כשאיציק ואני התחלנו לצאת, היינו מבלים באופן קבוע בלינק. כל המפגשים הראשונים שלנו התקיימו שם. המקום היה מאוד רומנטי, אנשים רבים הגיעו אליו בשביל ליהנות משילוב של אווירה נעימה ואוכל כיפי, טעים ולא מתיימר. הלינק היה עבורנו בית חם שיצר געגוע עז לשוב אליו, ובמיוחד לימי שישי, בהם קיבל המקום ממד נוסף וצבעוני בזכות אווירת השבת שבפתח.
- פה היה הלינק | טור הפרידה של כרמית ספיר ויץ
- כל יום שישי באחת | טור הפרידה של אליעזר יערי
- בר, מסעדה, בית | טור הפרידה של סימון דוויק
- קציצות הבית | טור הפרידה של לילך רובין
- אחרי 22 שנה: מסעדת לינק המיתולוגית נסגרת
לימים, כשהכרתי את מי שהיה אחד מאבות המסעדנים בירושלים, ובעלי הלינק, יהודה אסלן ז״ל, ישבתי איתו במסעדה והוא היה משתף אותי בסיפורים מרתקים וזיכרונות מההיסטוריה העשירה של המקום ושלו. הייתי מקשיבה לו בשקיקה. הוא הביא לאוויר העולם מסעדה שהפכה במהרה למוסד ירושלמי מוכר ומוצלח, ואני זכיתי ללמוד ממנו הרבה. בגל הפיגועים, יהודה היה מגיע לכל ישיבות המסעדנים ותמיד היה עוזר, מפרגן וחושב איך אפשר לשפר את המצב העגום אליו נקלע הענף באותה עת.
סגירתה של הלינק העציבה המון אנשים ובכללם אני, יחד עם זאת, הבנתי את הצעד, מאחר והלינק ללא יהודה שווה ערך לתזמורת ללא מנצח. כשיהודה ״עזב״, עזב איתו הניצוץ הייחודי שהיה שייך רק לו. כואב מאוד שהוא נפטר בגיל צעיר, אף אחד לא ציפה לזה וזה השאיר את משפחתו, חבריו, מכריו ולקוחותיו הרבים בהלם מוחלט.
הלינק היה מקום שסיפר את סיפורו של יהודה, מסעדן שפתח המון מקומות בילוי משמעותיים בעיר וחבל לדעת שבסוף המקום ייסגר בגלל הכוונה לשנות את המבנה ההיסטורי שיצר. אני מבינה שהעיר צריכה להתחדש, יחד עם זאת, הייתי רוצה שיעשו מאמץ עילאי לשמר מקומות שהם נכס צאן ברזל בנוף הירושלמי, כמו הלינק, מוסד ירושלמי תרבותי אמיתי שנדמה שהיה כאן מאז ומעולם, מקום שהרוח הייחודית שלו תנשב בנו עוד שנים ארוכות והזיכרונות הנעימים ממנו יישארו לעד.
תגובות