המרקם האנושי של ירושלים מביא לא מעט קשיים ומחלוקות, במיוחד כפי שאנו עדים בשבועות האחרונים. אך לעתים ניתן למצוא בה דווקא את האנשים שעוזרים לגשר על הפערים ונותנים מעצמם למען אנשים שעוברים מסע קשה של משבר זהות וחיפוש אחר מקום בטוח. אחת מאותם אנשים היא עטרה קרניאל (37) שמתנדבת בארגון ה.ל.ל (האגודה ליוצאים לשאלה). פגשנו אותה היום (רביעי, 26.7), בזמן שהיתה בעיצומם של בישולים לקראת אירוע שבו משתתפים עשרות צעירים, כולם יוצאים לשאלה.
פעילות המועדון של ארגון ה.ל.ל בימי רביעי (אלבום פרטי)
"אני מתמקדת בניהול המועדון", מסבירה קרניאל, "זה משהו שרץ כבר שנה בכל יום רביעי. אנחנו מקיימים מגוון רחב של פעילויות, סדנאות והרצאות שכל המנחים והמשתתפים שבהם עושים זאת בהתנדבות. היום למשל מגיע חוקר מהדסה עין כרם שבא לדבר על תזונה נכונה. שבוע שעבר הייתה סדנת אופנה שהסבירה לחבר'ה איך להתלבש. לפני כן עשינו הרצאה שבאה לדבר על זכויות עובדים ועוד".
הופתענו לשמוע על התכנים ועל ההיצע של הסדנאות שמביאה קרניאל, אבל קיומה של סדנת אופנה הייתה עבורנו תעלומה בתחילה. "כשאתה בא ממקום שכולם לבושים אותו דבר אז אתה צריך ללמוד איך מתאימים צבעים וכל מיני דברים בסיסיים. את זה העבירה בוגרת של הסניף שגם היא יוצאת [לשאלה]. אני משתדלת להביא אנשים שמהווים דוגמא ושעברו את אותו התהליך לפני בעצמם. כשהם באים ומעבירים שיחה אז העוצמה שלהם יותר גדולה כי לחבר'ה שיצאו לפני חצי שנה זה מראה שאפשר להצליח ושאפשר לעשות. לפעמים זה אפילו אנשים מאותה שכונה שמגיעים והאימפקט פה הוא הרבה יותר גדול".
לא באים להמיר את דתם של אף אחד – אנשים באים מרצון
היוצאים לשאלה לא תמיד ששים לגשת לארגון ה.ל.ל ולבקש עזרה. לעיתים רבות הם ניזונים משמועות שהופצו בקהילות החרדיות שם פעילות הארגון לא מתקבלת בברכה. "ברחוב החרדי מזהירים אותם שעמותת ה.ל.ל מחפשת נשמות תועות ולקוחת אותם בכוח, מספר הטלפון שלנו אפילו נחסם על ידי הטלפון הכשר. אנשים שמגיעים לפה מספרים לנו דברים נוראיים שהם שמעו עלינו וזה כל כך רחוק מהמציאות".
- על תרומה ונתינה שלא יודעות גבולות – סיפורה של מיטל טובול
- עלה לארץ והקים את המרכז לחיילים בודדים – הכירו את ג'וש פלסטר
- יצא בשאלה ועשה סרט על חייו שהוצג בפסטיבל הקולנוע – מוטי שלום
ארגונים כמו ה.ל.ל עוזרים ליוצאים לשאלה להתאקלם בעולם החילוני אבל בניסיון להגיע לעומק העניין, ניסינו להבין אם הם גם מנסים להוציא אנשים מהעולם החרדי. "אנחנו לא משכנעים אף אחד לעשות שום דבר", מסבירה קרניאל, "אנחנו פה לעזור למי שכן קיבל את ההחלטה. אנחנו מנסים לשקף את המציאות ולעזור לכל אחד לקבל החלטה שנכונה לו. לא מחפשים להמיר דתו של אף אחד. הפטנזיה נורא נחמדה אבל במציאות אף אחד לא מחכה להם בחוץ. אנחנו נמצאים פה כדי לעזור עם המלגות, אירועים, ארוחות והכל. תמיד יש אוכל במקרר והם תמיד יכולים לבשל לעצמם. זה ממש בית, יש אנשים שיושבים כאן ימים שלמים כדי לא להיות לבד בבית. אנחנו עוזרים להם באמצעות הרבה אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים שלפעמים מתנדבים אפילו פעמיים במשך השבוע".
"עשרות משתתפים בעל יום רביעי" הרצאות ליוצאים לשאלה (אלבום פרטי)
ארגון ה.ל.ל שבעבר היה סודי כבר לא מסתתר
ניסינו לקבל מקרניאל מידע על מקרים נקודתיים שלהם היתה עדה אבל החיסיון סביב הסיפורים הללו לא מאפשר זאת. הצעירים היוצאים לשאלה מגיעים לעתים קרובות מסיפורים נוגים וכואבים מאוד ועבור הארגון, חשוב מאוד לשמור על פרטיותם ועל ביטחונם. בעבר, הדירות של הארגון וגם המועדון שלו היו סודיים כדי למנוע מקרים של אלימות כנגדם וכנגד המתגוררים בהם. "פעם הסניפים שלנו היו מוסתרים. היום, באמצעות יאיר הס [מנכ"ל ה.ל.ל] שגם הגדיל את פעילות העמותה, אנחנו לא מסתתרים ולא היו מקרים של איומים או וונדליזם".
קרניאל עובדת במהלך היום בתיאטרון הקרון ומגיעה למועדון של ה.ל.ל לפעמים ארבע פעמים בשבוע. היא בת 37 ועדיין לא מצאה את אהבת חייה אבל נראה שהסיפוק שהיא מוצאת בהתנדבות שלה גדול מאוד. "אני חושבת שהתנדבות זה כוח מאוד חזק. כשאתה מוצא את הזמן ואת המקום לתת למישהו אחר ולא חשוב באיזה קונסטלציה, זה מחזיר המון. המוטו שלי זה השיר של דני בסן "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?" וזה ממש ככה. אני חושבת שהלל היא עמותה מדהימה ועושה המון בשביל אנשים וגם בשבילי. למרות שאני "רק" מתנדבת קיבלתי המון, גם מהיוצאים עצמם שנהיו חברים שלי וגם מאנשי המקצוע. אני לא פה רק בתור דמות רשמית, יש כאן הרבה חבר'ה שנהיינו חברים וזה כוח עצום. הפידבק שזה נותן הוא משהו מטורף"
קרניאל היא כמובן לא היחידה העומדת מאחורי המפעל העצום הזה. רק בסניף ירושלים רשומים כ-500 יוצאים לשאלה ומלבד הסניף הזה ישנם עוד סניפים בתל אביב ואפילו בצפון. הצעירים, שלעיתים מגיעים לשם חסרי כל ולפעמים אפילו אחרי שישנו ברחוב, מקבלים מענה, הזדמנות ללבוש בגדים ולמצוא את הכיוון הנכון לחיים שלהם. בזכות הארגון ה.ל.ל ובזכותם של אנשים כמו קרניאל, אותם אנשים מקבלים את העזרה הנדרשת ומקבלים הזדמנות לחיות חיים נורמטיביים ומאושרים.
יעל ב.
ישר כח, כמה אומץ צריך כדי לעשות צעד כזה, וכמה טוב שיש אנשים חזקים ומסורים שמושיטים את ידם.