הטרגדיה של נטע חדיד ז"ל: "עוררה בנו השראה"

בשעה 18:00 הערב, שלישי (21.5) תעשה נטע חדיד ז"ל, רק בת 24, את דרכה האחרונה. הלוויתה של חדיד ז"ל, מהדמויות הבולטות בבית הפתוח בירושלים ודמות מוכרת במרכז העיר, שם היא התגוררה עד לפני כחצי שנה, תתקיים בבית העלמין כפר עציון, בסמוך לישוב אפרת שבו היא גדלה.

סיפור חייה של חדיד ז"ל מרתק. היא נולדה וגדלה בבית דתי ביישוב אפרת תחת השם איציק חדיד, ולמדה במוסדות החינוך של הציונות הדתית. עם הגעתה לישיבה התיכונית נווה שמואל בגוש עציון – גמלה בליבה ההחלטה לממש את זהותה המינית ולצאת מהארון כטרנסג'נדרית. עם סיום הישיבה התיכונית היא עברה להתגורר בירושלים, במרכז העיר, והתנדבה בבית הפתוח בעיר ובעמותת חוש"ן (חינוך ושינוי) – מרכז הסברה של הקהילה הגאה בירושלים. לפני כחצי שנה היא עברה להתגורר בתל אביב, עד שאמש – שני – היא שמה קץ לחייה.

• רשת מצלמות אבטחה תותקן בפארק המסילה: העבודה תושלם בחצי שנה
• הכפייה הדתית בירושלים: גן החיות התנ"כי על הכוונת של החרדים
• הפורום החילוני ל"כל העיר" על השערורייה בהדסה: "הדתיים חושבים שמגיע להם הכל"

בבית הפתוח בירושלים ספדו היום לחדיד ז"ל: "נטע, בת 24 בלכתה, הגיעה לבית הפתוח לפני כמעט עשור. היא גדלה כחניכה בקבוצות הנוער והצעירים (בנ"ץ), המשיכה כפעילה ומתנדבת בתוכניות הבית ובמצעד הגאווה והסובלנות, עבדה והתנדבה בחוש"ן והיתה פעילה במרכז הגאה בת"א-יפו. על אף האתגרים הרבים עימם התמודדה, נטע עוררה בנו השראה לנהוג בחמלה ובהכלה כלפי כל הבריות, ונחישותה לשרטט את נתיב חיה ולצעוד גם בדרכים בלתי-סלולות על מנת להיות חופשיה – מעוררת ותמשיך לעורר בנו השראה, לצד הכאב והגעגועים. תנחומינו לאוהבים הרבים, לבני משפחתה, לחבריה ולשותפותיה לאקטיביזם ולמאבק הלהט"בי והפמיניסטי".

מעומתת חוש"ן נמסר ל"כל העיר": "בצער רב ובלב כבד למדנו על לכתה של נטע חדיד, בעבר רכזת התוכן ועובדת מטה חוש"ן. כואבות ואוהבות, שולחות תנחומים לחבריה ואוהביה".

אור רובינשטיין, חבר קרוב של חדיד עוד מימי הישיבה התיכונית, סיפר על החברות שמיוחדת שנרקמה ביניהם. "הכרנו לפני יותר מעשור, בישיבה התיכונית באפרת", כתב רובינשטיין בדף הפייסבוק שלו. "בתקופה המיוחדת, היפה והמורכבת הזו חלקנו חדר בפנימייה במשך שנה. את, אני ועוד חבורה קטנה של חברים, כל אחד עוף מוזר בדרכו, מבלים שעות בחדר, מקשיבים למוזיקה שקנינו בתו השמיני בזמן שאנחנו אמורים להיות בשיעור גמרא או לשון או חרטא אחר, ומקשקשים על כל נושא אזוטרי שהעסיק אותנו בתקופה הזו".

נטע חדיד ז"ל (צילום: מתוך פייסבוק)

בהמשך כתב רובינשטיין: "היית אחד האנשים הראשונים שסיפרתי להם שאני הומו, כשעוד לא ידעתי על הזהות המגדרית והנטייה המינית שלך. שלושה ימים אחרי, אני זוכר שישבנו בחדר וסיפרת לי, כמעט באגביות, שאת ביסקסואל, ולמעשה גאלת אותי מלהיות השונה היחיד בסביבה. יחד התחלנו ללכת לקבוצת הנוער של בית הפתוח, לקבל את עצמנו כפי שאנחנו ולעשות את הצעדים הראשונים של היציאה מהארון. אני זוכר שסיפרת לי שהזהות המגדרית שלך לא ממש מתיישבת עם הגוף איתו נולדת, כהגדרתך אז, ג'נדרקווירית. אני די מתבייש לומר שבזמנו לא לקחתי את זה ברצינות וראיתי בזה איזושהי אפיזודה, ראייה ממנה סובלים הרבה להט"בים מצד הסובבים אותם. את הרי היית כזו – נערה צבעונית, אינטליגנטית ובולטת לעין, ובטיפשותי (וכן, גם מתוך טרנספוביה) חשבתי שמתאים לך לאמץ זהות שונה ומיוחדת כי זה מגניב. אני, שציפיתי מהסביבה לקבל אותי כהומו, לא קיבלתי אותך באופן מכובד, כפי שהייתי צריך. מעולם לא ביקשתי ממך סליחה על זה, ואולי זה קצת מאוחר בשביל זה, אבל שיהיה.

"עם הזמן הבנתי שטעיתי. ככל שהתבגרת זנחת את הארון ויצאת כטרנסית, ואני צפיתי בהשתאות באומץ שלך לחיות כפי שאת, למרות הסביבה השמרנית ממנה הגעת, למרות הקשיים שהעולם הקשוח שלנו מעמיס על טרנסיות וטרנסים. למרות שהסיכויים נגדך. אם לצאת מהארון כהומו היה דבר לא פשוט, לצאת כטרנס קשה יותר בכמה חזקות, ולצאת כטרנסית דתייה מצריך אומץ בלתי נתפס, אומץ מהסוג שמעורר בי הערצה. אחרי התיכון הדרכים שלנו פחות או יותר נפרדו. ככה זה בחיים, יש את הצבא והמכינה והלימודים והעבודה וכל אחד מוצא את עצמו במקום משלו וקשה לשמור על קשר, אבל תמיד כשיצא לי לראות אותך שמחתי, ותמיד היתה לך פינה חמה בלב אצלי.
רובינשטיים חתם את הפוסט שלו במילים: "נטע, אני מצטער שהעולם לא היה טוב מספיק אלייך. אני מצטער על כל קושי לא הכרחי שעברת. אני מקווה שעכשיו יהיה לך טוב ותנוחי בשלום. יהי זכרך ברוך".

בישיבה התיכונית נוה שמואל, שבה כאמור למדה חדיד ז"ל, הוציאו הבוקר מודעת אבל שבה נכתב: "בית ישיבת נוה שמואל משתתף בצער משפחת חדיד מחבק ומחזק עם פטירתו הפתאומית של יצחק (איציק) נטע חדיד ז"ל".

מודעת האבל שהוצאה על ידי הישיבה התיכונית שבה למדה נטע חדיד ז"ל

הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא מוסדות אור תורה סטון, שאליהם שייכת ישיבת נוה שמואל מציין כי "נושא הלהט"בים הוא מורכב ביותר בהיבט ההלכתי, ואנו בהכרח מחויבים להלכה. בד בבד, ההלכה גם מורה לנו למצוא את הדרך הראויה להבטיח כי אותם בני נוער לא יחושו דחויים בחברה, בבתי הכנסת, בקהילות ובתרבות שלנו. כשאנחנו לא עושים זאת, אנחנו עלולים לאבד אותם, הן בהיבט הרוחני ולצערנו ובאחוז גבוה ומדאיג אף בהיבטים הרגשיים והפיזיים. לפיכך, מוטלת עלינו האחריות למצוא מקום לכל אחד ואחת מילדינו".