מנהל אגף התברואה בעירייה: "בתוך מספר חודשים העיר תהיה הרבה יותר נקייה"

"אנחנו פועלים במספר מישורים ומקדמים תוכניות שונות שיובילו לידי כך שבתוך מספר חודשים העיר תהיה הרבה יותר נקייה", כך מבטיח בשיחה עם "כל העיר" גילי גורני, מנהל אגף התברואה החדש בעיריית ירושלים.

• השלב הראשון: מרכז העיר נקי מרכבים מזהמים; הצעד הבא – כל ירושלים
• שיאני השכר בעיריית ירושלים – הטבלה שאתם חייבים לראות
• התוכנית להאכלת חתולי הרחוב בירושלים

גורני, בן 50, נמצא בימים אלה בחפיפה לקראת כניסתו הרשמית לתפקיד ב-1.4. הוא עובד עירייה כבר 30 שנים, 25 מהן באגף התברואה. בשנים האחרונות הוא אף כיהן כיו"ר ועד עובדי התברואה בעירייה.

• תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]

בפני גורני עומד, כידוע, אתגר לא פשוט. ירושלים אינה נחשבת לעיר נקייה, אם לנקוט בלשון עדינה. במדדים שונים שפורסמו בשנה האחרונה, דורגה ירושלים במקומות האחרונים מבחינת ניקיון ובעיקר מבחינת שביעות הרצון של התושבים מהניקיון של העיר.

"אני מתכוון להפוך את תושבי ירושלים לשותפים מלאים לניקיון העיר", מדגיש גורני. "את זה אנחנו נעשה על ידי הסברה ותוך שיתוף פעולה עם המינהלים הקהילתיים ועם מינהל החינוך (מנח"י). אני מתכוון לשנות את רמת הניקיון בעיר ואנחנו נרתום את התושבים לטובת עשייה משותפת. כמובן שלא נדרוש מהתושבים לנקות באופן פיזי, אבל כן נבקש מהם להיות ערים לסביבה שבה הם חיים. בסופו של דבר מדובר בעוד עשרות אלפי עיניים שיסייעו לנו בשטח".

שדרות חיים בר לב (צילום: שלומי כהן)

מבחינת גורני, השותפות של התושבים בניקיון העיר היא חשובה וקריטית להצלחה והיא נוגעת כמעט בכל תחום. כך למשל, גורני מתייחס בדבריו גם למהפכת הפחים המוטמנים בירושלים ומציין כי "מכלי האשפה שהוטמנו בקרקע עשויים לשנות את פני השטח לגמרי, אך הצלחת המיזם תלויה בד בבד במודעות התושבים ובשיתוף הפעולה שלהם. אנחנו, באגף התברואה, נדאג להעביר סרטונים דרך המרכזים הקהילתיים ומנהל החינוך לילדים ולמבוגרים כאחד – כדי להראות להם כיצד משתמשים במכלים הללו ומהי חשיבותם".

איזה צעדים נוספים יש על הפרק?
"מבחינה אישית, אני מתכוון להיות נוכח בשטח ולהיות קרוב לצוותים. אני רוצה לשמש דוגמה אישית לעובדים, ובכך להחדיר להם מוטיבציה לחשיבות ניקיונה של ירושלים בירת ישראל".

אתה נמצא באגף התברואה כבר שנים רבות, מהניסיון שלך, איזה שכונות דורשות טיפול צמוד יותר?
"האזורים הקשים ביותר מבחינת רמת הניקיון הם אלה עם צפיפות גבוהה מאוד של האוכלוסייה, כשבמקביל יש מחסור בתשתיות. אני מדבר על שכונות כמו מאה שערים, גאולה, שמואל הנביא ורוממה. אני פועל בימים אלה כדי לשנות את מרכז השליטה על העובדים באזורים הללו, ולהגביר את מספר העובדים, זאת כדי לאפשר את המענה האולטימטיבי".

תקציב אגף התברואה והניקיון עומד על כ–650 מיליון שקלים בשנה – האם הוא מספיק לעיר כמו ירושלים?
"התקציב הוא אותו תקציב שהיה בשנה שעברה. תפקידי הוא לייעל את העבודה ככל שניתן כדי להפיק מהתקציב את המרב. קידמנו ועוד נקדם רפורמות ותוכניות חדשות שמטרתן לשפר את ניקיון העיר, כל זאת בהתמודדות עם מגבלות התקציב. כך למשל, באחרונה התחלנו בפיילוט במספר שכונות, שבמסגרתו פינוי האשפה מתבצע עם צאת השבת, בניגוד למה שהיה עד כה שהפינוי היה בימי ראשון. המטרה היא למנוע היערמות של אשפה ובכך לייעל את הפינוי. אנחנו בשלב מוקדם של התוכנית ואנחנו ממתינים לראות את התוצאות שלה".

"בנוסף, תגברנו את הניקיון במזרח העיר על ידי קבלנים חיצונים. המהלך הזה עזר לנו לנייד צוותים גדולים למערב העיר, ובכך למעשה תגברנו את צוותי הניקיון בפריסה העירונית. כלל התוכניות הללו יובילו לכך שבעוד מספר חודשים ירושלים תדורג גבוה ברמת הניקיון והתברואה".