ניסוחו של כתב האישום, שהוגש בתיק זה גרם לטלטלה עזה. המחשבה שמטפלת שאמורה להיות רגישה ורחומה "טלטלה תינוק בחוזקה ועקב כך נגרם לו נזק מוחי נרחב ולאחר מכן נגרמה לתינוק לקות ראייה חמורה", ועוד כהנה וכהנה נזקים נוראיים המתוארים בכתב האישום, זעזעה את אמות הסיפים של כל בן אנוש.
הציפייה של הציבור, בוודאי הוריו של התינוק, היא שמטפלת זו "תינמק בכלא". ניסוחו הקשה של כתב האישום והאמונה של הציבור שהוא מבוסס על ראיות שבידי הפרקליטות, גרמו לשפיטתה המוקדמת של הנאשמת ולציפייה של הציבור לבוא איתה חשבון נוקב.
זה טבעי, זה אנושי.
כשאדם, בוודאי קטין או מוחלש, נפגע גופנית בידי אחר, זה שנחזה להיות "חזק" (בין פיזי, בין בעל מרות וכדומה), מתעוררים רגשות קשים. יצר הנקמה בפוגע כזה מתעורר במלוא עוצמתו ודורש להענישו "במלוא חומרת הדין", בבחינת "מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר אל רחמנים".
גם השכל ממאן להשלים עם ענישה שמוגדרת כענישה קלה, כלפי מי שפגע בחלש, בטח תינוק רך בימים. כאשר מדובר במה שמוגדר כ"ענישה מקלה", נמתחת ביקורת על "האחראים", כלפי הפרקליטות ככל שהסכימה להסדר טיעון מקל וגם כלפי בית המשפט שמוגדר כ"רחמן".
והנה, לפתע, התיק מסתיים "בקול ענות חלושה": עבודות שירות ופיצוי מזערי "בלבד".
בהינתן פערים אלה, אותה פרקליטות, זו שיצרה את הציפייה, מוצאת את עצמה מתנצלת כדי להשקיט רחשי לב הציבור: "נאלצנו להתנהל במציאות מורכבת … קשה מאוד לזהות ולפענח את מנגנון הפגיעה … עשינו מאמצים להגיע לחקר האמת". ועוד כהנה וכהנה "הסברים", שגם הדיוט מתקשה לבלוע. בשפה פשוטה – הפרקליטות פשוט מודה שהיא אינה יכולה להוכיח את הקשר הסיבתי בין המעשה לבין התוצאה. אם היא לא יכולה עכשיו – מן הסתם לא היו בידיה ראיות שהגישה את כתב האישום. מסתבר אם כן שעסקינן ב"מכבסת מילים".
השאלה המתחייבת היא: איך לא חשבתם על זה קודם? הרי הציפייה מהפרקליטות – וזו חובתה – שבטרם תמהר "לשרבט" כתב אישום, תהיה מצוידת ב"ראיות ברזל", שיוכיחו בבוא העת, מעבר לספק סביר, שאכן אותה מטפלת "טלטלה" באופן אסור (אולי הפריזה, אבל אין לדעת מה בדיוק קרה ובאיזו עוצמה טלטלה)' ושטלטול זה הוא זה שגרם את הנזקים הנוראיים שנטענו בכתב האישום.
אם מלכתחילה אין בידיה "ראיות ברזל" להוכחת כל אות שכתובה בכתב האישום, לרבות ראיות בדבר הקשר הסיבתי, תתכבד ולא תגיש אותו. אם הראיות מאפשרות להוכיח רק מעט, תתכבד ותגיש כתב אישום "מצומק". נאשם אינו בגדר "צעצוע" שאפשר לטלטל בטענות, שאחר כך לא ניתן להוכיח. גם את בית המשפט אסור "לטלטל" כשפעם טוענים כך ופתאום טוענים כמעט ממש ההפך. הרי הציבור עלול להפנות אצבע מאשימה דווקא כלפי בית המשפט ש"מרחם על אכזרים". נדמה שגם בית המשפט מצא עצמו סוג של "מתנצל" כשהסביר, בעצם לציבור, את העונש המקל לכאורה שנגזר על הנאשמת.
הלקח האמיתי מפרשה זו הוא שלפחות בעתיד הפרקליטות תקפיד הקפדה יתרה, בטרם תמהר לטלטל נאשם דווקא ולייצר ציפיות בקרב הציבור. זה גם יחסוך מהפרקליטות "להתנצל" וגם זמן שיפוטי יקר, ערך שבוזבז על מה שמסתמן בסופו של יום כסוג של "טסט משפטי", שלא לומר הרפתקה מיותרת.
הכותב: עו"ד קובי קמר, מומחה למשפט פלילי, יו"ר (משותף) של הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בישראל.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת12"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תושב העיר
המרחם על אכזרים ,סופו שמיתאכזר לרחמנים ….
הורי הילד שניפגע חייבים לתבוע את המטפלת
בתביעה אזרחית על הנזקים וההוצאות הרפואיות /
שיקומיות שיהיו להם . לא להניח לה לרגע להמשיך בשיגרת חייה. כך גם לגבי כל שאר המיקרים שהיתפרסמו. ולהציב מצלמות רשת בכל גני הילדים
,לצורך מעקב ההורים אחר הנעשה בם .אין דרך
אחרת ואין פשרות שהן ברירת המחדל הבא…!!
צ
יש הוכחות , דוח רפואי.
דתי שפוי
אם הילד שנפגע היה בן/נכד של שופט , המתעללת היה מקבלת עונש אמיתי
מעללי פרקליטות
קובי קמר כמה יפה כתבת וכמה חשוב כל התאור והנימוק שהפרקליטות אינה מפנימה ומטלטלת חיי בני נוער ואנשים באישומים חסרי שחר ומציתה ומבעירה כתב אישום שלעיתים כבה כאפר ביפרט אם הנאשם אינו מיזרחי.
שושנה
חבל שרק הסתכלתם על התוצאות
אף אחד לא בדק את ההורים שהלכו במשך 3ימים לעבודה והמטפלת אמרה שיש לו חום ביום הנל הילד צרח והיא צלצלה להורים ולסבא ולא ענו ויש ראיות פרנזיות לטלפונים ופתאום הוא התחיל לפרכס מהחום והיא רצה איתו לשכנה שתעזור לה והיא הזמינה את כוחות ההצלה
ההורים בשביל כסתח האשימו אותה ולכן לא היו ראיות כל ההורים האחרים הגיעו למשטרה ולפרקליטות להעיד שהיא מאוד מסורה והילדים שלהם מטופלים באופן הטוב ביותר מה שנגרם לילד זה מחום גבוהה ופירכוסים עסקת הטיעון נעשתה כדי כבר לסים את הענין שנמשך מידי זמן ולחץ של ההורים על הפרקליטות כי כשרואים תינוק חסר ישע ישר מאשימים ולכן הפרקליטות נאלצה לרדת מעץ הגבוה שבנתה בעצמה לכן עורך דין יקר יפה כתבת אך האם ניסית לראין את הצד השני כמו שאמור להיות כששופטים מישהו ???
תזכור שלכל מטבע שתי צדדים בהצלחה ובריאות לכולם
סבתא
מזוזעת מקלות העונש.
איזו מדינה זו? אין ענישה.
לא פלא שהילדים הרכים סופגים התעללויות כאילו.
לא המטפלת אשמה,
הפרקליטות והשופטים הרחומים אשמים!!
רלי ספטי מועלם
אז יש כאן שני גורמים?:גם לילד היה חום גבוה וגם טלטלו אותו? מה היה הסיפור האמיתי לפי מסקנות החקירה?