ראקל, תושבת מבשרת שאיבדה לפני למעלה מחודש וחצי את הכלב שלה, פרי – בורדר קולי מעורב חום כהה, עלתה לאחרונה לכותרת הארציות כאשר השקיעה אלפי שקלים בפרסום שלטי חוצות בכל הארץ בהם מובטח פרס של 20 אלף שקל למוצא. למרות פרק הזמן הארוך שבו הכלב האהוב שלה הלך לאיבוד, ראקל, אשת עסקים, נחושה להמשיך בחיפוש.
אין זה עוד סיפור של כלב שאבד, ולא רק בגלל הסכום המופלג שמובטח למוצא, אלא בגלל הקשר בין ראקל ופרי. "פרי הוא בן המשפחה היחיד שיש לי בארץ", היא מספרת ל"כל העיר", "עברתי כמה טרגדיות. היו לי כלבים מאז שאני ילדה, אבל ברגישות שלו פרי מאוד עזר לי להתמודד, והוא הציל אותי, בשלוש שנים האחרונות במיוחד. הוא הולך אחריי לכל מקום. הצלתי אותו לפני שבע שנים מהסגר, כשהיה בן שנה".
איך פרי אבד?
"ב-5.3 נסעתי, והשארתי את פרי בפנסיון במרכז הארץ", היא משחזרת. "הגעתי ליעד שלי לאירופה בלילה ובבוקר למחרת קיבלתי את הטלפון מהפנסיון ואת ההודעה שפרי ברח. בכיתי הרבה, ותוך שעתיים וארבעים דקות כבר הייתי על מטוס. עד עכשיו כל המטען שלי עדיין בחו"ל. הגעתי לפנסיון וחיפשתי אותו מרבע לארבע בבוקר. הייתי שבורה לגמרי".
ראקל לא התייאשה, ועבורה היתה זו רק ההתחלה: "בהתחלה תליתי שלטים במקומות ציבוריים, על עצים, פחי אשפה ועמודי חשמל בצמתים חשובים. ופתאום איזה בחור שמנקה בין שני ערים פנה אליי ושאל אותי 'כמה', ואז תפסתי – החלטתי להוסיף פרס כספי כדי להוסיף מחפשים. זה היה לאחר עשרה ימים, לפני כן עוד חשבתי בתמימות. פגשתי את ארץ ישראל הישנה והטובה, בערך אלף אנשים ניסו לעזור לי בהרבה צורות, אני מקבלת המון פניות באימייל וב-sms מאנשים שרוצים לעזור בצורות שונות. עברתי קילומטרים, נוכחתי שיש שדות כל כך גדולים, לא ידעתי שיש כל כך הרבה שדות בארץ. הלכנו לכל הערים בסביבת הפנסיון, ראינו שגם זה לא עוזר. בשלב הבא כבר הלכתי לדואר במבשרת, ושלחתי בערך 200 אלף פלאיירים לבתי אב. הלכנו גם לכל המכלאות האפשריות.
"השלב הבא היה פרסום על הרכב שלי, משם קושרתי לפרסומאי ידוע. אמרתי לו שאני רוצה שלט חוצות. רציתי להפוך את זה ארצי כי מיציתי הכל ורציתי שכולם יידעו, והשלטים יצאו ב-16.4, אך השבוע השלטים יורדים. הרבה מתקשרים אלי. אני אדם מאוד פרטי, לא פשוט לי עם זה. את כל זה אני עושה כי פרי יקר לי נורא. עכשיו שהעליתי את פרי לתודעה הלאומית אני מחפשת איך להשאיר את זה. יש המון אנשים מקסימים בארץ ישראל, פגשתי יותר מאלף אנשים, כולם רוצים לעזור לי, לארח אותי, לתת לי את הכלב שלהם במתנה, אלף דברים".
אולם, הקמפיין היוצא דופן חשף מאידך גיסא גם פנים יפות פחות. "זה גרם לכך שניסו לסחוט אותי", מספרת ראקל. "שבעה סחטנים ומטרידים צלצלו אלי. בפעם הראשונה טלפן אלי מישהו ואיים שאתן לו 50 אלף או שיחתוך לי את הכלב לשניים. הוא לא שלח תמונה של הכלב כשביקשתי, רק התקשר אחרי כדי להגיד שהרג לי את הכלב. עוד מטלפנת אמרה שמישהו מכת השטן לקח אותו וחתכו לו את הידיים והרגליים.
"פרי הוא בן משפחה לחלוטין", מדגישה ראקל, "אני לא יודעת מה אעשה אם הוא לא יימצא".
תגובות