הסערה: עיריית ירושלים אישרה – שמות רבנים לרחובות בסילוואן

לפני זמן קצר אישרה ועדת שמות הרחובות בעיריית ירושלים לקרוא לרחובות בשכונה הערבית סילוואן על שמם של רבנים.

שבעה חברים בוועדת השמות העירונית הצביעו בעד ההצעה, ביניהם ראש העיר משה ליאון, אברהם בצלאל (ש"ס), צביקה אסולין (ש"ס), יהונתן יוסף (מאוחדים), יהודה פרוידיגר (הבית היהודי), דן אילוז (התעוררות), מיכאל הלברשטאם (אגודת ישראל); שני חברי ועדה התנגדו – לורה ורטון (מרצ) ויוסי חביליו (מצילים את ירושלים); ושלושה נמנעו – סגן ראש העיר אליעזר ראוכברגר (דגל התורה), משה גורא (דגל התורה) ויהודה בן יוסף (ירושלים תצליח).

ההצעה לקריאת רחובות בסילוואן על שמם של רבנים מהעדה התימנית אושרה בניגוד להמלצת הוועדה המקצועית והמייעצת: "הוועדה טוענת כי לא ראוי לקרוא לרחובות בשמות יהודיים ורבנים בשכונות המיושבות ברובן המכריע בתושבים ערבים. הדבר יוצר מתיחות מיותרת, ומעבר לכך לא ישמש את הדיירים ולכן המטרה לא מושגת".

• קייטנות העירייה: הפער במחירים בין חרדים לחילונים
• תלונות בחברה קדישא: מכת גניבות בבית הקברות בסנהדריה
• חסימת הענק שמתוכננת בכניסה לעיר

כאמור, הוועדה המייעצת לוועדת שמות רחובות בעירייה המליצה שלא לקרוא לרחובות בסילוואן על שמות הרבנים  – הרב מדמוני, הרב אברהם אלנדף, הרב יחיא יצחק הלוי והרב שלום אלשיך הלוי – אלא לקרוא לרחובות בשמות נייטרליים, "שכל האוכלוסיות יוכלו לחיות עם כך בשלום", כך נכתב.

אולם מליאת מועצת העירייה (צילום: טל הרדה)

בסילוואן, כידוע, נרשמים ב-15 השנים האחרונות חיכוכים בין יהודים וערבים, בעקבות כניסתם של יהודים לשכונה הערבית שבה פעלה בסוף המאה ה-19 שכונת כפר התימנים, ששימשה את עולי תימן עד למאורעות 1939-1936. ב-2004 נכנסו לשכונה הערבית היהודים הראשונים, הגל הנוסף נרשם לפני ארבע שנים – יהודים נוספים נכנסו להתגורר סמוך לבית יהונתן בסילוואן. לפני כשנה החליטו השרים זאב אלקין ומירי רגב להקים בסילוואן מרכז למורשת עולי תימן.

חברת הוועדה לורה ורטון, שהצביעה נגד ההצעה, אומרת בשיחה עם "כל העיר" כי "אישור שמות עבריים לרחובות בשכונת סילוואן התקבל בניגוד להמלצה של הוועדה המייעצת, בלי כל שיתוף ציבור של עשרות אלפי התושבים ותוך הפרת ההסכמים שהגיעו אליהם בעבר עם התושבים. לא רק שהדבר נעשה בלי התייעצות, התושבים שפניתי אליהם, לרבות מי שניהל את כל הפרויקט של מתן שמות במזרח העיר, הביעו התנגדות נחרצת. בשמם הבעתי התנגדות למהלך ולשמחתי כמה מחברי הוועדה הסכימו שיש בעייתיות עם מתן שמות עבריים בשכונה זו, בניגוד לרצון תושבי השכונה".

"זה כמו לקרוא לרחוב בגאולה על שם דנה אינטרנשיונל". לורה ורטון (צילום: מולי גולדברג)

ורטון מדגישה ואומרת כי "חוסר ההתחשבות והכוונה להתסיס ברורים – זה כמו לקרוא לרחוב בגאולה על שם דנה אינטרנשיונל. בנוסף, ברור שהעבודה נעשית בצורה שלומיאלית. מעבר למידע הלא אמין שהוצג, אפילו לא הציגו את תעתיק השמות בערבית, כך שתושבי האזור כלל לא יוכלו לקרוא את השלטים. צר לי שכך מתקבלת החלטה בוועדה העירונית. רק אציין שבסוף הישיבה ראש העיר השאיר פתח לתקווה, בכך שאם נראה שיש תושבים פלסטינים הגרים ברחובות ניתן יהיה להפוך את ההחלטה. אני כבר התחלתי לטפל בנושא עם עובדי אגף הנכסים".

"עוד נדבך בייהוד ירושלים ובשיבת עם ישראל לציון". אריה קינג (צילום: יח"צ)

מנגד, חבר המועצה אריה קינג (מאוחדים), שתמך בהצעה, תוקף את חברי המועצה החרדים שנמנעו בהצבעה: "כשחברי מועצה חרדים נמנעים מלהצביע בעד שמות רחובות של רבני העדה התימנית שהנהיגו את העדה לפני כ-100 שנה, לפני שנאלצו לברוח מבתיהם במרחק 450 מטר מהכותל המערבי, בשל הפוגרום המוסלמי ביהודי כפר התימנים – אני חש תחושת תסכול. נראה שהשמאל הקיצוני חלחל עמוק לקונצנזוס החרדי. אני מודה לחברי המועצה החרדים מתנועת ש"ס ועץ התורה ולשאר חברי המועצה הציוניים שתמכו בבקשת מחדשי הישוב היהודי בכפר התימנים ואישרו את שמות הרחובות. זה עוד נדבך בייהוד ירושלים ובשיבת עם ישראל לציון. על אפם וחמתם של השמאל הקיצוני מחד והחרדים הקיצוניים מאידך".

סגן ראש העיר אליעזר ראוכברגר (דגל התורה) מסביר מדוע הוא נמנע בהצבעה: "אני לא חושב שיש עניין דווקא לקרוא שמות יהודיים מובהקים באיזורים ערבים. זה עלול לגרום לתסיסה, ריב ומדון. לכן בשמות יחסית נייטראלים תמכנו, ואילו בשמות אחרים נמנענו. מדובר בהחלט בשמות ראויים, ואפשר למצוא להם מקום באיזורים אחרים. ירושלים גדולה והולכת לגדול עוד הרבה יותר בשנים הקרובות, עם שכונות חדשות ואזורים חדשים שיבנו, ויהיו הרבה רחובות להנצחה".