טקס יום הזיכרון בגבעת התחמושת (צילום: פלאש 90)
טקס יום הזיכרון בגבעת התחמושת (צילום: פלאש 90)

יום הזיכרון: לזכור את הנופלים, אך גם לא לשכוח את משפחות השכול | טור אישי

"במותם ציוו לנו את החיים": ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה יש לא רק לזכור את הנופלים, אלא גם את משפחותיהם שנותרו מאחור - לשמוע את האלמנות, להקשיב ליתומים ולכל היקירים שאיבדו את החשובים להם מכל

פורסם בתאריך: 14.4.21 11:25

שוב אלה הימים, שבהם אנו צועדים ובוחנים את תוכן חיינו, ימים המדגישים יותר מכל את חשיבות מעטפת ה"ביחד" הקולקטיבי שלנו.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מדי שנה אנו שומעים שוב ושוב את המילים מלאות ההדר "במותם ציוו לנו את החיים". משפט זה שזור בחיינו. כוונת הנואמים לומר לנו שאלו שמתו לא הלכו לחינם, לא מתו סתם כך, אלא "במותם" – כלומר בזכות זה שהם מתו – אנו יכולים להמשיך כאן בשגרת חיינו, לנסוע לעבודה, לטייל בהרים, לקנות בשווקים ולשבת על ספסל הלימודים.

בכאב לב, התחושה היא כי רבים קוראים במילים אלו את קדושת מות הגיבורים, את האדרת המוות. אך הנה, נפלא לגלות כי לא זו היתה כוונת המשורר. משפט שגור זה לקוח משירו המפורסם של המשורר חיים נחמן ביאליק – "אם יש את נפשך לדעת". ביאליק שואל בפואמה זו מניין שאבו אלו שעלו על המוקד את תעצומות הנפש למסור את נפשם למען מטרה גדולה ולמות מות קדושים; מניין יש לנו כעם את כוח הסבל לעמוד בפני כל אשר חווינו לאורך אלפי שנות ההיסטוריה שלנו, מול אויבים אכזריים וחסרי גבולות כל כך; היכן אגורים נחלי הדמעות של רבבות מבני עמנו. על כל אלו משיב משוררנו הלאומי כי כל אלו ינקו מכוחות חיי הנצח שלנו כאומה, מהסולידריות המחברת בינינו. כלומר, עבור ביאליק לא המוות היה העיקר במשפט, אלא הצו על החיים. הציווי להתאחד ולהתחבר ולפעול יחד כענפים של עץ החיים, אשר שורשיו חודרים עמוק ויונקים ממעיין החיים עצמם.

במותם, מזהיר אותנו חיים נחמן ביאליק, הם ציוו לנו לחיות חיים של משמעות "ובמותם ציוו לנו את החיים". איזה חיים? "החיים עד העולם" כפי שהוא ממשיך במשפט המחץ של הפואמה. בחיים של ערכים ומשמעות, בחיים של כבוד זה לזה, בחיים של הכלה וקבלה ולא בחיים של אינדיבידואליזם אגואיסטי ובוז לאחר.

בימים אלו יותר מאי פעם, זקוקים אנו לשנן לעצמנו את הציווי הזה של משוררנו הלאומי – לאחות את הקרעים בינינו, לעדן את יכולת הקשב שלנו ולהעניק לחיינו כאומה מאוחדת. אם הגענו עד הלום, דומני שמן הראוי לתת למשפט קומה נוספת – "במותם ציוו לנו את החיים באלו שנותרו בחיים".

בימי הזיכרון אנו מרבים לספר את סיפורי הגבורה של הנופלים שהלכו ואינם, אך הם ציוו לנו להשקיע זמן ולחשוב לא פחות על היקרים שנותרו בחיים. התורה שבה ומזהירה אותנו יותר מכל ציווי אחר – לא לשכוח את האלמנות והיתומים המתמודדים מדי יום לא רק עם האובדן הקשה, אלא עם אתגרי החיים. נשאלות השאלות: איך ממשיכים הלאה לבד בלי בן זוג, בלי אב או אם; איך מרימים את הראש ולא טובעים במערבולות ההתמודדויות הכלכליות והנפשיות; מנין שואבים את החוסן כדי לטפס במעלה חיי היומיום. אנו כקהילה מחויבים להסתכל סביבנו ולאתר את אלו שנותרו כאן, שנושאים אף הם סיפורי גבורה לא פחות הרואיים – גבורת היכולת לחיות חיים של כבוד.

הכותב הוא יהודה גליק, ח"כ לשעבר ומועמד לנשיאות המדינה.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת6"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר