האם תאונות הדרכים בעיר במגמת עלייה?

השבוע נפתח בירושלים עם תאונת דרכים קטלנית, שבה נהרג רוכב אופנוע. בלילה שבין מוצ"ש לראשון, סמוך לרחוב גולומב בקרית היובל, החליק רוכב האופנוע, כבן 30, על הכביש. חובשים ופרמדיקים של מד"א ואיחוד הצלה העניקו לו טיפול ראשוני ופינו אותו לבית החולים הדסה עין כרם כשהוא מונשם ומורדם וסובל מפגיעת ראש מערכתית, אולם הרופאים נאלצו לקבוע את מותו.

שלוש תאונות דרכים קטלניות אירעו בשלושת חודשיה הראשונים של שנת 2017 בכבישי ירושלים וגבו את חייהם של שלושה בני אדם. לעומת זאת, בתקופה המקבילה בשנת 2016, לא אירעו תאונות דרכים קטלניות בכבישי העיר. כך על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כמו כן, לעומת 163 תאונות דרכים בסך הכול שאירעו בירושלים בחודשים ינואר-פברואר האחרונים, בתקופה המקבילה אשתקד (ינואר-פברואר 2016) אירעו רק 126 תאונות דרכים.

דרך חברון (צילום: אורן בן-חקון)

"ככלל, התאונות בעיר ירושלים הן במגמת ירידה ברורה בעשור האחרון", אומר ל"כל העיר" אבי שמר, מנהל מחוז ירושלים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "אנחנו מדברים על ירידה של כ־35 אחוז בכמות התאונות, אבל בשנתיים האחרונות הירידה המשמעותית נבלמה במידה מסוימת". לדבריו של שמר, "הכבישים המסוכנים בעיר הם דרך חברון, שדרות גולדה מאיר ודרך בגין".

את העלייה המשמעותית בכמות תאונות הדרכים שאירעו בשנתיים האחרונות בשלושת כבישי הדמים שאותם מציין שמר, אפשר לראות היטב בנתונים שנאספו לאחרונה. כך למשל, כמות התאונות שאירעו בשדרות גולדה מאיר בינואר-פברואר אשתקד הכפילה עצמה השנה: משלוש תאונות בינואר-פברואר 2016 לשש תאונות בינואר-פברואר 2017, ומשבעה לשמונה נפגעים.

גם בכביש בגין נרשמת עלייה בין שתי התקופות: מארבע תאונות בינואר-פברואר 2016, מתוכן אחת שהוגדרה קשה שבה נפצעו תשעה נוסעים, מהם אחד באופן קשה – לשש תאונות בינואר-פברואר 2017, מחציתן הוגדרו קשות, שבהן נפגעו 15 נוסעים, מתוכם שלושה במצב קשה. מגמת העלייה מורגשת גם בדרך חברון, שם אירעו שש תאונות בינואר-פברואר 2016, שכולן הוגדרו קלות, לעומת שבע תאונות שאירעו בינואר-פברואר האחרונים, כולל אחת שבה נפצע קשה נוסע אחד.

האם מדובר בעלייה חדה?
לדבריו של שמר "כן, הגל הירוק ברמזורים בעיר הוא מלכודת, כולם מנסים להספיק אותו. הבעיה בבגין נובעת אך ורק מההתנהגות של נהגים, שחוצים את המהירות המותרת שם – 80 קמ״ש".

ומה בנוגע לדרך חברון ושדרות גולדה מאיר?
"דרך חברון ושדרות גולדה מאיר הם צירים אדומים בפרט בתאונות של הולכי רגל", אומר שמר. "לצערי עיקר התאונות שבהן נרשמה עלייה השנה היו תאונות כאלו, שבהן היו מעורבים הולכי רגל. גם בשדרות גולדה מאיר וגם בדרך חברון מדובר בנת"צ – נתיב תחבורה ציבורית, במסלול דו כיווני וזוהי מלכודת להולך הרגל. למשל, נוסע בתחבורה ציבורית שהולך לתחנת אוטובוס ורואה את האוטובוס שלו מתקרב, ממהר, מגיע למדרכה, מסתכל לכיוון אחד לוודא שהכביש פנוי, חוצה אותו, ואז מגיע אוטובוס מהצד הנגדי ופוגע בו. הרבה פעמים קרו תאונות כאלו".

באשר לדרך חברון, שם טוען שמר כי הגורם לרבות מהתאונות הוא כאמור מצב שבו בכמה צמתים רצופים מתוכנן רצף של אור ירוק עבור כלי הרכב החולפים בהם. "מעבר לכך שבדרך חברון התנועה גדולה מאוד במהלך היום, יש שם מעין 'גל ירוק' בתכנון של מערך הרמזורים, וקדימות לכלי הרכב. בפועל מה שקורה במצב כזה הוא שהמהירות הפיזית של כלי הרכב עולה, כי כולם רוצים להקדים את הרמזור".

"בכל הקשור לפתרונות", מציין שמר, "מבחינתי נכון קודם כל לבטל לחלוטין את הגל הירוק לכלי הרכב, ולהתמקד יותר בגל ירוק להולכי רגל. החציה שלהם צריכה להיות בעדיפות. הצורך וההכרח לטפל בכבישי דרך חברון ושדרות גולדה מאיר נמצאים על שולחן העבודה בעיריית ירושלים, וכך גם במשרד התחבורה שמתקצב את הפרויקטים".

כביש בגין (צילום: אורן בן-חקון)

בדומה לשמר, פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית אומר ל"כל העיר" כי "הנקודה המרכזית שצריך לדבר עליה היא באיזו מידה נעשה תכנון עבור הולכי הרגל". לדבריו, "אנחנו מתמקדים בתכנון עבור כל מה שזז על הכביש, אוטובוסים, הרכבת הקלה, המכוניות. אפילו לאופניים אנחנו מתכננים שבילי אופניים. להולכי הרגל אנחנו מתייחסים בתור 'הם יסתדרו, הם ייזהרו ויהיה בסדר'. נדרש דיון איך מתכננים עבור הולכי רגל כבישים שבהם יעשו הליכה גם ברורה, גם פשוטה וגם בטיחותית, ואת השינוי הזה עוד לא עשינו. עוד דוגמה לכך שלא מתכננים עבור הולכי הרגל היא נושא החניה על מדרכות. נכון שיש פה בעיה של מקום חניה, אז מה הפתרון? לשים את האוטו על המדרכה. זה דוחק את הולך הרגל. לדוגמה, מישהו  שהולך עם עגלה כפולה עם תאומים לא יוכל ללכת על המדרכה במצב כזה, אז הוא הולך על הכביש. על המדרכה שמים בעצם כל דבר אחר. שמים למשל את תחנות האוטובוס על המדרכה, את פחי הזבל על המדרכה, את הכיסאות של בתי הקפה, הכול מוצב על המדרכה, והולך הרגל הוא מין שארית כזאת".

עם זאת, פרופ' פייטלסון מדגיש כי "צריך נת"צים – נתיבי תחבורה ציבורית, במיוחד אם רוצים לתת עדיפות לתחבורה ציבורית ולאוטובוסים על פני רכבים. ונכון שיש בעיה עם הגעה לנת"צ ומהנת"צ כשהוא נמצא במרכז הכביש, הבעיה היא עם המיקרו – איך להגיע לאוטובוס בצורה בטוחה יותר".

פרופ' פייטלסון מבהיר כי "אנחנו היום במצב של חצי שינוי. עשינו צעד אחד קדימה כשהבאנו עדיפות לתחבורה ציבורית, אבל יש צד משלים, ההתייחסות להולכי רגל, כי הרי הולכים לתחבורה הציבורית וממנה, ואת הצעד הזה עוד לא עשינו. יש התחלות, יש שיפורים, אבל בתכנון עוד לא הסתכלנו על הולכי הרגל לאורך כל הדרך. זה מה שצריך לעשות וזה ייתן מענה לבעיות הבטיחות".

שדרות גולדה מאיר (צילום: מגד גוזני)

האם הרשויות בעיר פועלות למניעת תאונות הדרכים? בעירייה מבהירים השבוע ואומרים כי מתוכננים בדרך חברון – אחד מצירי הדמים בעיר, שינויים באמצעי הבטיחות וזאת על מנת למנוע תאונות דרכים. "בדרך חברון גיבשו עיריית ירושלים ומשרד התחבורה במרוצת השנה האחרונה תכנית לשיפורים בטיחותיים והסדרת תנועה בשישה רמזורים", מציינים בעירייה, "החל בצומת דרך חברון-אלבק ועד לצומת דרך חברון-התנופה. התכנון המפורט אמור להסתיים לקראת סוף השנה ובתחילת 2018 יחלו העבודות, שיימשכו כשנה. באשר לדרך בגין – בכוונת העירייה להוסיף התקני בטיחות סופגי אנרגיה בהתפצלויות תנועה (התקנים שמוצבים בהתפצלות מכביש ראשי לרמפות יציאה ומונעים פציעה קשה/מוות בעת התנגשות) ותוספת שילוט, ואלו יתרמו להגברת הבטיחות בדרכים".

עוד מוסיפים בכיכר ספרא כי "עיריית ירושלים בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשרד התחבורה פועלת באופן רצוף לשיפור הבטיחות בדרכים ולצמצום מספר תאונות הדרכים. בשדרות גולדה מאיר הסתיים תכנון מפורט לטיפול בשלושה רמזורים לאורך אזור התעשייה הר חוצבים ובכניסות לעזרת תורה ולסנהדריה המורחבת. עלות העבודות לביצוע השיפורים הבטיחותיים עומדת על סך שבעה מיליון שקלים. העבודות יחלו כבר בחודש הבא וייערכו כחצי שנה. בסיום העבודות תורגש הקלה בעומסי התנועה ויורגש שיפור בבטיחות".

ממשטרת ירושלים נמסר: "משטרת ירושלים פועלת כל העת לאכיפה ולהסברה במטרה לצמצם את תאונות הדרכים. במסגרת זו תוגברה משמעותית במהלך השנה האחרונה יחידת התנועה המחוזית וכמות צוותי הרכבים הדו־גלגליים. בדרך חברון הועלתה בקשה בשיתוף העירייה ליצור 'גל ירוק' להולכי הרגל על מנת להגביר את הבטיחות במעברי החציה, לאפשר חציה בטוחה ולצמצם את תאונות הדרכים. במקביל מתקיימת אכיפה מוגברת וממוקדת בעיקר בשעות השיא והעומס. בדרך בגין אכיפת המהירות מתבצעת על ידי מצלמות מהירות קבועות שבאמצעותן הונפקו ונשלחו במהלך השנה האחרונה דוחות לנהגים אשר עוברים את המהירות המותרת בחוק.

"יודגש כי שוטרי אגף התנועה פרוסים לאורך כל שעות היממה ברחבי העיר ומגבירים פעילות בצמתים ובשכונות בשעות שבהן ישנם עומסי תנועה, כל זאת בשילוב מערך טכנולוגי נרחב המאפשר לזהות עומסי תנועה כבר בראשיתם. נוסף על האכיפה המוגברת ועל הנקיטה בהליכים משפטיים כנגד נהגים שעברו על החוק ושסיכנו את חייהם ומשתמשי הדרך, פועלת המשטרה רבות בתחום המניעה וההסברה אל מול  נהגים, צעירים ותלמידי בית הספר".

ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה, בשיתוף עיריית ירושלים ומשטרת ישראל, פועל לשיפור הבטיחות בכל מוקדי הסיכון בירושלים ובחלקם הגדול כבר בוצעו שיפורים בטיחותיים רבים, גם להולכי רגל. באשר לנושא הנת"צים, הנושא מטופל כיום באופן אינטנסיבי במטרה לשפר את הבטיחות בנת"צים אלה".