ד"ר מרטה בן אסא, ירושלמית, בת 101, החליטה בגילה הצעיר לחבר ספר שירים לילדים, בשפות שונות – "מרטה וילדי העולים". "אני רוצה שהספר הזה ייגע בכל ילד וילדה בארץ", מספרת ד"ר בן אסא בשיחה עם "כל העיר", "החלטתי להוציא את הספר לאחר שנזכרתי שהבן שלי בכה כשהגיע לארץ בגלל שהחליפו את השם שלו ואת השירים שהכיר בגן. שבא ילד מצרפת, מהודו, מהולנד, מתימן, לא משנה מאיפה – בזכות הספר הזה, הגן יכול לקבל אותו בשיר בשפה שלו, זה נחמד וקבלת פנים יפה לעולה החדש".
ד"ר בן אסא, אמא ל- 4 ילדים ("כבר לא ילדים", היא מציינת בחצי צחוק) ,סבתא ל-9 נכדים וסבתא רבתא ל-5 נינים. היא היתה רופאת הילדים המיתולוגית של בבאר שבע, וטיפלה בילדי המעברות.
מרטה בן אסא (צילום: שלומי כהן)
היא נולדה בשנת 1917 ברוטרדם, הולנד. בשנת 1942, היא ברחה מאימת הנאצים יחד עם בעלה ד"ר בנימין בן-אסא לאינדונזיה – שם הם התגוררו במשך ארבע שנים. אחרי המלחמה השניים חזרו להולנד לתקופה קצרה, ובשנת 1950 עלתה המשפחה לארץ. בהתחלה הם התמקמו בחיפה, שם עסק בעלה ברפואה בבית החולים רמב"ם. לאחר תקופה עברו לבאר שבע, לאחר שבעלה התקבל למשרת רופא עבור הציבור הבדואי בנגב, "הבדואים היו קוראים לו 'אבו אסא'", היא מספרת, "וכשהוא נפטר, בגיל 76, ערכו לזכרו יום מיוחד באוניברסיטת בן גוריון".
ד"ר בן אסא, מתגוררת כיום בבית הדיור המוגן בית בלב ברחביה, ירושלים. פרויקט הוצאת הספר יצא לאור בעקבות שיתוף פעולה בין "בית בלב" לבין הסטודנטים של המכללה האקדמית הדסה. בקול צלול ובעיניים בוחנות, היא מספרת על ספר שירי הילדים המיוחד שהוציאה. "זה פרויקט מאוד נחמד, התלהבתי מאוד להשתתף בו יחד עם הסטודנטית אורטל גואטה, שעשתה הכל. במהלך הפרויקט שאלו אותנו אם אנחנו רוצים לספר את הסיפור שלנו. שאר המשתתפים דיברו על העבר שלהם, על השואה. הוצאתי את הספר כי אני רציתי לעשות משהו מיוחד, הקשור יותר לעתיד, אך גם כזה שייגע בעבר".
"כשסיימתי ללמוד בגימנסיה בהולנד – אז החלטתי לעסוק ברפואה", היא מספרת. "אחד המקרים שזכורים לי כרופאת ילדים הוא תאומות שהגיעו לבית שלנו באמצע הלילה. היתה לנו גדר גבוהה מאחורי הבית ואישה בדואית, שהגיעה משבט של אנשים כהי עור, טיפסה על הגדר, דפקה בדלת וכשפתחתי אני רואה אותה עם שני תינוקות קטנטנים. מסתבר שאלה היו הבנות התאומות שלה, טיפלתי בהן שנים רבות".
שיר ילדים באמהרית, מתוך ספרה של ד"ר מרטה בן אסא
האם התגשם החלום הציוני ואנחנו באמת חיים בקיבוץ גלויות?
"עד היום יש בעיות. בכל זאת קשה ויש עדיין פערים בחברה. רק צריך לפתוח טלוויזיה ולראות את כל הבעיות האלה".
איזה עתיד יש לירושלים לדעתך?
"אני מקווה שהעיר תהיה הרבה יותר חופשית ופחות מחולקת. הייתי רוצה שירושלים תהיה יותר מאוחדת, לא מפולגת. שכל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה, ללכת לבית הכנסת שהוא רוצה, ושכל אחד יחיה כפי שהוא רוצה. יש בי תקווה שסוף סוף ישראל תהיה בדיוק אחת כמו כל ארצות העולם, ושתהיה שווה כמו כולן".
רוצים להישאר מעודכנים?
מרטה בן אסא (צילום: שלומי כהן)
תגובות