הוא מוביל את רשימת רבי המכר עם ספרו "כבר לא מתים מאהבה", זוכה פרס סטימצקי בקטגוריית ביכורים, מגדיר את עצמו כשובר מוסכמות ולא מתרגש מביקורת. לירן כהן, בן 27, סופר ומנחה סדנאות כתיבה אשר מוציא בקרוב את ספרו השני "רגשות במגירה" לאחר שצבר אלפי עוקבים ברשתות החברתיות.
ספר לי על עצמך.
"אני בן 27, גדלתי וחונכתי בקרית שמונה הרחוקה, לצערי לא הצלחתי להתחבר לחיים בצפון, מהיום שאני זוכר את עצמי ידעתי שיום אחד ועם כל הצער שבדבר אני אעזוב לחיים ה'אורבניים' יותר. קרית שמונה היא העיר עם האנשים החמים ביותר שיצא לי להכיר, היא לעולם תהיה לי לבית, אבל אני חושב שעד שמישהו בממשלה לא יתעורר, ירים את הכפפה וישקיע מעט בעיר שיכולה להיות בירת הצפון יותר ויותר צעירים יעזבו וזה משהו שמציק לי בנשמה, כיום אני חי בראשון לציון יחד עם חברה שלי אוריה, שהיא ירושלמית אגב".
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
"זכיתי להתפרנס ממילים ומה שסביבן, הספר הראשון שלי 'כבר לא מתים מאהבה' נמכר בחנויות הספרים ובקרוב יצא לאור ספרי החדש 'רגשות במגירה'. בנוסף, אני מקיים הרצאות ברחבי הארץ, מנהל את 'יצירתי'- סדנת הכתיבה של הוצאת ספרי ניב ומעניק שירות של ליווי כתיבה אישי לכותבים בתחילת דרכם".
אתה מתאר את עצמך כשובר מוסכמות. למה?
"כשהשתחררתי מהצבא הלכתי לעבוד במפעל סמוך לקריית שמונה, ישבתי שעות על גבי שעות מול מכונה מקרטעת וכתבתי טקסטים שחלקם נכנסו לספר 'כבר לא מתים מאהבה'. מי האמין, מי חשב בכלל שהבחור הצעיר שהגיע מסוף העולם יכבוש את רשימות רבי המכר של הרשתות הגדולות ויזכה ב'פרס סטימצקי'? אם היית מספרת לי שזה מה שמחכה לי בעתיד הייתי נקרע מצחוק, אני שונה מאוד בנוף הספרות בישראל, התחלתי את הדרך שלי ברשתות החברתיות ומשם פרצתי, אף פעם לא הגשתי כתב יד שלי להוצאות לאור אבל אני מבטיח לך שללא ההצלחה ברשת אף אחד לא היה מוציא את הספר שלי. הרשת היתה במה עבורי ובעזרתה מינפתי את הכתיבה וזו בדיוק הסיבה שאני לא סופר אף איש תרבות שבא לשפוט את היצירות שלי. יש לי את קהל הקוראים שלי וזה מספיק, הוכחתי לעצמי וללא מעט צעירים שאין חלום שאי אפשר להגשים".
במה עוסק הספר שלך "כבר לא מתים מאהבה"?
"'כבר לא מתים מאהבה' הוא ספר שמורכב מטקסטים קצרים, חלקם יותר חלקם פחות. הספר ברובו עוסק סביב אהבה, ההחלטות הקטנות בחיים שמשנות את כללי המשחק, האהבות שכולנו חווינו, האכזבות ורגעי האושר, הוא תמצית של הכל".
מהו לדעתך סוד ההצלחה של הספר?
"אפשר לומר שהצלחה של ספר תלויה בדברים שלאף אחד אין מושג מה הם, אבל אני כן יכול לומר לך שאני חושב שכשמגיע גבר וכותב על אהבה בצורה כל כך כנה, עדינה מצד אחד ושורטת מצד שני, זה משהו קצת אחר. הכתיבה של הספר היא בשפה מאוד יומיומית עם לא מעט 'סלנג', ויש בזה משהו מאוד מגניב וזורם לדעתי".
מימנת כבר שני ספרים בעזרת גיוס המונים. האם לדעתך זו הדרך החדשה להוציא ספר? אתה חושב שזה מפחית/ מעלה את ערכו?
"נכון, מימנתי את 'כבר לא מתים מאהבה' לפני שלוש שנים ולפני מספר חודשים את ספרי החדש 'רגשות במגירה'. אני בהחלט יכול לומר לך שהמון כותבים וגם אני אוהבים את הפלטפורמה הזאת שמעניקה לכולם מבלי יוצא מהכלל, לקבל הזדמנות להגשים חלום, הפרויקטים שלי מאוד הצליחו ואני יכול לומר לך שקרוב ל-1,000 ספרים כבר נחטפו, עוד לפני ש'רגשות במגירה' יצא לאור, זה אגב קורה ממש בקרוב".
ספגת לא מעט ביקורות ממבקרי ספרות, שקטלו אותך ולא הצליחו להבין כיצד אוסף פוסטים בפייסבוק הפך לספר. אתה חושב שהביקורת נובעת מהפער בין הדורות?
"לא, אני לא חושב שהביקורת נובעת מהפער בין הדורות, לדעתי הביקורת נובעת מרצון האליטות לשמור את עולם הספרות לעצמם, ללא מעט אנשים קשה לקבל אותי ואת מה שאני מייצג ואני בסדר גמור עם זה, בעבר אמרתי בראיון שהכתיבה שלי היא 'המוזיקה המזרחית' של עולם הספרות, אני לא חוזר בי, יש מקום לכולם, והקהל המדהים שלי הצביע ברגליים. אני יכול לומר שבהתחלה לקחתי מאוד קשה את הביקורת שפורסמה ב'הארץ', אבל אחרי מעט מחשבה, הבנתי שזה מחמיא לי מאוד, הביקורת הזאת חיזקה אותי ואם לומר לך בכנות, את ההרצאות שלי אני פותח עם הקראת הביקורת הזאת בדיוק".
תקן אותי אם אני טועה, קהל הקוראים שלך מורכב בעיקר מנשים. כיצד אתה מצליח לכתוב טקסטים שגורמים להן להזדהות?
"את לא טועה, רוב הקהל שלי מורכב מנשים. אני באמת לא יודע לשים את הנקודה על ההזדהות המטורפת, אני פשוט כותב את הנשמה שלי ומקבל אהבה גדולה שאין לה מחיר".
החברה לא מקנאה?
"אוריה מדהימה, היא בת זוג מפרגנת שדוחפת אותי למעלה בלי סוף, זורמת עם השיגעונות שלי. אני לא חושב שהיא מקנאה, היא רגילה לזה והיא בעצמה חלק מההצלחה שלי".
כיום, בתור אחד שמעביר סדנאות כתיבה, איזה טיפ היית נותן לאנשים שרוצים להתחיל לכתוב? והאם אחת העצות צריכה להיות צבירת קהל ברשתות החברתיות?
"קודם כל לכתוב, לכתוב לכתוב בלי סוף. כתבו כל דבר שיושב לכם על הלב ועל הנשמה. הכתיבה היא שריר שצריך לאמן אותו ולפתח אותו. הרשתות החברתיות הן כלי חשוב שאי אפשר להתעלם ממנו, לטפח את הרשתות החברתיות אף פעם לא יכול להזיק ואני חושב שזה הוכיח את עצמו, אני מדבר על הנושא המון בהרצאות שלי".
- הפייס קורס לתוך עצמו: דשה אברמנקו מראיינת את מייסיד חיילים מצייצים
- המדור של דשה: עידן ניידיץ – הסטנדאפיסט עם הילד שכוכב לא פחות ממנו
- המדור של דשה: יובל לוגסי – נאבקת לניפוץ אידיאל היופי
איזה מסר אתה רוצה להעביר לקוראים שלך?
"לכו אחרי החלומות שלכם, אל תפסיקו להאמין בעצמכם ובכישרון שלכם, אתם לא צריכים אדם שיאמין בכם מלבד עצמכם, זה אולי נשמע קלישאתי אבל זה אשכרה ככה".
השאלון:
מה יהיה כתוב על המצבה שלך?
"מת מאהבה".
הפייסבוק והאינסטגרם נסגרים אתה…
"מארגן מחאה".
מה אתה הכי אוהב בירושלים?
"אין על האווירה בשוק ביום שישי, וכמובן לראות את אנשי כוחות הביטחון במילוי תפקידם – המג"בניקים והחיילים היקרים שלנו, כל פעם זה ממלא אותי בגאווה ובתחושת ביטחון (גילוי נאות, במשך שנה וחצי גרתי בירושלים)".
איפה אפשר למצוא אותך?
פייסבוק: https://www.facebook.com/liran.cohen.37
אינסטגרם: https://www.instagram.com/liran_cohen_author/
תגובות