מכיוון שאנו בט' באב – חורבן בית המקדש השני, שנבע מקנאה ושנאת חינם, בחרתי לכתוב את הטור הנוכחי כדי להמחיש את מציאות החיים.
המציאות של החיים, בעיקר פה במדינה, היא של האנשים שמעריכים אותך לפי ההישגים שלך, ולא לפי מה שאתה באמת.
אני, למשל, התחלתי להעריך את עצמי לפי מה שאני באמת – ולא לפי ההישגים שלי. בינינו, יש לי לא מעט הישגים, עוד משחר ילדותי, עת היותי פעיל בתנועת – 'הפנתרים השחורים', ובעיקר בכל הקשור לקידום התרבות והמוזיקה המזרחית בישראל, אבל אנשים פה עושים פה טעות חמורה כאשר הם שמים בראש מעיינם את המרדף אחרי ההישגים כסף ממון ובעיקר הכרה ציבורית.
כאשר ברור לחלוטין שאין להם כל שלוות נפש מאותו מרדף עלוב וחסר משמעות. כשאתה עושה את זה אתה נכנס לטירוף כדי להוכיח לאחרים שאתה טוב. אבל אתה אף פעם לא יכול להיות פה טוב בעיני אחרים. ובטח שלא במדינה הזו, כי כאן ככל שאתה מצליח יותר כך אתה הופך להיות לנרדף יותר בעיקר על ידי רשויות המדינה. כואב להם. כל הזמן הם עסוקים באיך שהצלחת ולא ביקשת את רשותם. ואם אתה נכשל הם כאילו מרחמים עליך.
מה שמדהים כאן בבני האדם, מבלי להרגיש או עם להרגיש, הם מאבדים את הבריאות שלהם מרוב שהם עסוקים כל היום במרדף אחרי הכסף והממון. אז נוצר מצב שהם מאבדים את כל הכסף והממון כדי להציל את בריאותם. הם פשוט שוכחים את ההווה ובכך הם אינם חיים, לא למען ההווה ולא למען העתיד. הם חיים במחשבה שכאילו הם לעולם לא ימותו, אבל בסוף הם גם מתים כאילו שלעולם לא חיו.
אז לכל מי שקנאי ועינו צרה, תפסיקו להתעסק ב'למה אחרים מצליחים ואתם לא?' הרי בסוף כולנו, אבל כולנו מגיעים לאותה חלקת אדמה קטנה עלובה – רימה ותולעה שכל גודלה הסטנדרטי הוא 1.60 אורך על 60 רוחב. זו המציאות של החיים.
לסיום – ציטוט מפרקי אבות: 'דע מאין באת ולאן אתה הולך, מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום עפר רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'.
- אחרי 40 שנה מצאתי את האבידה של אבי ז"ל
- הטור של בונדק: המפלגה שלא שווה שמינית מנדט עוד תצטמק
- הטור של ישראל: ש"ס מוליכה שולל את הבוחרים מעדות המזרח
- טור של ישראל בונדק: האמת הקשה על הזמרים המזרחיים
- הטור של ישראל בונדק: על פרשת ילדי תימן
- הטור החדש של ישראל בונדק: על נאמנות בלתי מתפשרת בין אמרגן לזמרת
טור #7
ישראל בונדק
אמרגן ומפיק, פעיל חברתי ימני, וחבר ארגון ה־"פנתרים השחורים" של שנות ה־70
תגובות