רכבים שחוצים את הצומת באור אדום, נהגים טייסים, עומס תחבורתי ותכנון לקוי של הצמתים. כביש גולדה מאיר בשכונת רמות בירושלים הינו בין הכבישים הקטלנים והמסוכנים ביותר בארץ. הציר מכונה על ידי המשטרה – "כביש אדום", בשל ריבוי תאונות הדרכים עם נפגעים והרוגים שמתרחשים בו.
כזכור, לפני שלושה שבועות, ביום הראשון של חול המועד פסח, נפגע באורח אנוש הילד בן ה-11, בנימין בייגלאייזן, לאחר שחצה במעבר חציה בכביש יחד עם אחיו. לפי החשד, ברכב הדורס נהג נתנאל סנדרוסי, שנעצר רק כעבור שבוע ממועד התאונה לאחר שהסגיר את עצמו למשטרה. בכביש יש לציין עדיין לא הותקנו מצלמות, שהיו יכולות לתעד את התאונה ולשפוך אור על נסיבותיה. כמו כן, הקורבן הראשון בציר הדמים בשנה הנוכחית – 2019, היה רפאל יצחק הולצברג ז"ל, תושב שכונת רמות, שנהרג בחודש ינואר לאחר שרכב על אופניו ונתקע בעץ. כתוצאה מכך החליק הולצברג לכביש ונדרס על ידי אוטובוס חולף.
- הפגע וברח בגולדה מאיר: "פגעו בילד, עצרו ונמלטו ב-158 קמ"ש"
- המעצר הלילי ודירת המסתור: חשוד נוסף בתאונת הפגע וברח בגולדה מאיר
- הפגע וברח בגולדה מאיר: חשוד נעצר בחשד שסייע לנהג הדורס להימלט
- הגילויים החדשים בתאונת הפגע וברח בגולדה מאיר
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]
לפי הנתונים שהתקבלו מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנים 2019-2016, נהרגו בשדרות גולדה מאיר שלושה בני אדם. כ-19 בני אדם נפצעו קשה, וכ-198 בני אדם נפצעו קל. סך הכל במהלך שנים אלו נפגעו בציר גולדה מאיר כ-220 בני אדם בדרגות שונות (ראו מסגרת).
"ציר גולדה מאיר הוא ציר הכולל שלושה קטעים עם מאפיינים שונים בכל קטע", מציין בשיחה עם "כל העיר" אבי אזולאי, מנהל מרחב דרום וירושלים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. " הציר מתחיל בצומת בר אילן – הקטע הראשון בין צומת בר אילן עד הכניסה להר חוצבים, מדובר בקטע שיש בו הרבה תנועה של הולכי רגל ולכן התאונות באזור מאופיינות בעיקר כתאונות שמעורבים בהם הולכי רגל. הקטע השני – בסוף הירידה כשמתחברים עם הציר הראשי יגאל אלון. בצומת הגדול לפני העלייה לשכונת רמות. מדובר בצומת עם הכי הרבה תאונות בירושלים, בשדרות גולדה מאיר/יגאל ידין. התאונות שם, הן לא תאונות קטלניות – לא היו הרוגים, אלא תאונות חזית צד. זה אומר שנהג חולף ברמזור אדום מלא, או שהיה כתום ולא בולם בזמן. והמאפיין השלישי זה העליות לשכונת רמות – מדובר באזור יותר מסודר ומאורגן, אך גם שם ישנם תאונות חזית צד".
הרלב"ד: תכנון מחדש של הצומת
מדוע ציר גולדה מאיר נחשב בין הקטלניים בארץ? לדברי אזולאי, בעיקר בשל אורכו של מעבר החציה הארוך, שבו חוצים הולכי רגל. "סך הכל הולך רגל שחוצה שם צריך לעבור בין 8-6 נתיבים – של כלי רכב פרטיים ושל תחבורה ציבורית, תלוי איפה הוא עובר. זה מאוד מורכב".
"ויש את בעיית האכיפה", מדגיש אזולאי, "ישנן מכמונות מהירות, אך לא כולן עובדות. המשטרה מזיזה את המצלמה מעמוד לעמוד ולא מפעילה את הכל. ככל שנוסעים יותר מהר החומרה של התאונה יותר גבוהה".
בשבוע שעבר, בעקבות התאונה הקטלנית בכביש גולדה מאיר, נערכה בעיריית ירושלים פגישת חירום בין ראש העיר משה ליאון לבין אזולאי וגורמים נוספים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בין השאר הועלתה ההצעה להגביל את המהירות בחלק מהכביש ל-30 קמ"ש. "אני נפגשתי ביום שני שעבר עם ראש העיר וביקשנו ממנו לשקול את האפשרות להוריד את המהירות ל-30 קמ"ש בצירים שיש בהם תאונות", מספר אזולאי, "גם בגולדה מאיר וגם בדרך חברון. הפתרון השני הוא פיצול צומת גולדה מאיר-יגאל ידין לשני צמתים נפרדים עם הפרדה קשיחה באמצע עבור הולכי הרגל. אנחנו כרגע מתכננים את זה ואז ניכנס לשלב הביצוע".
"המצלמות לא מספיקות למגר את התופעה של המהירות המופרזת", מדגיש אזולאי. "התאונות הן רק נדבך אחד. היום בשביל למגר תאונות דרכים בנקודה מסוימת צריך לפעול בארבעה תחומים – תשתיות, הסברה, אכיפה משטרתית וחינוך. הרבה ילדים נפגעים שם ואנחנו משקיעים בהסברה במוסדות החינוך החרדיים".
אזולאי מוסיף ואומר שיש להציב בגולדה מאיר גם פסי האטה. "אם לא יוצבו פסי האטה, אנשים ייסעו מהר, זה לא יעזור. מדובר בציר ארוך עם היקף תנועה עצום, כמות הרכבים שחולפים בציר מדי יום היא עצומה. באים ממודיעין, מגבעת זאב, מפסגת זאב וכו'. אנחנו לא עוזבים את הציר הזה עד שלא נטפל בו".
כביש גולדה מאיר רמות (צילום: שלומי כהן)
האקדמיה: דפוס נהיגה של כביש מהיר
מומחי תחבורה מצביעים כי הכשל התכנוני בכביש גולדה מאיר נעוץ בעובדה כי עבור הנהגים – מדובר בהמשך של כביש מהיר, ורובם אינם מקפידים על המעבר בין כביש מהיר לכביש עירוני, שבו המהירות המותרת נמוכה יותר.
ד"ר גלית כהן-בלנקשטיין, מומחית למדיניות תחבורה ומדיניות עירונית באוניברסיטה העברית בירושלים, אומרת כי "שדרות גולדה מאיר, שדרות אשכול, כביש מספר 1 וכדומה – כל הדרכים האלה הן דרכים אורכיות, שהמטרה שלהן להוביל הרבה מאוד כלי רכב על מנת להגיע ליעדם. דרך צירים אלו נהגים מגיעים לאזורי תעסוקה. מדובר בכבישים אורכיים המובילים לתנועה שהיא בינעירונית במידה רבה. יש כמה דברים בעייתיים בכבישים מהסוג הזה, למשל: אנשים שנוסעים בנסיעה בינעירונית, הם ממשיכים עם המנהג של נסיעה בינעירונית גם כשהם בתוך שטח עירוני. הם נוסעים מהר לפי מהירות הנסיעה המותרת שם, והם ממשיכים באותה מהירות למרות שבכביש העירוני המהירות הינה נמוכה יותר, את ההתאמות בשינוי המהירות הרבה נהגים לא עושים".
סיבה נוספת שמציינת כהן-בלנקשטיין בנוגע לפגיעות השונות בציר. "כשאומרים שיש בציר מסוים הרבה תאונות דרכים, צריך לבדוק איזה סוגים של תאונות דרכים יש שם, כמה פגיעות בהולכי רגל וכו'. שוב, בכביש אורכי אין הרבה מקומות שאפשר לחצות אותו ולכן הולכי הרגל מאוד פגיעים משום שהם צריכים לחצות כביש שיש בו מהירות נסיעה מאוד גבוהה. המפגש הזה בין כביש אורכי, שמעביר תנועה רבה מאוד לבין הולכי רגל, הוא מפגש מאוד בעייתי".
"אכיפה לא יכולה להתממש כל הזמן", מבהירה כהן-בלנקשטיין, "אני חושבת שנוצר בלבול אצל הנהגים לגבי המהירות המותרת בנסיעה בכבישים ברמות שונות, וההתנהלות באופן כללי על הכביש. צריך לזכור שציר גולדה מאיר בעבר לא הוביל כל כך הרבה כלי רכב. ההתפתחות של שאר השכונות והיישובים הסמוכים במהלך השנים הוסיפה הרבה מאוד תנועה לכביש הזה, שלא היתה קיימת בעבר. הכביש הזה היה משרת את רמות וכמה יישובים קטנים שגדלו במרוצת השנים, ולכן רמת הביקוש עלתה מכל מיני אזורים. זה הפך להיות מעין כביש של עוד כניסה לעיר".
כביש גולדה מאיר רמות (צילום: שלומי כהן)
המשטרה: ניידות ו-WAZE
רב פקד אדיר דמרי, קצין שלוחת צפון באגף התנועה במשטרת ירושלים, מספר על העבודה המשטרתית בציר גולדה מאיר. "מה שאנחנו עשינו לאורך שנת 2018 על מנת למגר את התאונות והפגיעות בציר, וממשיכים לעשות זה מודל 'שרוול אכיפה' – אנחנו בעצם לא מפזרים ניידות פה שם, אנחנו לוקחים את כל הציר ואת כל המוקדים ובכל האזור הזה יש שרוול אכיפה של ניידות. כלומר כל צומת שנעבור נוכל לראות ניידת. בנוסף, אפליקציית WAZE מציפה אותנו, ואנו שמחים על כך שווייז מתריע על ניידות משטרה. כך הנהג מבין שהוא צריך להאט את נהיגתו".
"התאונות מתרחשות בעקבות צמתים שעברו שינוי מסוים מבחינת הרמזורים", טוען רפ"ק דמרי. "הנהגים מתקשים לקבל את זה, או לא מוכנים לקבל את השינוי. יש את צומת שדרות גולדה-יגאל ידין, שבו נערך סיור לפני כחצי שנה עם ראש העיר והרבה גורמים נוספים, שם הצבנו מראה. אנחנו ממגרים את התופעה באמצעות אכיפה מוגברת. מדובר בצומת קשה לעבודה כי צריך לעשות עוד שינויים גיאומטריים באזור. והסברה שאנו מבצעים בבתי ספר לכל המגזרים, כדי להבין שהתנהגות הולך הרגל היא גם משמעותית. רק לפני כשלושה שבועות סיימנו שבוע בטיחות בדרכים בירושלים, שעשינו בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ביצענו הסברה איך להתנהג בכביש וחידדנו כללי זהירות".
"בשורה התחתונה – אנחנו נמשיך עם המודל שאיתו התחלנו בשנת 2018, מכיוון שהוא הצליח. בשנה הקודמת הורדנו ב-24 אחוזים את התאונות בציר גולדה מאיר, זה הישג. בנוסף, אנחנו לא מפסיקים את השיחות עם העירייה על שינוי גיאומטרי באזור או תיקונם של הרמזורים. שינויים אלו חייבים להיות שם".
כביש גולדה מאיר רמות (צילום: שלומי כהן)
העירייה: שינויים גיאומטריים
בעיריית ירושלים נערכו בימים האחרונים, בעקבות התאונה הקטלנית בציר גולדה מאיר, לבצע שינויים גיאומטריים. ל"כל העיר" נודע כי הגורמים המקצועיים באגף התחבורה צפויים להגיש את המלצותיהם המקצועיות לביצוע שינויים גיאומטריים בצמתים המסוכנים.
מחזיק תיק התחבורה, דוד זהר (ש"ס) מציין כי "עם כניסת ראש העיר משה ליאון לתפקיד התחלנו לטפל בציר הזה. ערכנו שם סיור יחד עם גורמים במשטרה ובמינהל הקהילתי רמות – התמקדנו בדאגה להולכי הרגל. הבעיה העיקרית היא שנהגים מגיעים במהירות, למרות מכמונות המהירות שמוצבות בציר, זה פשוט לא עוזר".
"לא מדובר בציר סטרילי", מוסיף ואומר זהר, "יש גם את הולכי הרגל שרצים כדי להספיק לאוטובוס ולא נזהרים מספיק, זה דורש התייחסות שונה. העירייה עשתה הרבה שינויים גיאומטריים שם ותמשיך לעשות. עד כה הארכנו את הגל הירוק במעבר החציה, התמקדנו בהסברה ובאכיפה גם כנגד הולכי רגל שחוצים במקומות אסורים ובאור אדום, ביקשנו שהמשטרה שתציב שם אכיפה סמויה על מנת לטפל בתופעה ויישרנו את המעבר חציה שהיה אלכסוני. ראש העיר לקח את הנושא לתשומת ליבו על מנת לטפל בציר המסוכן הזה".
רוני
דוד זהר הוא של דגל התורה