קשה שלא לחוש דריכות כשאנחנו נכנסים אל "הישורת האחרונה" לקראת בחירת נשיא המדינה הבא במשכן הכנסת. בניגוד לבחירות קודמת, הפעם יש לזה חשיבות עצומה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שיכולה להשפיע על חייו במידה ויזדקק לחנינה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
לפני שאכנס לחשיבות הבחירה והמשמעות לראש הממשלה, אני רוצה לחדד נקודה אחרת: התחושות והציפיות בקרב הציבור ממוסד הנשיאות היא שהנשיא הנבחר יבטא סוג מסוים של מנהיגות פוליטית, אך לא כך אמורים להיות הדברים. יש לזכור שמאז ומעולם מוסד זה היה בעיקר סמלי וממלכתי וללא סמכויות נרחבות. כלומר, אין זה מתפקיד נשיא המדינה להיות מנהיג בפוליטיקה הישראלית המקומית ולשם כך יש את שרי הממשלה וחברי הכנסת.
אם אסקור בקצרה את ההיסטוריה והרקורד של הנשיאים לשעבר, אפשר להבחין שהם היו מבוגרים יחסית ועבור מרביתם זה היה בבחינת "תפקיד אחרון" לאחר פעילות ציבורית ענפה. רובם היו פוליטיקאים לשעבר (פרט לפרופ' אפרים קציר שהגיע מעולם המדע והפיזיקה), ובהקשר הזה אפשר לציין את שמעון פרס, עזר ויצמן והנשיא היוצא רובי ריבלין, שעבורו זה בהחלט תפקיד אחרון. היחיד שחזר לחיים פוליטיים היה הנשיא החמישי יצחק נבון.
באשר לשני המועמדים, יצחק הרצוג הוא מועמד ראוי עם רזומה מכובד, פוליטיקאי ותיק ומנוסה עם עשייה ציבורית רבה. אם ייבחר הרצוג, הוא יצור תקדים: הבן הראשון של נשיא לשעבר (חיים הרצוג, הנשיא השישי) שנבחר לתפקיד. אומנם לא סטארט אפ, כי במשפחת בוש חשבו על זה קודם, אבל בהחלט חידוש.
הסיפור של מרים פרץ הוא שונה בתכלית. גם היא באה מסוג של רקע ציבורי, אבל לגביה אפשר להגיד שבמידה רבה הדבר נכפה עליה כתוצאה מנסיבות טרגיות אישיות. גם היא יכולה לעשות היסטוריה, ואפילו כפולה, ולהיות האישה הראשונה שתכהן בתפקיד – והדתייה הראשונה בתפקיד.
לראשונה בהיסטוריה, הליכוד לא העמיד מועמד לתפקיד ואף הכריז על חופש הצבעה. זה מעניין. זה מעניין שבעתיים כשנזכרים שהליכוד לא העמיד מועמד מול הרצוג בבחירות לראשות הסוכנות היהודית. לנתניהו הפתרונים. ייתכן שהוא רצה לשמור את אופציית ההתמודדות לעצמו עד הרגע האחרון?
הקדנציה של הנשיא ריבלין התאפיינה במתח בלתי פוסק בינו לבין ראש הממשלה. הדבר החל כשריבלין נבחר לנשיאות על אפו וחמתו של נתניהו. למרות זאת, האיבה ביניהם לא גלשה למחוזות אסורים. תפקידו של נשיא המדינה הוא להימנע מהוויכוח הפוליטי, לשמור על קונצנזוס ולא להיות חלק מהמשחק הפוליטי המתקיים בין נבחרי הציבור והפוליטיקאים. עליו לשמור על איפוק לאורך כל הכהונה, שחשובה לשמירת הממלכתיות והניטרליות. גם אם יש בין נשיא המדינה לבין ראש הממשלה אי אילו ויכוחים פוליטיים, אין צורך שזה יקבל ביטוי פומבי, אלא ייפתר באמצעות שיחות בארבע עיניים כדי לא ליצור "כדור אש" פוליטי מיותר.
הנשיא ריבלין בארוע יובל לתיאטרון החאן (צילום: יעל אילן)
בתקופתי כחבר כנסת הוגבלה הקדנציה לנשיאות המדינה, במקום שתי קדנציות לקדנציה אחת בת 7 שנים. למה עשינו זאת? ממספר סיבות: ראשית, לא רצינו שנשיא מכהן ייכנס "למסע בחירות" ויבטיח שלל הבטחות שיפגעו במוסד הנשיאות ובתפקודו לקראת הקדנציה השנייה. ההעדפה הייתה לקדנציה אחת ארוכה שבה הנשיא משוחרר מלחצים כתוצאה מהאפשרות שייבחר פעם נוספת, ויוכל לנהל את ענייניו תחת שיקולים ענייניים בלבד וללא צורך בשימוש סמכויותיו לשעבר, כמו חנינה, בשביל לקדם אינטרסים אישיים.
ואם כבר בחנינה עסקינן – הייתי שמח להיות "זבוב על הקיר" בפגישות הקרובות שיקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המועמדים לנשיאות, ולראות האם נושא החנינה האפשרי שלו בעתיד עולה על סדר היום בשיחה בין הצדדים. בין אם זה יעלה ובין אם לאו, מדובר בנושא רגיש מאוד שיכול להיות רלוונטי מאוד עבור ראש הממשלה באם יורשע. מדובר בתפוח אדמה לוהט על צלחתו של מי שייבחר לתפקיד.
לסיום ראוי לציין כי אנו למדים שיש סבירות שתוקם ממשלת שינוי ברשות בנט/לפיד בקרוב מאוד, בצוותא עם הבחירות לנשיאות. אם הדבר הזה אכן ייצא לפועל, עשויה להיות לכך השפעה על תוצאות הבחירות לנשיאות. יהיו חברי כנסת שעלולים לשנות את העדפתם כתוצאה מהדרמה הפוליטית – ראו הוזהרתם.
בהצלחה למועמדים.
הכותב הוא אופיר פינס פז, ח"כ ושר לשעבר מטעם מפלגת העבודה. עומד בראש המכון לחקר השלטון המקומי אותו ייסד באוניברסיטת ת"א.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
פלס
אני תומכת במרים פרץ לנשיאות ❣