ערב ראש השנה תשע"ט, א' בתשרי, מספר התושבים בירושלים, על פי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות, הוא 882,700 איש (נכון לשנתון הסטטיסטי שהתפרסם ביום ירושלים האחרון). 536,600 מתושבי העיר הם יהודים, ו-322,600 הם מוסלמים; 13,200 הם נוצרים שאינם ערבים, ו-10,300 מוגדרים ללא סיווג דת. ירושלים היא העיר הגדולה בישראל מבחינת אוכלוסייתה, וכך נכון גם לגבי המגזר היהודי לבדו, המגזר הערבי לבדו והמגזר החרדי לבדו – בירושלים נמצא הריכוז הגבוה ביותר בארץ של תושבים מכל אחד מהמגזרים הללו.
מנתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות, בירושלים כ-218 אלף משקי בית – 153 אלף משקי בית יהודיים, ו-62,200 משקי בית מוסלמים. משק בית יהודי מונה בממוצע כ-4.3 נפשות, בעוד זה הערבי 5.2 נפשות.
בירושלים אחוז זהה של חילונים (ומסורתיים) ודתיים מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר – 33 אחוזים. האוכלוסייה החרדית בעיר מהווה 34 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית. באופן לא מפתיע, מדובר בהבדל גדול מהרכב האוכלוסייה היהודית בישראל כולה: 67 אחוזים חילוניים, 23 אחוזים דתיים ו-9 אחוזים חרדים.
ומה באשר לקצב גידול האוכלוסייה בעיר? במהלך שנת 2017, כך על פי נתוני מכון ירושלים לחקר מדיניות, גדלה אוכלוסיית ירושלים ב־16,900 נפשות (מספר המבטא גידול של שני אחוזים). 24,100 תינוקות נולדו באותה שנה, ושיעור הילודה היה 27.6 לידות לאלף תושבים, לעומת 21.2 לידות לאלף תושבים בישראל כולה.
הריבוי הטבעי בירושלים היה 20,300 נפש, ומספר העולים החדשים שהשתקעו בעיר עמד על 3,500. עם זאת, מאזן ההגירה שלילי, ועומד על מינוס 8,000: 17,700 תושבים עזבו את העיר, לעומת 9,700 שעברו אליה. רוב המהגרים ממנה היו יהודים.
הגיל החציוני בירושלים נכון לשנת 2016 הוא 24 שנים – צעיר מאוד בהשוואה לתל אביב וחיפה, לדוגמה, שם הגיל החציוני הוא 36 ו-38 בהתאמה. 34 אחוזים מתושבי העיר הם ילדים – 32 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית ו-36 אחוזים בקרב האוכלוסייה הערבית. בני 65 ויותר מהווים רק תשעה אחוזים מכלל התושבים בעיר.
***
מהו השטח הכולל של ירושלים? וכמה שטחים פתוחים יש בה? עיר הבירה של ישראל היא הגדולה ביותר בה גם מבחינת שטחה, ולא רק מבחינת כמות התושבים שבה: שטח השיפוט של ירושלים הוא 126 קמ"ר (נכון לשנת 2013). 47 אחוזים מהשטח נחשבים לשטחים בנויים, בעוד 53 אחוזים ממנו נחשבים שטחים פתוחים.
באדיבות נעמי צור, יו"ר שדולת ירושלים בת קיימא, הצלחנו להתעמק בנתונים הללו, ולזכות בפירוט נרחב עוד יותר: שטח המבנים למגורים בירושלים הוא 31 אלף דונמים; תשתיות תחבורה, מסחר ותעשייה: 5,500 דונמים; שטח מוסדות הרווחה והציבור – 3,200 דונמים; שטח מוסדות החינוך – 2,500 דונמים; שטח מוסדות התרבות – 800 דונמים
יערות וחורשות בירושלים משתרעים על פני 25,200 דונמים; 20 אלף דונמים הם שטחים חקלאיים.
אתרי טבע עירוניים משתרעים על פני 5.8 מיליון מ"ר; פארקים שכונתיים קטנים – על פני 216,500 מ"ר; פארקים שכונתיים גדולים – על פני 1.65 מיליון מ"ר; פארקים עירוניים (הפארקים הגדולים, כדוגמת גן סאקר) – על פני 6.95 מ"ר.
הכותל המערבי (צילום: ארנון בוסאני)
גם על הנדל"ן הירושלמי יש לא מעט מה להגיד. בסוף שנת 2017 היו בירושלים 223,100 דירות למגורים: 168,700 דירות בשכונות היהודיות, ו-54,400 בשכונות הערביות. שטח הדירה הממוצע בירושלים, נכון לשנת 2017, הוא 82 מ"ר.
וכעת, למחירי הדיור בעיר: בשנת 2017 עמד מחירה הממוצע של דירת 4-3.5 חדרים בעיר על 2.095 מיליון שקלים – גבוה בהשוואה לממוצע בישראל, אבל נמוך מאוד בהשוואה לתל אביב. המחירים עלו בהדרגה, כמו בישראל כולה – בשנת 2013 מחירה הממוצע של דירה כזו בירושלים היה 1.437 מיליון שקלים. שכר הדירה הממוצע בירושלים לדירה דומה עמד ב-2017 על 4,700 שקלים.
בשנת 2017 נרשמו בירושלים 2,600 התחלות בנייה, גבוה מ-2016 אך נמוך מכל אחת מהשנים 2015-2013. עם זאת, ובאופן מעט מפתיע, נרשם ב-2017 בעיר שיא מבחינת גמר הבנייה: בנייתן של 3,900 דירות למגורים הסתיימה במהלך השנה, יותר מבכל שנה אחרת עד היום.
צפיפות הדיור הממוצעת בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים היא נפש אחת לחדר, נכון ל-2016. במגזר הערבי הצפיפות כמעט כפולה – 1.8 נפשות לחדר. ככלל, צפיפות הדיור בירושלים גבוהה מזו שבישראל כולה.
***
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים היה מאז ומתמיד נושא רגיש. נכון לשנת 2016 שיעור זה עומד על 68 אחוזים, נמוך מאוד בהשוואה לישראל כולה (81 אחוזים). שיעור השתתפות הגברים בכוח העבודה הוא 78 אחוזים (לעומת 86 אחוזים בישראל כולה) ושיעור השתתפות הנשים הוא 58 אחוזים (לעומת 76 אחוזים בישראל כולה). שיעור ההשתתפות של גברים יהודים בירושלים נמוך מזה של הגברים הערבים (75 אחוזים מול 84 אחוזים), ושיעור ההשתתפות של נשים יהודיות בירושלים גבוה משמעותית מזה של נשים ערביות (80 אחוזים מול 22 אחוזים). במגזר היהודי בירושלים 90 אחוזים מהחילונים משתתפים בכוח העבודה, 83 אחוזים מהמסורתיים ו-59 אחוזים מהחרדים. שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בעיר נמוך בהשוואה לנשים החרדיות בישראל כולה (70 אחוזים בירושלים לעומת 76 אחוזים בישראל).
מספר המועסקים הכללי בעיר הוא 329,100 איש – 37 אחוזים מתושבי העיר. רוב המועסקים הם תושבי ירושלים (77 אחוזים), ורק 6 אחוזים הם תושבי תל אביב והמרכז.
והיכן עומדים תושבי העיר מבחינת השכר? תושבי ירושלים מרוויחים בממוצע 8,600 שקלים ברוטו (נכון לשנת 2015), לעומת 10,400 שקלים בישראל כולה, 12,500 שקלים בתל אביב ו-11,200 שקלים בחיפה. השכר הממוצע לגברים ירושלמיים היה ב-2015 9,400 שקלים, ולנשים – 7,500 שקלים.
***
נתונים אלו יכולים להסביר נתונים אחרים: נתוני ההוצאה החודשית הממוצעת בעיר. גם בנתונים אלו הממוצעים הירושלמיים נמוכים מהארציים – 14,000 שקלים שמוציא משק בית בירושלים (נכון ל-2016), לעומת ממוצע ארצי של 15,800 שקלים. ההוצאה החודשית לצריכה לנפש בירושלים עומדת על 3,600 שקלים – לעומת 4,800 שקלים בממוצע הארצי ו-7,700 שקלים בתל אביב.
ב-67 אחוזים ממשקי הבית בירושלים יש מחשב, וב-56 אחוזים יש אינטרנט. ב-28 אחוזים ממשקי הבית ישנו חיבור לכבלים, וב-29 אחוזים ישנו חיבור ללוויין. ל-60 אחוזים ממשקי הבית בעיר יש מכונית אחת לפחות, וגילן הממוצע של המכוניות בבעלות משקי הבית בעיר הוא 6.8 שנים.
לנתונים אלו קשר חזק נוסף – אל נתוני העוני בעיר, שבאופן מסורתי מגלים תמונה לא נעימה במיוחד. תחולת העוני בירושלים גבוהה מאוד בהשוואה לישראל (46 אחוזים מהתושבים בעיר, לעומת 22 אחוזים מהתושבים בישראל כולה), וכך נכון גם כאשר משווים בין המגזרים: במגזר היהודי תחולת העוני היא 29 אחוזים, ואילו במגזר הערבי – 75 אחוזים. 84,500 משפחות בירושלים מוגדרות עניות, וכך גם 186,500 מהילדים (55 אחוזים מכלל הילדים בעיר).
רוצים להישאר מעודכנים?
כמה תלמידים וכמה סטודנטים יש בעיר? בשנת הלימודים תשע"ז למדו 277,300 תלמידים בירושלים – 64,700 בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי, 105,400 בחינוך החרדי ו-107,200 תלמידים בחינוך הערבי.
בתשע"ז נרשם גידול של 6 אחוזים במספר התלמידים בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי, גידול של 7 אחוזים בחינוך החרדי וגידול של 15 אחוזים בחינוך הערבי הציבורי. בראייה כוללת חל גידול של 7 אחוזים במספר הלומדים במערכת החינוך הירושלמית.
במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים למדו 37,300 סטודנטים – 14 אחוזים מכלל הסטודנטים בישראל. 53 אחוזים מהם למדו באוניברסיטה העברית, 32 אחוזים במכללות האקדמיות ו-15 אחוזים במכללות האקדמיות לחינוך. בהתפלגות לפי תארים ניתן לראות כי 71 אחוזים מהסטודנטים למדו לתואר ראשון, 22 אחוזים למדו לתואר שני ושישה אחוזים לתואר שלישי. 91 אחוזים מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה היו יהודים, ו-9 אחוזים היו ערבים.
***
הנתונים המעודדים ביותר לגבי העיר נרשמו בענף התיירות. מתברר ששנת 2017 היתה שנת שיא לתיירות המקומית, עם 1,653,900 אורחים במלונות העיר, המהווים 17 אחוזים מכלל האורחים במלונות בישראל. לשם השוואה, בין 2012 ל-2016 לא חצה מספר האורחים את רף ה-1.4 מיליון איש. גם מספר האורחים מחו"ל שהגיעו לירושלים הוא הגבוה ביותר אי פעם, ועומד על 1,072,100 איש ב-2017 (מספר דומה מאוד נרשם ב-2008). יש לציין כי בהשוואה לערים אחרות בארץ, בירושלים אחוז לינות התיירים הזרים מסך כל הלינות הוא הגבוה ביותר.
עוד שיא נרשם במספר הלינות במלונות בירושלים: 4,504,400 לינות ב-2017 – גבוה מאוד יחסית לשנים הקודמות, שבהן המספר לא חצה את רף הארבעה מיליון לינות.
בסך הכול פועלים בירושלים 10,700 חדרי מלון (20 אחוזים מסך כל חדרי המלון בישראל), ב-88 מלונות תיירות. מספר החדרים בעיר, נכון ל-2017, הוא הגבוה ביותר מבין כל ערי ישראל, למעט אילת – שם מספר החדרים עמד בשנה שעברה על 11,000.
צפי
חרדים וערבים תודה לניר ברקת ר העיר החילוני האחרון