אחרי 21 שנה בתפקיד מנהלת ממ"ד לבנות ע"ש אוולינה דה רוטשילד, ד"ר בוורלי גריבץ יכולה לפרוש לגמלאות בשקט. במהלך כהונתה, מאז שנכנסה למסדרונות בית הספר שברחביה ב-1998, הובילה ד"ר גריבץ את המוסד הלימודי להישגים כבירים ולהצלחות שהצעידו את המוסד הלימודי לעמוד בצמרת בתי הספר המצטיינים בפרט בירושלים ובכלל בארץ.
"21 שנה עברו מאז שהגעתי לנהל את אוולינה דה רוטשילד", מספרת השבוע ד"ר גריבץ בראיון ל”כל העיר” בפתיחת חודש החינוך של ירושלים ולקראת ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, שתיערך ב-21.8 בטרמינל במתחם בתחנה. "החינוך היה עבורי סוג של שליחות. אני עליתי מארה"ב בשביל לעסוק בחינוך, זו ציונות בעיני. אני מלאה בסיפוק, לא רק מההישגים של בית הספר, אלא מהאפשרות שניתנה לי לגעת בכל כך הרבה תלמידות, להשפיע עליהן ולהכווין אותן".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
הסיפוק שעליו מספרת ד"ר גריבץ, מוכיח את עצמו. בית הספר לבנות על שם אוולינה דה רוטשילד הינו מוסד לימודים אשר פועל בירושלים החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19. מראשוני בתי הספר בירושלים לבנות דתיות, והראשון שבו נערכו לימודים בשפה העברית. כיום, הוא אחד מחמישה בתי הספר בירושלים (ו-53 בישראל) שבהם נרשמו 100 אחוזי זכאות לבגרות. בנוסף, בית הספר מדורג במקום הרביעי בארץ באחוזי הזכאות לבגרות ב-5 יחידות אנגלית עם 97.6 אחוזים. כל זאת בהתחשב שהמדד הסוציו-אקונומי של בית הספר הוא 3, בעוד שבתי הספר הירושלמים האחרים שבהם נרשמו 100 אחוזי זכאות לבגרות, המדד הסוציו-אקונומי גבוה יותר.
"אני חושבת שהוכחנו שתלמידות שמגיעות מרקעים שונים, ממצב סוציו אקונומי שונה, מעדות שונות, ויכולת לימודית שונה. יכולות להצליח באותה המידה", ממשיכה ואומרת ד"ר גריבץ. "יש כאן את כל המגוון, כולן התחברו יחד מסביב לחזון משותף של פתיחות דתית-חברתית וזה ההישג שלי. בית הספר הוכיח שניתן לתת מענה לימודי דיפרנציאלי, בלי להכניס למסלולים וקטגוריות. אנחנו נתנו את המענה הלימודי בניתוק מהחלק החברתי, ועל כן באוולינה רואים חברויות בין בנות, שבבתי ספר אחרים הן לא היו נפגשות כלל. יש אינטראקציה בכל הרבדים, לא משנה מאיזה מעמד מגיעה התלמידה. בנינו חברה של בנות מקבלות ומכילות תלמידות מחינוך מיוחד, כיתת תקשורת, עולות חדשות מכל התפוצות, וכל מיני מורכבויות שונות. הבנות כאן מאוד מקבלות, והן מבינות שזה חלק מבית הספר. אם לפני 21 שנה הייתי צריכה לדבר על זה ולהסביר על זה, היום זה מובן מאליו. בשורה התחתונה הבנות שמחות בכל בוקר להגיע לבית הספר וזה מה שרציתי. מכיוון שאני בתיכון לא כל כך נהניתי, אני רציתי ליצור מקום שמח. ואת כל זה אנחנו עשינו בלי לוותר על איכות החינוך והלימודים מפני שהגענו ל-100 אחוז זכאות בבגרות שנה אחרי שנה, יש כאן בנות שיוצאות עם 34 יחידות בהצטיינות".
ד"ר גריבץ, רכשה את השכלתה בארה”ב, בעלת דוקטורט בחינוך יהודי. היא מתגוררת בשכונת נחלאות לאחר עלתה מארה"ב לישראל פעמיים – בפעם הראשונה בגיל 25 עד גיל 33, ולאחר מכן עלתה בשנית עם משפחתה בגיל 44 לצמיתות. כל זאת לדבריה 'להגשים את חזונה החברתי-דתי'. מי שעתידה להיכנס לנעליה ב-1 לספטמבר היא חגית ברנע.
"היו הרבה אתגרים במהלך השנים", מספרת ד"ר גריבץ, "הבירוקרטיה זה אתגר גדול. כל העניין של הטפסים, יש משהו בניהול בית ספר בארץ שהוא פקידותי, וזה אתגר גדול להתמודד עם זה ולא לתת לזה למלא את כל השבוע של המנהל", מציינת ד”ר גריבץ. "בנוסף, במהלך הרישום לחטיבת הביניים יש תחרות גדולה בין בתי הספר בעיר, אנחנו עומדים באתגר ההרשמה, אבל יש תחרות, וזו התמודדות מול ריבוי בתי הספר. יש משהו טוב בתחרות, זה ממריץ".
אתגר נוסף שעליו מצביעה ד"ר גריבץ הוא “מחסור במשאבים. למרות שעיריית ירושלים דווקא בשנים האחרונות עוזרת במשאבים בבתי הספר אך עדיין יש הרבה שעות תקן שחסרות. זו בעיה ארצית ואתגר מאוד גדול, אך יש מענה מטעם העירייה בנושא. והכי חשוב לא לוותר על אף תלמידה, גם היא עצמה מתחילה לוותר. להיות מנהלת זו עבודה קשה ו-24 שעות ביום כדי למלא את כל המטלות".
יחד עם הגשמת חזונה האישי, ד"ר גריבץ, לא חוסכת בביקורת כלפי משרד החינוך, ושיטות הלימוד החדשות אשר מתפתחות להגדרתה באופן 'איטי מדי'. "אני חושבת שמשרד החינוך צריך לסמוך יותר על המנהלות והמנהלים ולחשוב באופן רחב יותר על תכניות לימודים לעתיד, רכישת מיומנויות לעתיד, חדשנות פדגוגית. זה אומר לחשוב יותר על שיטות חקר חדשות, להפעיל את התלמידים. הם לטעמי לא מספיק אקטיביים במשך יום הלימודים", מסבירה ד"ר גריבץ. "יש כל מיני שיטות חדשות, במשרד החינוך התחילו להיפתח קצת, אבל זה איטי מדי לטעמי, וצריך לאתגר יותר את המערכת. צריך לתת יותר למנהלים מרחב וחופש. מצד שני אני מבינה שאף אחד לא רוצה לסכן את האפשרות לא להגיע לבגרות מלאה או לאוניברסיטה בגלל שיטות לימוד יצירתיות ואחרות שאולי לא יצליחו. אני מרגישה מאוד אחראית, בגלל שהיו לי כל כך הרבה תלמידות שההורים שלהן לא הגיעו להשכלה גבוהה, אני מרגישה אחריות מאוד גדולה להכין את הבנות – ולתת להן את הבסיס להשכלה גבוהה".
בית הספר אוולינה דה רוטשילד (צילום: Mickytc)
ב-21.8.19, יום רביעי, תתקיים ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, שתיערך בטרמינל במתחם בתחנה. הוועידה ביוזמת ובהפקת "כל העיר" והיא תעסוק בכמה מהנושאים הבוערים ביותר, שמטרידים בוודאי כל אדם אשר עוסק בחינוך או מעורב בו. בוועידה תשתף גם ד”ר גריבץ שתדבר על עידן הסלולר והרשתות החברתיות בקרב תלמידות ותלמידים.
"הרשתות החברתיות זה חלק בלתי נפרד מחיינו. אי אפשר להוריד את זה מסדר היום, אבל אנשי בית הספר וגם ההורים צריכים לדעת איך לתת לדור הצעיר את הכלים, וכיצד להתמודד עם ההשלכות. זה לא סוד שהיום כל המידע שלנו זמין. לכן, צריך להבחין בין המותר לאסור. זה לא רק התפקיד של מערכת החינוך, ההורים צריכים להיות בתוך זה ובית הספר צריך לעזור להם. זה נושא המצריך שיתוף פעולה בין הבית, לבית הספר, אפילו יותר מנושאים אחרים".
ד"ר גריבץ מתייחסת השבוע לפרשת איה נאפה – שבסופה קבוצת הנערים, ביניהם ירושלמים, חזרו לארץ לאחר ששוחררו על ידי משטרת קפריסין כשהתברר בחקירה כי הצעירה מאנגליה בדתה תלונת אונס. יחד עם זאת, הפרשה חשפה תרבות מינית קלוקלת בקרב אותם הנערים.
"מדובר בתפיסה חינוכית, וזה מקרה קיצון", מדגישה ד"ר גריבץ. "באוולינה דיברנו עם התלמידות על נושאים כאלה ועל הרשתות החברתיות, מכיוון שהן חיות כאן בעולם הגדול והרחב. זה חלק מהחינוך שאנחנו נותנים ביחד עם ההורים. למשל, יש לנו סמינריון נשים שבו משתתפות אמהות ותלמידות יחד, שמתייחס לכל מיני נושאים. ללא ספק בית הספר מעורב וגם ההורים, אך לא כל האחריות מוטלת על בית הספר – הוא יכול לתרום ולתת תכנים וכלים שההורים לא יודעים".
ד"ר בוורלי גריבץ (צילום: אבי גרינשטיין)
"אף פעם לא מספיקים את הכל, אבל אני חושבת שכן הגשמתי את החזון חברתי חינוכי-דתי", מסכמת ד"ר גריבץ. "הבאנו ביחד אוכלוסייה מאוד מגוונת ואיחדנו אותה. הגשמנו את החזון החיובי של האינטגרציה. לדוגמא אין באוולינה מבחני קבלה או סינון, ועדיין יש 100 אחוז זכאות בבגרות. כל התלמידות משרתות בצה”ל או שירות לאומי ועוסקות בהתנדבות למען הקהילה. וזה החזון החברתי דתי-חינוכי. מה שלא הגשמתי שיש לי עוד הרבה רעיונות בתחום הפדגוגיה. בזמן האחרון אני לומדת דברים חדשים על חדשנות פדגוגית. עוד לא מיציתי, יש לי עוד מה לתת".
מה את מתכוונת לעשות אחרי הפרישה?
"התכניות שלי לעתיד הן לנוח ולהוריד לחץ. אני רוצה לכתוב על נושאים פדגוגיים נושאים שחברתי עליהם התובנות שלי, השיטות שיצרנו פה. ואולי להפיץ אותן במערכת החינוך ולהסביר איך הגענו להישגים של אוולינה, מה המודל של בית הספר הזה. ולכתוב משהו על ההיסטוריה של בית הספר. אוולינה זה התיכון הכי ותיק במדינה. יש לי עוד מה לתת ואני רוצה לתרום מהידע והניסיון שלי".
איזו עצה הכי טובה יש לך לתת למנהלת שתחליף אותך?
"עצתי למנהלת החדשה חגית ברנע היא להיות קשובה לתלמידות, לצוות, למורים. ולהמשיך לקיים בחוזקה את חזון בית הספר שעדיין פועל קצת נגד הזרם".
- סגן ראש העיר דייטש על פרשת איה נאפה: "היה צריך להוריד את הדגל לחצי התורן"
- דעה | כך הצלחתי להפריד את הילדים מהמסכים
- מדוע עיריית ירושלים מוציאה את מתקני המיחזור מהשכונות?
תגובות