היסטוריה ברובע היהודי: מבית שני ועד היום

סיפורו של הרובע היהודי רצוף תהפוכות ומשתרע על פני תקופות רבות, כפי שהתגלה בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום לאחר איחוד ירושלים בשנת 1967. הממצאים הראו כי ברובע חיו יהודים בתקופות שונות לאורך כל ההיסטוריה, החל מימי בית שני. עדויות לאותם ממצאים ניתן לראות גם כיום באתרים ההיסטוריים הרבים ברובע היהודי, בהם הבית השרוף והבית ההרודיאני.

3,130 תושבים חיים ברובע היהודי, כך על פי נתוני מכון ירושלים לחקר מדיניות שפורסמו לקראת יום ירושלים 2019 ואשר נכונים לתחילת שנת 2018. הנתונים הללו מראים כי אוכלוסיית הרובע היהודי מהווה פחות מ-10 אחוזים מאוכלוסיית העיר העתיקה כולה, אשר מונה 34,130 תושבים.

הכותל המערבי (צילום: דניאל בר און)

ההתיישבות ברובע היהודי, כמעט מיותר לציין, לא היתה רציפה לאורך ההיסטוריה. עדויות לחיים יהודיים באזור, כאמור, ניתן למצוא כבר מימי בית ראשון ושני, אך לאחר חורבן הבית השני (שנת 70 לספירה) גורשה האוכלוסייה היהודית מירושלים ושבה אליה רק במאה השביעית. במסעות הצלב נכבשה ירושלים על ידי הצלבנים והיהודים (כמו גם המוסלמים) גורשו מהעיר או נטבחו.

עם עליית האימפרייה העות'מאנית חזרו היהודים לרובע היהודי וקיימו חיי קהילה טובים ומגוונים. באותם ימים ועד לכינונה של המדינה בשנת 1948 פרחה הקהילה היהודית ברובע היהודי, אך במלחמת העצמאות נכבש הרובע על ידי הירדנים והיהודים שוב נטשו את המקום. לאחר מלחמת ששת הימים, כפי שכבר צוין, חזרו היהודים להתגורר ברובע היהודי ומאז הוא נמצא בפיתוח מתמיד.

הרובע היהודי (צילום: אמיל סלמן)

הרובע היהודי מאכלס בתוכו כיום אתרים היסטוריים ותיירותיים רבים, כשגולת הכותרת היא, כמובן, הכותל המערבי, אך ישנם גם אתרים ארכיאולוגיים, מוזיאונים, גלריות וחנויות. הרובע היהודי נחשב כיום לאחד ממוקדי התיירות הבולטים בעיר, כשרבים מאירועי החוצות שמתקיימים בעיר העתיקה מתקיימים בו.

קארדו בעיר העתיקה (צילום: משה גלעד)

במינהל קהילתי הרובע היהודי חותרים לחיים משותפים עם האוכלוסייה המוסלמית והנוצרית שמאכלסת את העיר העתיקה. "החלום שלי הוא שיהיה מינהל קהילתי אחד שייצג את כל התושבים בעיר העתיקה, מינהל שיצליח לחדור למודעות ולאחד את כל התושבים", אומרת בשיחה עם "כל העיר" שושנה שה לבן, יו"ר המינהל כיום. "בסופו של דבר, אנחנו כולנו מתגוררים במקום מאוד מיוחד וחשוב להתאחד סביב מה שמשותף לכולם ולא להתעסק במה שמפריד. ברור שזה לא יקרה ביום אחד, אבל צריך לפעול למען המטרה הזו – הרי בסופו של דבר כל תושבי העיר העתיקה רוצים רחובות נקיים, רוצים גני שעשועים לילדים ורוצים גישה נוחה לבתים שלהם וחיי מסחר טובים. צריך למצוא את הגורמים המאחדים ולפעול בכיוון".

הרובע היהודי (צילום: דניאל בר און גיני)

שה לבן ממשיכה ומסבירה כי "בשונה מאזורים אחרים ומשכונות אחרות בירושלים, אנחנו למעשה סוג של קיבוץ בתוך העיר. החומות הופכות את המציאות שלנו לאחרת וישנו אתגר לחבר בין כולם. אצלנו, ברובע היהודי ובעיר העתיקה, אנחנו חווים הכל – מתעוררים עם קול המואזין, שומעים בצהריים את קולות השופר של התיירים והולכים לישון עם הפעמונים של הכנסיות. הכל פה מעורבב ואנחנו חיים מדי יום עם אנשים שלא נראים כמונו וזה בסדר. צריך לחזק את הקהילה ולאחד את האוכלוסייה. כולנו, כל מי שחי בעיר העתיקה, צריך להבין שלמרות כל השוני החיבור יעשה רק טוב לכולם".

בית הכנסת החורבה (צילום: אמיל סלמן)

לדברי יאיר דן, מייסד פורום צעירי מזרח ירושלים, החיבורים הללו שעליהם מדברת שה לבן מתרחשים למעשה בפועל כבר כיום. "בעיר העתיקה חנכו לא מזמן את בית הכנסת תפארת ישראל, העבר המפואר שלה משוחזר היום. במרחק של קילומטר וחצי שם משם, אך בעולם שנראה שונה לחלוטין, חנך מלך מרוקו את בית מרוקו, שישמש כמרכז תרבות לנוער וצעירים", מציין דן. "מאחורי האירועים הממלכתיים האלה מתרחש דבר מעניין וחשוב יותר – העיר העתיקה משנה את פניה הדמוגרפיים והתרבותיים: עולים חדשים לצד חרדים וארמנים ברובע היהודי, מוסלמים לצד דתיים וחסידי ברסלב ברובע המוסלמי, נוצרים וארמנים לצד בחורי ישיבה ובנות מדרשה ברובע הנוצרי והארמני. השורה התחתונה היה שהמצב השתנה ובעיר העתיקה חיים יותר יהודים מאשר חיו בה בעבר. יהיו שיגידו שזו ריבונות ויהיו שיגידו שכנות טובה בין כל הגוונים והדתות. צריך לדבר ולהכיר כדי לכבד את האחר".

דן מוסיף ומציין כי "מבחינתי, לאור השינוי הדמוגרפי שמתרחש, אין יותר משמעות אמיתית להגדרת הרבעים. העיר העתיקה לא מחולקת יותר".