נדל"ן יקר בירושלים, עסקות מפוקפקות, מעצר של חשודים בפלילים וסכסוך תמוה בין היועץ המשפטי לממשלה לבין הרב הראשי לישראל – מרכיבים את פרשת ההקדש עץ חיים – מוסד דתי ותיק בירושלים – שעומד כיום במרכזה של חקירת משטרה. לדברי מקורות שמעורים בפרטים, מדובר באחת מפרשות השחיתות החמורות שאירעו בבירה. "זה לא הולילנד 2 – זה הולילנד פי 1,000", אמר אחד המקורות.
ביום שני הודיעה משטרת ישראל על מעצרם של חמישה חשודים המעורבים בפרשה. זאת, לאחר שנה וחצי של חקירה סמויה. במרכז החקירה עומדת סדרת עסקות שבוצעו בנכסי ההקדש עץ חיים, לאחר שנקלע לקשיים כלכליים. הקדש הוא גוף משפטי שמחזיק בנאמנות ברכוש שנועד למטרה מסוימת – כמו בתי כנסת ומוסדות לימוד דתיים.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בעקבות המשבר הכלכלי בהקדש עץ חיים, החליטו הנאמנים שהופקדו עליו למכור חלק מנכסיו שממוקמים באזורים מרכזיים ויקרים בירושלים: נכס סמוך לשוק מחנה יהודה, שני נכסים ליד גשר המיתרים – ונכס נוסף במרכז העיר. לפי החשד, ארבעה מנאמני ההקדש פעלו במהלך השנים האחרונות יחד עם יועץ נדל"ן לביצוע עסקות בנכסי ההקדש. זאת, תוך ניגוד עניינים לכאורה, ואף פגיעה בתכלית ההקדש, שנועד לשרת את הציבור הדתי בעיר.
- המהפכה בשבתות: ההחלטה ההיסטורית של העירייה למען המשפחות
- הפסיקה שתוביל להעברת משרדי ממשלה לירושלים
- השכונה הירושלמית שתהנה מתוספת עובדי ניקיון
- נהגים שימו לב: חסימות והצרות נתיבים בכביש גילה
על פי החשד, הנאמנים פעלו לרוקן את ההקדש מנכסיו באמצעות מכירתם לחברות וליזמי נדל"ן, ואז שילשלו לכיסם עשרות מיליוני שקלים מכספי התמורה. בתום דיון בהארכת מעצרם בבית המשפט השלום בירושלים, שוחררו החמישה, בהסכמת המשטרה, למעצר בית.
הנכסים הועברו – התמורה נפקדת
התמיהות אודות הנעשה בהקדש עץ חיים ובנכסיו צפו בסוף 2018 – בעקבות החשדות שעלו לאי-סדרים בכספי העמותה. בית המשפט המחוזי בירושלים – שדן בפירוק העמותה – חבר אז להרכב ההקדשות בבית הדין הרבני – ושני המוסדות השיפוטיים מינו את עו"ד רונן מטרי, כדי שיכין דו"ח שיסקור את התנהלות ההקדש ומצבו הכלכלי.
בית הדין הרבני בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)
לפי הדו"ח, מנהלי ההקדש, ובהם עורכי דין ועסקנים בעולם העסקי החרדי, ביצעו סדרה של עסקות שבמהלכן נמכרו הנכסים היקרים ליזמי נדל"ן מהמגזר החרדי. העסקות האלה, כך נטען, הביאו לכך שההקדש איבד רכוש בשווי עשרות מיליוני שקלים – בלי שקיבל כל תמורה בעבורם. כך למשל, נכס ההקדש שליד שוק מחנה יהודה נמכר ב-15 מיליון דולר – בלי שאותר תיעוד על תמורה כלשהי שהופקדה בקופת ההקדש. כלומר, כספי תמורת המכירה של הנכס היקר זרמו לכיסם של אחרים.
הגיבור הטרגי של הפרשה
מי שניסה לחקור מה עלה בגורלם של הכספים היה הרב שלמה שטסמן, אב בית הדין הרבני בתל אביב. שטסמן ישב בראש הרכב מיוחד בבית הדין הרבני בירושלים בנושא הקדשות, אך עד מהרה נהפך לגיבור הטרגי בפרשה. בסוף 2018 החליט הרב הראשי לישראל דוד לאו, שמכהן גם כנשיא בתי הדין הרבני הגדול, לעצור את פעילות בית הדין המיוחד להקדשות בירושלים, ולהדיח את שטסמן מתפקידו.
משמעות הדחתו של שטסמן היא שחלק מהעסקות שנרקמו בנכסים של ההקדש המשיכו להתקדם – בלי שאיש ינסה לעצור אותן. כך למשל, בדו"ח מטרי נכתב כי נכס שהחזיק ההקדש ליד גשר המיתרים בירושלים נמכר ללא קבלת אישורו של בית הדין הרבני – בעסקה ששווייה נאמד בכ-45 מיליון שקל. עסקה זאת אמורה היתה לעמוד לבדיקת בית הדין, שעשוי היה לעצור אותה.עיתונאי "הארץ", ניר חסון, חשף כי היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, עו"ד שמעון יעקבי, הטיח האשמות קשות ברב לאו. בחוות דעת ששיגר טען יעקבי: "הדחת הרב שטסמן תיטיב עם בעלי אינטרסים המצויים בסביבתו הקרובה של הרב לאו". הפרשה התגלגלה לשולחנם של המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, עוה"ד רז נזרי וארז קמיניץ. במכתב התשובה ששיגר אליהם לאו נטען מטעמו כי לאור מינויים של 24 דיינים חדשים, הוא החליט לשבץ את כלל הדיינים בישראל מחדש. אלא שהפרשה לא נעצרה בערכאה זאת.
היועמ"ש מול הרב הראשי לישראל
הפסקת פעילותו של בית הדין להקדשות בירושלים הגיעה גם לפתחו של בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישה עו"ד בתיה כהנא-דרור. כהנא-דרור מייצגת את סניף ההקדש עץ חיים בעיר ביתר עילית, ואת העמותה שמפעילה אותו "חזון וצמיחה לישראל". העתירה העלתה שאלה עקרונית יחידה: מדוע הרב לאו החליט לפזר את הרכב בית הדין שדן בנושאי הקדשות בירושלים – בית הדין שבלעדיו אין אפשרות לקבל החלטות ולפעול בנושא ההקדשות. בעתירה גם התבקשה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
בתגובת הפרקליטות לעתירה, שהוגשה לבג"ץ, נכתב כי הושג הסכם בין הרב לאו לבין מנדלבליט, ולפיו הרכב בית הדין שעוסק בהקדשות – בראשותו של הרב שטסמן – ישוב לקיים דיונים בבית הדין האזורי, אך בתל אביב. אלא שלמרבה המבוכה, בבוקר הדיון בבג"ץ, התברר כי תיאור זה נכון על הנייר בלבד. לטענת מקורבים לנושא, בבוקר הדיון התחוללה דרמה, שבמהלכה נסוג הרב לאו מההסכם לכאורה – וסירב להיעתר לבקשות אישיות מטעם מנדלבליט לכנס את בית הדין להקדשות.
עו"ד בתיה כהנא-דרור (צילום: אמיל סלמן)
בעקבות זאת, מצאה את עצמה הפרקליטה שייצגה את המדינה בבג"ץ במבוכה מול בית המשפט. מצבה היה אף סבוך יותר, היות שבתשובה לעתירה היא מייצגת הן את היועמ"ש והן את הרב הראשי – בשעה שבין שני הגופים אין הסכמה בשאלת מועד כינוסו הצפוי, אם בכלל, של בית הדין להקדשות. בתשובה לשאלה שהפנה אליה שופט העליון ניל הנדל לגבי מועד קביעת הרכב ההקדשות בירושלים, השיבה נציגת הפרקליטות כי היא מבקשת לעדכן שבעקבות פגישה שנערכה בבוקר הדיון בבג"ץ בין הרב לאו למנדלבליט, מבקשת המדינה דחייה.
הפרקליטה אף הוסיפה כי הרב לאו עשוי לבקש ייצוג נפרד בתיק, כך שלא יהיה מיוצג על ידי הפרקליטות בהמשך הדיונים בבג"ץ בנושא הזה. השופט הנדל, שהתגובה לא מצאה חן בעיניו, תבע תשובה חד-משמעית. נציגת הפרקליטות הנבוכה ניסתה להסביר את הבעייתיות שבשני הכובעים שבהם היא נושאת, אך ננזפה. לבסוף החליט השופט כי להעניק לצדדים ארכה של שבועיים.
"להחזיר את ההרכב בראשות שטסמן"
מטעם הרב דוד לאו נמסר: "הרב הראשי לא חזר בו משום הסכמה, וכפי שהוסכם, אישר שתיקי עץ חיים והוועד הכללי ימשיכו להישמע בפני ההרכב של שטסמן. הדיון בין הרב ליועץ המשפטי נוגע לאשכולות הקשורים לעץ חיים, וכפי שאמר השופט הנדל בבג"ץ, הוא לא מתכוון להתערב בקביעת הרכבים שהם בסמכות נשיא בית הדין. יש נאמן שמטפל בעץ חיים זה זמן רב, ועושה את עבודתו נאמנה. כפי שנשיא בית הדין אמר מהיום הראשון, נושא עץ חיים יידון בידי בית הדין שמינה את הנאמן שחשף את העניין".
עו"ד כהנא-דרור, המייצגת את העותרים, מסרה: "בית המשפט חייב לראות את האינטרס הציבורי בהחזרת ההרכב בראשות הרב שטסמן. הבוקר הודיעו על מעצרים של נאמני ההקדש עץ חיים בעבר. אלה שהרב שטסמן עצר אותם ואת השחיתויות שלהם בהיותו ראש ההרכב, ועל כן ההחלטה של הרב לאו לפזר את ההרכב הזה היא תמוהה ומחזירה אותנו לאחור. יש לזכור שמדובר בהקדשות ששוויים עשרות מיליונים, אם לא מיליארדים, והם נועדו לטובת החברה, עניים ותלמידי חכמים ולא להעשרת הנאמנים. כתוצאה מההחלטה לפיזור ההרכב מונפת חרב סגירה על הקדש עץ חיים בביתר עלית שאותו אני מייצגת. ורק החלטה של בית המשפט לפסילת ההחלטות של הרב לאו תציל אותו".
עוד הוסיפה כי "לעניין ההסכם: פשוט לראות כי למעשה לא ניתן להגיע להסכמה עם הרב לאו, שכן אין שום הגיון בהחלטות שלו לפיזור ההרכב. להפך, קיים חשש שהרב לאו היה מצוי בניגוד עניינים כאשר קיבל את ההחלטה, וכבר היועץ המשפטי קבע שההחלטה ניתנה בחוסר סבירות".
פוגי
אותו דבר קרה עם נכסי בית היתומים דיסקין, שעברו לעמותה חרדית וממנה ליזמי נדלן חרדיים. השחיתות מגיעה עד השמיים.