללת גם עשייה במסגרת משלחות צבאיות והדסאיות העוזרות למדינות במצוקה. ראובן השתתף במשלחת הישראלית שנסעה לעזור ברעידת האדמה בהאיטי ושימש כאח אחראי על חדר ניתוח בבית החולים הצבאי הראשון שהוקם בפורטה פרינס. את יכולת היצירתיות והמוטיבציה לעזור לאנשים הביא ראובן מהדסה גם לשם. כך קרה שבאחד הימים אזלו הברגים לקיבוע מפרק הירך וראובן לא ויתר על מציאת פתרון. הוא הגיע למפעל פלדה חצי הרוס בהאיטי ויצר במפעל ברגים ששימשו את הצוות לטיפול בנפגעים בהאיטי ולאחר מכן אף ניתנו כתרומה ועזרה לבתי החולים האיטלקי, הבריטי והקנדי. לאחרונה, ראובן חזר משליחות הדסאית לאתיופיה, במסגרת משלחת שיצאה בתמיכת מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, במטרה לנתח ילדים עם מומים קשים בגב, שלולא הניתוח נדונו לשיתוק. במסגרת המשלחת הייחודית, נותחו 14 ילדים שקיבלו תקוה וחיים. "אני מחבק את החולים, עוטף אותם בחום ובאהבה כולל את המשפחות שלהם, זה המקצוע שלי, להיות עם האנשים ברגעים הקריטיים בחייהם", הוא מסכם בחיוך.
אמיליה
כל הכבוד! תמיד ידעתי שאתה אח מיקצועי, אחראי, אנושי וסמכותי ! עכשיו גליתי גם שאתה יצירתי!!! כבוד!!!!