"שיר אהבה את החיים, אפשר לומר שהיא טרפה אותם", מספרת לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בשיחה עם "כל העיר" מירב חג'אג', אימה של סגן שיר חג'אג' ז"ל, שנהרגה בפיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב לפני שנתיים וארבעה חודשים. "שיר היתה מבלה, עשתה תואר, טיילה. הספיקה כל כך הרבה בגיל צעיר. אם יש משהו שמלווה אותנו זו העקשנות של שיר. אם זה להשיג תקציבים, לארגן וכל דבר. זה משהו שמלווה אותנו בעמותה שמנציחה אותה".
פיגוע הדריסה התרחש, כזכור, ב-8 בינואר 2017. המחבל, שהתגורר בג'אבל מוכבר, נהג משאית, הבחין בחיילים יורדים מהאוטובוס ודרס אותם. ארבעה חיילים נרצחו, ו-13 נפגעו. מבין הרוגים – סגן שיר חג'אג' ז"ל, בת 22 במותה, תושבת מעלה אדומים. שיר הותירה אחריה הורים – מירב והרצל חג'אג' ושלוש אחיות קטנות ממנה.
- המכללה להנדסה: מלגה לזכרה של סגן שיר חג'אג' ז"ל
- הוריה של סגן שיר חג'אג' ז"ל העניקו למתגייסים סידור לעילוי נשמת בתם
- הוריה של סגן שיר חג'אג' ז"ל הגיעו לבית המחבל שנאטם בג'בל מוכאבר
"שיר היתה הילדה הבכורה שלי", ממשיכה ומספרת מירב חג'אג', "שיר בכיתה ז' התקבלה לפרויקט מופת, ובגיל צעיר למדה פיזיקה, מתמטיקה וכל המקצועות הריאליים, על מנת להוציא תואר ראשון כבר בתיכון, זה מאוד קשה, הרוב לא עושים את זה, אבל זו היתה המטרה שלה. גם בעקבות נפילה כלכלית שלנו היא החליטה שהיא הולכת להצטיין, למען השאיפות שלה. וכך גם היא שירתה ביחידה הטכנולוגית של אמ"ן בחיל המודיעין ויצאה לקורס קצינים. היום אנחנו לא מוותרים לאחיותיה ודורשים מהן להמשיך את החיים שלהן. זו הנחת שלנו והדבר היחידי שמנחם ומחזק אותנו זה הבנות. לראות אותן ממשיכות את החיים".
חג'אג מתארת כי ביום הפיגוע הארור היא יצאה מביתה בתחושה לא טובה. "היה לה שבוע סדרת חינוך בעיר וכל כך שמחנו שהיא קרובה אלינו", אומרת חג'אג', "בצהריים דיברתי עם הרצל, אביה של שיר, שיחה שגרתית והוא אומר לי 'את יודעת נראה לי היה פיגוע, יש מלא אמבולנסים'. אני הדלקתי את הטלוויזיה ואמרו בהתחלה שזה מטיילים. לא אמרו עדיין שמדובר בחיילים. אני ידעתי שמבנייני האומה הם עוברים לארמון הנציב, ומהר מאוד ידעתי שהיא שם. שיר תמיד היתה מיידעת אותנו איפה היא, הייתה אחראית וזה הדאיג אותנו כי לא שמענו ממנה. מצד שני שכנעתי את עצמי שלא יכול להיות שקרה לה משהו. אך הבנתי מהר מאוד שכן. התקשרתי לבתי חולים והיא לא הופיעה ברשימת השמות, ואני אמרתי לעצמי – לשמוח או להיות עצובה שהיא לא פצועה? זה מה שעבר לי בראש", כך מספרת חג'אג' בכאב את רגעי האימה שעברו עליה. "אמרתי לעצמי שאם קרה לה משהו, אולי מכה קטנה ואולי הטלפון התפרק. ככה שכנעתי את עצמי. עד הרגע שקציני הצבא הגיעו לביתי ודפקו בדלת בשעות הערב. באותו הרגע שהם דפקו הבנתי שזהו, זה נגמר. אי אפשר להסביר את זה, את מבינה שפה הכל נגמר, הרגשה של סוף העולם".
מאז מותה של שיר משקיעים הוריה, מירב והרצל, את כל מרצם לקידום העמותה על שמה של בתם – שפועלת לחלק סלי מזון לנזקקים. "אני התחלתי לרכז את פרויקט חלוקת סלי מזון בהתנדבות שנה וחצי לפני מותה של שיר, היא היתה יד ימיני בהכל. עוזרת לי בלוגיסטיקה, במיילים ובכל מה שהייתי מתקשה. אחרי ששיר נהרגה בפיגוע היה לי מובן מאליו שהפרויקט הזה יקרא על שם שיר. להמשיך את דרכה. לצד סלי המזון, מאוד חשוב לנו הנושא הלימודי ואנו עוסקים בזה על מנת למנוע דור שני של עוני, מכיוון שאחד הדברים לצאת מהעוני זה ללמוד והדרך למצוינות. כמו ששיר דחפה את עצמה קדימה, וכמובן האמונה ביכולותיהם של בני הנוער. אני מקווה שהפרויקט החברתי שהקמנו על שמה עושה לה נחת למעלה".
תגובות