לא מובן איך מחליטים על סגר מלא, כשמצפים מההורים לעבוד מרחוק, כשגם הילדים בבית נאלצים ללמוד מרחוק.
אם ההורים בחופש והילדים בחופש, סגר מלא יכול היה להיות הזדמנות נהדרת לחיזוק התא המשפחתי, אבל אם ההורים נאלצים לעבוד, והילדים ממשיכים ללמוד, הבית הופך לתא לחץ של זומים מקבילים והסעדה בלתי פוסקת, והילדים הקטנים מפריעים לשגרת הלימודים, שסיגלו הילדים הגדולים. יוצא שהילדים לא לומדים, וההורים לא עובדים. אם כבר מחליטים על סגר מלא כולל במערכת החינוך – אז בבקשה ללא למידה מרחוק.
אני מבינה שיש ילדים שלמידה מרחוק מסייעת להם, בעיקר ילדים גדולים, בעיקר ילדים שמורגלים בלמידה עצמאית, אבל אף ילד לא יכול ללמוד באמת, שיעור אחרי שיעור, יום לימודים מלא בזום. בטח לא ילדים בגיל הרך, שצריכים את ההורים לידם, כך שההורים נקרעים בין מטלות העבודה שלהם, לתפקיד החדש שלהם כתומכי הוראה.
(צילום: מוטי מילרוד)
במקום להמשיך להתעקש ללמד מרחוק, אפשר לצאת לעשרה ימי חופשה מבית ספר. זה פורמט, שעובד יפה בארצות אחרות, גם בלי קורונה – במקום חופשה אחת ארוכה, מספר חופשות לימודים קצרות במהלך השנה. פה בארץ אפשרות כזו לא מגיעה לדיון אמיתי. ממשלת ישראל פוחדת מהסתדרות המורים, ממאות אלפי הורים ומיפה בן דוד אחת.
אני לא מאלה שמבקשים מהמורות "להיכנס מתחת לאלונקה". אני מודעת לעבודה הקשה שמשקיעות הגננות והמורות יום-יום, אדרבא בתקופה הזו, בלמידה מרחוק. המורות צריכות להיות מתוגמלות על כל יום עבודה נוסף. גם למורות יש ילדים קטנים, וגם הן צריכות להסתדר בין העבודה לבין הילדים.
כשאני מציצה בזום של הבנים הגדולים מדי פעם, אני מבינה את הקושי של המורות ללמד מהבית. לכן, למען כולנו, ההורים המורות וגם הילדים, בואו נוותר על הטרלול הזה, ונאפשר לכולנו פסק זמן בסגר. את הפערים הלימודיים נשלים מאוחר יותר.
בעניין הפערים הלימודיים – אני מצפה ממשרד החינוך, שיעריך מחדש את היקפי החומר הנדרש ללמוד בכל שנה. אפשר להקטין את כמות החומרים ולהתרכז היום בהיבטים רגשיים-חברתיים. אני יודעת שבלחץ הזה, גם הילדים משלמים מחיר נפשי כבד, וגם ההורים אז כדאי לעשות סדר, מה פחות הכרחי, ולהוריד את הלחץ. הילדים יוכלו להסתדר עשרה ימים בלי לימודים מרחוק.
אמנם, יש ילדים שהלמידה מרחוק מספקת להם שגרה ומסגרת. בלעדיה הילדים אולי היו אבודים לגמרי, והיו מעבירים את הזמן בבטלה מוחלטת, אבל זה עשרה ימים של סגר, לא "שגרת קורונה", אפשר לצאת לחופשת חורף ולייצר אי של שפיות בתוך הבית. זה חשוב לכל משפחה, וזה חשוב לחברה הישראלית, הרבה יותר מעוד כמה ימי לימודים בזום.
הכותבת, חלי טביבי ברקת, אמא לשישה בנים בחינוך הממלכתי בירושלים, מנהלת מכון המנהיגות ה-120 של שחרית, יו"ר רשות הרבים – ארגון הגג של ארגוני יהדות ישראלית בירושלים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ידידיה
נראה לך שהסתדדרות המורים תסכים?
יהודית אשבל
חשיבה נכונה והוגנת חופשה מלימודים בסגר ולימודים בימי חופשת הקיץ בבתי הספר.
רקל
לא יקרה. אלו התנאים של צוות ההוראה
איילת
משרד החינוך כן הוריד חומר. בכל מקצוע נהיה מיקוד בחומר. שאר המדינות עושות חופשה בחורף בנוסף לקיץ, לא מקצרים את חופשת הקיץ.
דורית
גיבוב של שטויות.
דוד
הלמידה מרחוק חשובה שבעתיים בזמן הסגר!
נותנת לילדים מסגרת, סדר יום, הרגלי עבודה ואחריות אישית.
סגר ללא למידה מרחוק – פצצה מתקתקת!
צר לי שטויות
שני ילדים בבית בת בבויאר ובן בפולה בן גוריון . שניהם לומדים מעולה. המורים מגיעים מוכנים ושני בתי הספר מאוד פעילים ברשת. זה עניין שלא קשור בילדים אלא בתרבות למידה בבית ואיכות המורים. כמו בלימוד השגרתי גם כאן שני דברים קובעים . מי הם ההורים ואיזה אקלים יש בבית וכמה בית הספר עובד כראוי בשגרה. הורים שלא ידעים להביא את ילדיהם ללמוד לקרוא או להתפתח גם בעיתות שגרה ממציאים תירוצים לא טובים. בכיינות של הורות לקוייה .