הסטטיסטיקה מדברת על כך שילדים נפגעים פחות מקורונה. גם אם הם חלילה חולים הרי שהתסמינים שהם מפתחים, אם בכלל, קלים ואינם מובילים להידרדרות פיסית. אבל לקורונה יש השפעה אדירה על נפשם ותחושותיהם של ילדים – סגירת ופתיחת בתי הספר, הסגרים הממושכים, הניתוק ממסגרות והריחוק החברתי חורצים בנפשם. הנפגעים העיקריים הם ילדי כיתות ד'-ו' שהפכו שקופים ולא נמצאה להם שום אלטרנטיבה לימודית או חברתית.
סקירת מפת הפעילויות שמציעה מערכת החינוך העירונית מצביעה על מגמה ברורה: תלמידי א'-ג' הולכים לצהרונים ומסגרות משלימות, תלמידי ז'-י"ב יכולים למצוא מענה ביחידות הנוער של השכונות השונות, אולם תלמידי ד'-ו' מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן: החוגים נתפסים בעיניהם כפעילות לילדים קטנים, תנועות הנוער נתפסות כמתאימות לבוגרים יותר. וכך יותר ויותר ילדים וילדות בני עשר עד שתים עשרה מוצאים עצמם מול המחשב או ברחוב, מחוץ למסגרות הבלתי פורמאליות, מסתובבים חסרי מעש ותרים אחר תעסוקה או עניין.
אל הואקום שנוצר נכנס ארגון "בקהילה" – Margalit Startup City. כבר שנים רבות שהארגון, שהוקם ע"י היזם אראל מרגלית ורעייתו דבי על פי הערכים החינוכיים אותם הובילו הוריו של מרגלית שהיו שניהם אנשי חינוך מוכרים, פועל בירושלים. בשנים 'רגילות' מתנדבי שנת השירות (השינשינים) נכנסים אל תוך בתי הספר ומייצרים תמיכה וגיבוי לתלמידים ותלמידות הן במישור האקדמי והן במישור החברתי והרגשי. מאז הקמתו סייע הארגון לעשרות אלפי ילדים להכיר ולמצות את הפוטנציאל שלהם. "לכל ילד יש פוטנציאל, כל ילד צריך לפחות מבוגר אחד שיכיר בחוזקות שלו" הן המנטרות שמלוות את פעילותו של הארגון מיום לידתו.
תלמידים בבית ספר (צילום: ניר קידר)
עם חידוש הלימודים לאחר חגי תשרי, והחזרת כיתות א' עד ד' לבתי הספר, התחלנו לחשוב כיצד נוכל לתת מענה לתלמידי כיתות ה' ו-ו' שנשארו מחוץ למתווה החזרה לבית הספר. הרצון היה לייצר מפגש פרונטלי, תחת מגבלות הקורונה, שיספק מענה חברתי, רגשי ולימודי לאותם הילדים שהחלו בפתיחת פער לימודי משמעותי מחד ומאידך פתחו תחושות קשות של תסכול וכעס. הפתרון שמצאנו היה פתיחת מרכז למידה מצומצם. כל שינשין יעבוד בקפסולה של חמישה תלמידים, תוך כדי שמירה על הנחיות הריחוק החברתי, ובכך יאפשר ליצר מפגש חברתי בעל תוכן חינוכי וערכי. התחלנו להפעיל, יחד עם מנח"י בעיריית ירושלים, את מרכז הלמידה יומיים בשבוע למשך שלוש שעות, כאשר מחצית מהזמן נועד למפגש לימודי וחציו השני למפגש חברתי – אינטראקציה שהם לא חוו כבר זמן רב ואליה התגעגעו במיוחד.
התגובות הדהימו אפילו אותנו. ידענו עד כמה הילדים צמאים ללמוד ולשחק יחד אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה. "סוף סוף אני רואה חברים", אמר תלמיד כיתה ה' לאחת השינשיניות תוך כדי משחק. "כל כך רציתי כבר לפגוש חברות, אבל לא היה לי איפה", אמרה תלמידה נוספת.
במילים שלהם, בטון, ניתן היה להבחין עד כמה גדול החוסר בו הם נמצאים. ארגון "בקהילה" והשינשינים עושים כל שביכולתם כדי למלא את החוסר הזה ולהעניק לילדים שנמצאים בגיל משמעותי מאוד לעיצוב אישיותם וכישוריהם החברתיים את האפשרות להתרועע עם בני גילם.
אנו מקווים להמשיך ולהרחיב את הפעילות לשכונות רבות ככל האפשר. אנו רואים בפעילות הזאת חובה וזכות. איש אינו יכול לאמוד במדויק את נזקי הקורונה, אבל אין ספק שלניתוק שנכפה על הילדים ממסגרות לימודיות וקהילתיות תהיה השפעה גדולה על התבגרותם. עושים הכל כדי למזער את הנזק ולאפשר להם לבלות שוב, ולו לכמה שעות בשבוע, בחברת בני גילם.
הכותב, עומר גבעתי, מנכ"ל Margalit Startup City בקהילה
(צילום תמונת הפנים של עומר גבעתי: דניאל חן)
הצטרפו לקבוצת הוואטאספ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תגובות