בית המשפט העליון ביטל פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת סיטיפס – זכיינית הרכבת הקלה בירושלים. מדובר בתובענה ייצוגית שהוגשה על ידי עמותת צחור, בראשות חבר המועצה עו"ד יוסי חביליו, ושתי נוסעות שלא תיקפו את כרטיס הנסיעה שלהן, לטענתן בשל תקלה טכנית או טעות אנוש.
כפי שפורסם ב"כל העיר", הגשת התביעה הייצוגית בסך 250 מיליון שקלים אושרה בבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי השופטת תמר בזק רפפורט. בתביעה נטען כי הפקחים המחלקים דוחות לנוסעים ברכבת אינם מוכשרים ומוסמכים לכך – משום שהם מועסקים על ידי חברה חיצונית. מדובר בהיקף של כ-80 אלף דוחות שחולקו בתקופה של חמש שנים.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
היועץ המשפטי לממשלה הציג את עמדתו לפיה במצב החוקי כיום פקידי הרכבת הוסמכו כדין הן לדרוש תשלום מוגדל ממי שלא שילמו עבור הנסיעה, והן ביחס לסמכויות הנלוות לכך – כגון הסמכות לדרוש מהנוסע שלא שילם עבור הנסיעה לרדת מהרכבת, להציג תעודה מזהה או להמתין לבואו של שוטר. לפיכך, סבר היועמ"ש, שיוצג בהליך על ידי עורכי הדין לימור פלד ויעקב הילמן מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, שיש לדחות את הבקשה לניהול התובענה הייצוגית. לצד זאת הודגש, כי במסגרת האיזונים בין צרכי הזכיין והמפעיל לבין זכויות הנוסעים, ובעקבות תלונות נוסעים, הוקמה ועדת ערר חיצונית לחברת סיטיפס, אשר נוסעים שלא תיקפו את כרטיס הנסיעה שלהם, מכל סיבה שהיא, רשאים להגיש לפניה השגה על דרישת התשלום המוגדל שקיבלו. ועדה זו מהווה מסלול נוסף להגנה על זכויות הנוסעים.
בסיטיפס, שיוצגה על ידי עו"ד רוני ליבסטר ממשרד הרצוג פוקס נאמן, ציינו כי "ההחלטה של בית המשפט העליון מבהירה חד משמעתית כי על הנוסעים חלה חובת תיקוף כרטיס הנסיעה, וכי מי שאינו מתקף את הכרטיס כמוהו כמי שלא שילם ועל כן מחויב בתשלום מוגדל. כל מדיניות האכיפה והקנסות ברכבת הקלה נקבעה על ידי משרד התחבורה, וסיטיפס פועלת בנושאים אלו על פי הוראות ברורות וחד משמעיות של המשרד ובהתאם לחוק הקובע מפורשות את חובת הרכישה, התיקוף ומתן הקנסות. על פי משרד התחבורה, חובה על הנוסעים לתקף את כרטיסם בכל נסיעה ובכל סוג כרטיס. בכל העולם מתקיימות כבר שנים בהצלחה מערכות תחבורה ציבורית פתוחות הפועלות על פי מנגנון אכיפה זהה לישראל, ועל כן הניסיון של עו"ד חביליו לטעון נגד מתן הדוחות לא הגיוני".
גם בסיטיפס הדגישו כי "מי שיש לו השגה כלשהי יכול לפנות לוועדה חיצונית שמינה משרד התחבורה שבוחנת הערעורים. העובדה כי ועדה חיצונית זו קיבלה עד כה רק מספר קטן של ערעורים לאחר בחינתם מוכיחה כי מרבית הקנסות ניתנים כנדרש".
עג
מצער, אבל התובעים לא עסקו בדברים החשובים – גובה הקנס ביחס למחיר הנסיעה (הגבוה מסוגו), וכן היעדר מכונות קניית כרטיסים בתוך הקרונות – מה שיש בכל אוטובוס בארץ.
אילו היו שמוח דגש על שתי הנקודות האלה, היו זוכים