הדוח המיוחד של מבקר המדינה על ירושלים בתקופתו של ברקת: הררי אשפה מצטברים

דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא על ירושלים מתפרסם היום, ראשון, יום ירושלים 2019. בדוח מפרט מבקר המדינה במספר תחומים את הליקויים שנרשמים בירושלים, לפי בדיקה שנערכה במהלך שנת 2018 – כשראש העיר המכהן היה ניר ברקת, כיום חבר כנסת בסיעת הליכוד. שני פרקים ארוכים בדוח מוקדשים לנושא ניקיון העיר ירושלים.

ניקיון העיר ירושלים: "מצב עגום"

בדוח מתייחס המבקר ל"מצב הניקיון העגום בעיר", כך מתואר בדוח. צוות המשרד ערך את הבדיקה בין החודשים פברואר עד נובמבר 2018, בין הממצאים: גביית קנסות לא מספקת בנוגע לתושבים שמלכלכים את המרחב הציבורי; מטרדי קופות צדקה – שקשורות בשלשלאות ברחבי העיר בצורה פיראטית ולא מוסדרת ומפגעי גרפיטי ומודעות פירטיות. כמו כן, בדוח מודגש כי העירייה ממעטת בלבצע פעולות חינוכיות להסברה בנושא ניקיון המרחב הציבורי.

"הביקורת העלתה כי עיריית ירושלים רחוקה עד מאוד מלמלא את מדיניותה המוצהרת", מצוין בדוח, "ולפיה ירושלים, בירת ישראל, תהיה עיר נקייה ומטופחת. רחובותיה מלוכלכים, הן בעיני תושביה והן על פי נתונים משווים של ניטור פרטי אשפה ושל משקל האשפה שמפנה העירייה".

בהמשך כותב המבקר כי "שמירה על ניקיון המרחב הציבורי צריכה להיות חלק מתוכנית כוללת העוסקת בניהול הפסולת ובייעול המשאבים העירוניים המוקצים לשם כך. ניקיון המרחב הציבורי אינו תופעת לוואי חיובית הנובעת מטיפול נכון בפסולת, אלא עליו להיות מוגדר כמטרה ששואפים להשיגה במישרין. על העירייה, ובכלל זה ראש העירייה ומנכ"ל העירייה, לפעול לתיקון הליקויים בכלל הנושאים שהועלו בדוח זה ולקבוע תוכנית מפורטת לשיפור חזות פני העיר. על העירייה לפעול להגברת החשיפה של ציבור התושבים לתוכניות חינוך והסברה, בד בבד עם אכיפה ופיקוח הדוקים. מכלול הפעולות הללו עשוי ליצור בקרב התושבים שינוי התנהגותי-חברתי חיובי בנושא הניקיון, להגביר את אמון הציבור בעירייה ואת תחושת השייכות של התושבים, לשפר את חזות המרחב הציבורי ולהביא לחיסכון בעלויות העירייה בנוגע לניקיון העיר".

בניין עיריית ירושלים בכיכר ספרא (צילום: שלומי כהן)

• ברקת: ליברמן תמך בליאון ב-2013 כי סירבתי למנות אנשים מטעמו
• דעה | האמת נמצאת ברחובות – את ירושלים צריך קודם כל לנקות מלמטה
• נתניהו: "ליברמן עשה דיל לסכל את המועמד החילוני עופר ברקוביץ לראשות העיר"

הניקיון במזרח העיר: הררי אשפה מצטברים

מצב הניקיון העגום בירושלים נראה בשטח גם במזרח העיר. פרק נפרד בדוח מוקדש למצב התברואתי במזרח ירושלים. צוות הביקורת של משרד מבקר המדינה ערך סיור בשכונות עיסאוויה, סילוואן, אבו תור, א-טור ובית חנינא, "ומצא כי אשפה רבה פזורה לאורך הכבישים, כלי אצירה עולים על גדותיהם והררי אשפה מצטברים ברחובות ובצדי הדרכים".

לפי הדוח "נמצא פער עצום בהיקף המשאבים שהוקצו לתפעול מערך התברואה בחלקי העיר השונים: לנפות במזרח העיר, שבהן מתגוררים 37 אחוזים לפחות מכלל התושבים בעיר, הוקצו 10 אחוזים בלבד מעובדי התברואה באגף; 7 אחוזים ממספר כלי האצירה הכולל; 6 אחוזים ממספר המסלולים לפינוי אשפה ו-4 אחוזים מנפח כלי האצירה לפסולת הכולל בעיר".

ניר ברקת (צילום: מאיר אליפור)

תחזוקת  אתרי התיירות בירושלים: "בכי רע"

בפרק הנוגע לתיירות בירושלים מדגיש המבקר כי נרשמים ליקויים בהנגשת המידע לתיירים – בין השאר כמו מידע לא מעודכן וערבוב של שפות באתר. כמו כן, התחזוקה של אתרי התיירות היא "בלתי נאותה", כך נכתב. עיקר הליקויים מתייחסים  לעיר העתיקה בירושלים – אזור שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. "מצב הניקיון והתחזוקה של חלקים רבים באזור, לרבות כאלה שהושקעו בהם כספים רבים כאמור, בכי רע", נכתב בדוח.

גם תחום השירותים הציבוריים באתרי התיירות מקבל ביקורת חריפה. בדוח נכתב כי נרשמת תחזוקה לקויה של בתי השימוש הציבוריים: "בניגוד לחוזה שחתמה העירייה עם קבלן המספק שירותי ניקיון ותחזוקה של שירותים ציבוריים, ברבים מהמבנים שנבדקו לא היה מידע על שעות הפתיחה והיה חסר מספר הטלפון לפניות ובירורים, ובמבנים אחרים המספר נמחק או נשרט. חלק מהשלטים שהותקנו על הבש"צים היו בלויים. במקומות רבים לא נמצאו שלטי הכוונה כלשהם אל המבנים".

החוסן הכלכלי של עיריית ירושלים: סכנה ממשבר כספי 

מבקר המדינה מתייחס בדוח לסיכונים בחוסנה הפיננסי של ירושלים. מבקר המדינה מדגיש כי תקציבה של העירייה אמנם מאוזן, אולם ללא מענק הבירה, שמוענק לירושלים מדי שנה על ידי הממשלה, היא היתה נקלעת לגירעונות כבדים. בשנת 2007, לפי הדוח, שיעור המענק היווה 6 אחוזים (197 מיליון שקלים) מתקציב העירייה, ואילו ב-2017 היה שיעורו כ-13 אחוזים (כ-700 אלף שקלים). "תלותה של עיריית ירושלים במענקי הממשלה הולכת וגוברת", מבהיר המבקר, "הדבר חושף אותה לסיכונים כלכליים ועלול להביא לפגיעה ביציבותה אם יקוצץ הסיוע".

"חוסנה הכספי של ירושלים מושפע לרעה מהעיכוב ביישום החלטות הממשלה על העברת היחידות הממשלתיות לעיר", נכתב בדוח, "נושא שנכלל בדוח של משרד מבקר המדינה מ-2018; למרות זאת לא יישמה הממשלה את ההחלטות בעניין זה. כמו כן מתעכבת בניית 6,000 חדרי אירוח בירושלים בהתאם להחלטת הממשלה. יישומן המלא של החלטות הממשלה היה צפוי להגדיל את הכנסות העירייה בעשרות מיליוני שקלים".

ההמלצה העיקרית של המבקר היא שעל עיריית ירושלים, יחד עם משרדי הפנים והאוצר, "לבחון דרכים להגדלת ההכנסות העצמיות של העירייה, לגוון את מקורות ההכנסה שלה מארנונה, לצמצם ככל הניתן את תלותה הגוברת במענק הבירה וכן לחזק את כלכלת העיר – דבר שיתרום לשיפור חוסנה הכספי".

מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: אוליבייה פיטוסי)

שימור אתרים: הריסה של עמודי שער היסטוריים

בדוח נטען כי למעלה מ-20 שנה שעיריית ירושלים לא משלימה את גיבושה של רשימה כוללת של מבנים ואתרים לשימור בתחום השיפוט שלה. לפי הדוח, "היעדרה של רשימת שימור כוללת בנוגע לעיר ירושלים, המשופעת באתרים ומבנים לשימור, פוגע בתכנון העירוני ובמדיניות השימור כאחד. כמו כן, בשל היעדרה של רשימה כזאת נמנע מאתרים ומבנים לשימור המעמד המיוחד הניתן להם בדברי חקיקה מסוימים".

בדוח מצוינת דוגמה שבה עיריית ירושלים אישרה תוכנית לפיתוח ושדרוג של המרחב העירוני במרכז העיר- התוכנית כללה הרס של גדר ועמודי שער היסטוריים. "ועדת השימור העירונית – שהיא המתאימה ביותר לדון במעמדם השימורי של מבנים כאמור ובעלת מומחיות בעניין – מעולם לא נדרשה לדון בגדר ובעמודים, ולבסוף הם נהרסו לפי הכרעתם של אדריכל העיר וצוות התכנון שליווה את עבודות הפיתוח במתחם שבו הם מצויים", כך נכתב.

עמודי האבן ההיסטוריים שנהרסו במרכז העיר (מתוך דוח מבקר המדינה. צולם על ידי איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים)

מזרח ירושלים: פערים חמורים בשירותי החינוך והרווחה 

פרק נוסף בדוח מוקדש לפערים הנרשמם בחינוך ובשירותי הרווחה במזרח העיר לעומת מערב העיר. בין השאר מצוין כי במזרח ירושלים ישנם כ-23,000 ילדים בגילי 18-3 שמעולם לא נרשמו בשום מסגרת חינוכית המוכרת לרשויות; שיעור נשירת התלמידים בכיתות ט'"-י"ב עומד על 26.5 אחוזים – אחד מכל ארבעה תלמידים נושר (הממוצע הארצי עומד על 5.4 אחוזים). "אף שילדי מזרח ירושלים מהווים כ-41 אחוזים מילדי העיר, והילדים הנושרים הם בשיעור של כ-70 אחוזים מכלל הילדים הנושרים בעיר, הקצו משרד החינוך והעירייה למזרח העיר רק כ-17 אחוזים מהתקנים וכ-25 אחוזים מהתקציב של היחידה לקידום נוער בעיר הפועלת למניעה של נשירה ולטיפול בה. מצב זה ככלל לא השתנה בשנים האחרונות, על אף הצרכים ולמרות ההקצאות בהחלטת הממשלה מ-2018", נכתב בדוח.

בדוח מודגש כי "אף על פי שתופעת הנשירה בקרב תלמידי מזרח ירושלים היא חריפה ומדאיגה והשלכותיה השליליות רחבות היקף, עד כדי סיכון לתלמידים עצמם ולסביבתם, משרד החינוך והעירייה לא עשו די לפתרון סוגיה זו. פעילות דלה זו למניעת נשירה פוגעת בשוויון החינוכי בין מזרח העיר למערבה. בכך גם עלולים להיפגע סיכוייהם של התלמידים הנושרים להשתלב בתעסוקה בעתיד".

המבקר מתייחס ללימוד השפה העברית במזרח העיר: "לאחר ששנים ארוכות הזניחו משרד החינוך ועיריית ירושלים את הוראת השפה העברית במזרח ירושלים, השליטה בשפה העברית של אוכלוסיית מזרח ירושלים היא ברמה נמוכה, ואינה מספקת לתקשורת אפקטיבית".

הפערים בשירותי הרווחה, ביניהם המחסור בלשכות רווחה, משפיעים באופן ישיר על הגנה על ילדים במצבי סיכון. "אין למעשה כל מנגנון המאפשר להוציא ילדים בסיכון מביתם ולהעבירם למסגרת חסות. לפיכך היו מצבים שבהם ילדים בסיכון בשכונות חוץ-גדר, שהוצא לגביהם צו שיפוטי, שהו בביתם חודשים רבים במצב של סיכון ולעתים במצב של פגיעה, עד שהעו"סיות לחוק הנוער והמשטרה הצליחו להחזירם למסגרת".

המבקר מזהיר מפני המחסור החריף שיש במשפחות אומנה לילדי מזרח העיר. "חלק מילדי מזרח ירושלים מתחת לגיל שמונה שהוחלט שיש לשבצם במסגרת חוץ-ביתית נותרים במקומות שאינם מתאימים לצורכיהם, לעיתים למשך תקופות ארוכות: בביתם, במסגרות חירום או בפנימיות שבהן ילדים בוגרים יותר, שהטיפול והחיים בהן אינם מותאמים לגילם הצעיר".

שיעור התלונות המוצדקות במשרד מבקר המדינה

עוד עולה מהדוח כי בשנים האחרונות טיפלה נציבות תלונות הציבור מדי שנה בשנה בכאלף תלונות ויותר שהגישו לה תושבי ירושלים. מבקר המדינה מציין בדוח כי שיעור התלונות המוצדקות בירושלים (36.8 אחוזים) גדול יותר לעומת השיעור הארצי של התלונות שנמצאו מוצדקות (32.1 אחוזים).

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה לדוח מבקר המדינה: "'הדוח המדובר עוסק בשנים קודמות ומאז חלו תמורות רבות וחיוביות בסעיפים המתוארים, בדגש לניקיון העיר. עיריית ירושלים לומדת לעומק את הדוח, מסיקה את המסקנות, שחלקן כבר בוצעו בשטח, ותמשיך לבצען ככל שניתן. התייחסות לכל סעיף מופיעה במענה העירייה המופיע בגוף דוח".