עוצרים בדרך – ומגלים פינות עלומות

המחלקה ללימודי ארץ-ישראל במכללה האקדמית כנרת מתאפיינת בתכנית לימודים מגוונת ביותר ובסגל אקדמי שעבודתו המדעיות מתפרסות על פני תחומי דעת שונים במדעי החברה, הרוח והטבע. אנו, חברי הסגל של המחלקה ללימודי ארץ-ישראל במכללה האקדמית כנרת, בחרנו לשלוח אתכם לכמה אתרים שאותם אנו חוקרים ושאינם בהכרח האתרים המוכרים לכם.

מקאם אבו אלהיג'א – מאיש צבא ולוחם נועז למרפא אלטרנטיבי
לא הרחק מתל יודפת, בצמוד לכביש 784 ובסמיכות לכפר כאוכב אבו אלהיג'א, מצוי אתר עליה לרגל אזורי הקרוי מקאם (מקום קדוש) אבו אלהיג'א, המזוהה בקלות בשל שתי כיפות ירוקות המעטרות את גגו. על פי המסורת העממית, קבור במקום חסאם אלדין אבו אלהיג'א (דהיינו, הלוחם ללא חת) אלבח'ארי שהיה קצין בצבאו של צלאח אלדין והצטיין בלחימה מול הצלבנים במצור המתמשך על עכו בשנים 1190-1192. מאז מותו בשלהי המאה ה-12 התהוותה דמותו של אבו אלהיג'א כקדוש וכמי שמסוגל לסייע בריפוי או בברכה אחרת לבאים לפקוד את קברו. בשנים 1991-1993 שופצו המקאם וסביבתו הקרובה והוקם מגרש חניה נוח לשירות המבקרים ובסמוך לו מספר אזורי ישיבה, המותאמים לפיקניק ושאר פעילויות פנאי.
בכניסה נהוג לחלוץ נעליים ולהקפיד על לבוש צנוע. החדר הפנימי מכיל שני קברים המשויכים לאבו אלהיג'א ובנו. על הקברים צעיפים, בדים ושאר מזכרות שמבקרים קודמים הותירו שם כחלק מהנדרים שהתחייבו להם אם תענינה בקשותיהם. הקירות הלבנים מקושטים בכתובות אישיות רבות המפצירות מהקדוש ומבקשות פרנסה טובה, זיווג, בריאות ועוד ועוד. האסתטיקה הפנימית והארכיטקטורה הצנועה, החורש הטבעי שצומח בסביבתו ובוודאי מנופו של הגליל התחתון הניבט ממנו לכל העברים, כל אלה משרים על המבקר במקום אווירה מיוחדת.
איך מגיעים: החנו את הרכב בצידי כביש 784 בסמיכות למקאם או הכנסו לכפר בכביש הראשי ופנו שמאלה למגרש החניה של המקאם.

בית הכנסת המרכזי של עפולה
בית הכנסת המרכזי האשכנזי של עפולה הוא יצירה ארכיטקטונית מרשימה מתקופת המנדט, שבראשה כיפה הנראית למרחוק. בית הכנסת, שתוכנן בידי האדריכל הירושלמי דוד יהודה, שוקם בשנים האחרונות בסיוע המעוצה לשימור אתרים, ומשמר במיקומו ובמראהו לא רק את דמותו מלפני תשעים שנה, כי אם גם את חזונם של מייסדי עפולה על העיר שאותה תכננו: עיר מרכזית, שוקקת חיים ותרבות, המהווה את ליבו הפועם של עמק יזרעאל המתמלא בנקודות יישוב יהודיות. הדברים אמנם לא התפתחו בדיוק באופן זה, אבל בית הכנסת- כשלעצמו- בהחלט שווה ביקור (ותפילה).
איך מגיעים:
בית הכנסת הגדול של עפולה ממוקם בפינת הרחובות יהושע חנקין והבנים. לבאים לעיר מכביש 65 (ואדי ערה) יש לפנות ימינה בכניסה הדרומית של עפולה, ולהמשיך על דרך הבנים עד בית הכנסת. לבאים מכביש 71 (עמק חרוד) יש לפנות שמאלה בכניסה לעיר, ולאחר מכן ימינה ברחוב חנקין, שבו נמשיך עד בית הכנסת.

שיחין
כפר יהודי קדום בגליל התחתון
שיחין נזכר במקורות ההיסטוריים בראשית המלוכה החשמונאית ולאחר מכן במשנה ובתלמוד, כיישוב סמוך לציפורי וככפר קדרים ידוע. בארבע השנים האחרונות נערכות במקום חפירות מטעם אוניברסיטת סמפורד-אלבאמה בראשותו של פרופ' ג'יימס סטריינג' ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית בראשותו של ד"ר מוטי אביעם. הסטודנטים של מחלקתנו, שחפרו באתר, חשפו את שרידי בית הכנסת של הכפר, וחשפו עדויות מוחשיות לקיום בית מלאכה לייצור כלי חרס ובמיוחד נרות שמן בכפר. זו הפעם הראשונה שמתגלה ביישוב יהודי קדום בית מלאכה שכזה ובו למעלה מעשרים תבניות לייצור נרות ומאות שברי נרות שמן.
איך מגיעים: בכביש 77, פנו ימינה לכיוון הושעיה ובפניה הראשונה, בדרך העפר, שוב ימינה. הגבעה שמולכם היא גבעת שיחין, וכדי להגיע לאתר יש להקיפה מצפון.

בניין הסראיה של בית שאן
הבנין המשוקם, המצוי בלב הגרעין העות'מאני של בית שאן, מאפשר לנו לחזור אחורה בזמן כמאה שנה, אל הזמנים שבהם הייתה בית שאן עיירה ערבית מנומנמת למדי, הבנויה סביב מספר קטן של מבני ציבור, והנסמכת על קו הרכבת היחג'אזית ("רכבת העמק"). אחדים מאותם מבנים עומדים עד היום על תילם, אך אינם זוכים על פי רוב ליחס המגיע להם.
איך מגיעים:
אלא שדווקא שיקומה הפיזי הנאה של הסראיה, המצויה בלב המתחם התיירותי וההיסטורי של העיר,
מדגיש את ההחמצה בת עשרות השנים בקידומה התיירותי של העיר, ובניצולם הדל של האוצרות התיירותיים וההיסטוריים המצויים בה, מהעת העתיקה ועד ראשית המאה העשרים.

טלפון 1800-20-90-20
כתובת האתר: kinneret.ac.il