נתוני ההגירה השלילית אינם מחמיאים לירושלים. על פי מכון ירושלים לחקר מדיניות, בשבע השנים האחרונות עזבו את העיר כ-18,000 איש בממוצע בכל שנה, כשמרביתם של העוזבים הללו הם צעירים, יחידים, זוגות או משפחות צעירות.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- שוק הנדל"ן בירושלים: עד כמה קשה לצעירים למצוא דירה בעיר?
על פי הנתונים, שפורסמו בשנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים לחקר מדיניות, בשנת 2016 עזבו את ירושלים 17,650 תושבים בסך הכל, 9,630 מתוכם צעירים בגילאי 44-20. שנה קודם לכן, בשנת 2015, עזבו את ירושלים 18,670 תושבים, 10,380 מהם צעירים בגילאי 44-20, וכך זה נמשך שנה אחר שנה, כשאחוז הצעירים שעוזבים את העיר נע בין 55 ל-65 מדי שנה.
המספרים המוחלטים מראים כי ירושלים היא העיר שבה, למרות הכל, חיים הכי הרבה צעירים (כשאחת הסיבות היא שאוכלוסיית העיר גדולה משמעותית מהערים האחרות בארץ). על פי השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים לחקר מדיניות לשנת 2017 (הנתונים המופיעים בו נכונים לסוף שנת 2015), בירושלים חיים 198,440 צעירים בגילאי 34-20.
רבים מהצעירים הללו מתגוררים במזרח העיר, כשבמרבית השכונות הערביות בירושלים אחוז הצעירים מקרב האוכלוסייה הכללית הוא בין 24-22 אחוז, כשבחלקן החלק של הצעירים גדול עד ל-49-30 אחוז מכלל האוכלוסייה. במגזר היהודי, ניתן לראות כי הצעירים מעדיפים להתגורר במרכז העיר, ברמות אלון, בהר נוף ובקרית היובל (49-30 אחוז מכלל האוכלוסייה באזורים אלו).
עוד מראים נתוני מכון ירושלים לחקר מדיניות כי 85,880 מהצעירים הירושלמים בגילאי 34-20 הם רווקים, 105,130 מהם נשואים והשאר גרושים (4,310) או אלמנים (120).
מבנה גילים בירושלים – מכון ירושלים לחקר מדיניות
הנתון האחרון מוביל לאחת הנקודות המרכזיות של חודשי הקיץ בירושלים ובישראל בכלל – החתונות.
חודשי הקיץ החמים לוקחים אותנו לשיא עונת החתונות. שנייה לפני שאתם מחליטים על צבע המפיות, בואו להכיר את הסטטיסטיקה שאתם עתידים לקפוץ לתוכה ראש.
על פי הנתונים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, בשנת 2015 באו תחת ברית חופה וקידושין 53,579 חתנים וכלות יהודיים. בירושלים נישאו באותה השנה 6,980 חתנים ו-7,099 כלות (ההפרש אם תהיתם נובע מזוגות שאינם בני אותה עיר – כלה ירושלמית ואילו החתן ממקום אחר בארץ). לשם ההשוואה, בתל-אביב 3,635 חתנים נפרדו מחיי הרווקות, ו-3,505 כלות. בחיפה 1,258 חתנים נישאו ב-2015, ו-1,056 כלות.
בקרב המוסלמים, ב-2015 התחתנו בישראל 12,516 חתנים ל-12,516 כלות. מתוכם 2,690 חתנים ירושלמים ו-2,799 כלות מהבירה.
עוזבים את ירושלים חתך גילאים ושנים – נתוני מכון ירושלים
קשה לדבר על נישואין, מבלי להזכיר גם את אלו שבוחרים להתיר את הקשר. בשנת 2015 התגרשו 14,487 בני זוג. מתוכם 11,412 יהודים, ו-2,217 מוסלמים. בירושלים התגרשו 693 גברים יהודים, ו-696 נשים יהודיות. עוד באותה השנה בבירה, 578 גברים מוסלמים התגרשו, ו-622 נשים מוסלמיות. לסבר את האוזן, בתל-אביב התגרשו 935 גברים, ו-817 נשים. מתוכם 833 יהודים, ו- 718 יהודיות. ואילו בחיפה התגרשו ב-2015, 529 גברים ו-538 נשים. מתוכם 394 יהודים, ו-396 יהודיות.
נכון לשנת 2015, בירושלים לבדה, ישנם 573,010 תושבים מגיל 15 ומעלה, מתוכם 190,700 רווקים, 372,160 נשואים, 31,400 גרושים, ו-23,750 אלמנים. ככל שקבוצת הגיל הולכת ועולה, מספר הרווקים מצטמצם, יותר אנשים נשואים, וגרושים, ובהתאמה ישירה, גם מספר האלמנים והאלמנות עולה עם התקדמות בגיל.
מרבית בני ה-15-19 רווקים, אולם 2,920 מהם נשואים, ו-110 גרושים. בקרב קבוצת גיל 20-24 ישנם 50,510 רווקים בבירה, ו-25,440 נשואים, 720 גרושים, ו- 10 אלמנים. בגילאי 25-29 ישנם בירושלים 24,130 רווקים ורווקות, 42,610 רשומים כנשואים, 1,580 גרושים, ו-30 אלמנים. בקרב גילאי 30-34 מספר הרווקים והרווקות הירושלמיים מתכווץ ל-11,240, לעומת 42,610 נשואים, 2,010 גרושים, ו-80 אלמנים. בקבוצת הגילאים 40-44 מספר הרווקים ממשיך להצטמצם עם 4,660 רווקים ורווקות ירושלמים, 28,350 נשואים, 3,270 גרושים ו-420 אלמנים.
על פי נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור הנישואין הגולמי (מספר מקרי נישואין לכל 1,000 תושבים) היה 6.4 לאלף בכלל האוכלוסייה (נכון לשנת 2015). שיעור זה מהגבוהים במדינות ה-OECD. באוכלוסייה היהודית נרשמה עלייה בגיל המתחתנים, כתוצאה מכך, אחוז הגברים היהודים הרווקים (גילאי 29-25) עלה מ-28 אחוזים בסוף שנת 1,970 ל-62 אחוזים בסוף שנת 2,015. אחוז הנשים הרווקות באותם הגילאים עלה בתקופה המקבילה מ-13 אחוזים, ל-46 אחוזים.
נכון לשנת 2,016 כ-95 אחוזים מהזוגות בישראל, הם זוגות נשואים, והיתר (כ-84 אלף זוגות) חיים יחד ללא נישואין. בהשוואה למדינות המפותחות, שיעור הזוגות החיים יחד ללא נישואים הוא נמוך.
זוג צעיר (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
בעבודת מחקר שפורסמה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות הקשר בין השכלה גבוהה ונתונים דמוגרפיים-חברתיים, ביניהם רמת דתיות, המשפיעים על יציבות הנישואים והתאמה ועל סיכויי פירוקן, מאת ישראלה פרידמן, נמצא כי "כמו במדינות אחרות, גם בישראל הומוגמיה השכלתית מייצבת את הנישואים. מהממצאים עולה כי זוגות בעלי השכלה אקדמית סיכויים גבוהים יותר של "הישרדות" בנישואים. הקבוצות שלמדו באותה שנה ובאותו מוסד או באותו התחום, המרמז על היכרות בלימודים, בעלי התרומה הגבוהה ביותר לשנות הנישואים ואחריהם, הזוגות שלמדו בנפרד, כלומר הלימודים הגבוהים בקרב שני בני הזוג הם הגורם המשמעותי שמשפיע. כשרק בן זוג אחד רכש השכלה גבוהה, יציבות גבוהה יותר בנישואין תהיה כאשר הגבר הוא המשכיל. לגבי זוגות שבהם האישה משכילה יותר מהגבר התרומה לנישואין היא הנמוכה ביותר".
עוד נכתב באותו המחקר: "מחקרים רבים מראים שדמיון בין בני זוג בתכונות שונות, ובעיקר בתחום ההשכלתי מוביל לנישואין מוצלחים יותר, ולפחות מקרים של פירוק הנישואין. בעבר, הנישואין היוו מנגנון ליציבות כלכלית-חברתית. בחירת בן הזוג היתה תלויה בגורמים כמו: דת, מוצא ורקע משפחתי. כיום, במדינות המפותחות, בחירת בן הזוג קשורה יותר להעדפות אישיות ולאפשרויות שמציע שוק הנישואין, כשנושא ההשכלה תופס מעמד מרכזי מאוד, ומחליש את התחומים האחרים. סיבה נוספת לכך שההשכלה הפכה לגורם משמעותי בבחירת בן הזוג היא היותה גורם קובע לגבי הסטטוס החברתי-כלכלי של המשפחה".
שיעור מאזן הגירה בירושלים – מכון ירושלים לחקר מדיניות
ומה קורה בגזרת המשפחות הצעירות של ירושלים? מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מגורים במסגרת משפחה הם הנפוצים ביותר. כמחצית מהמשפחות הירושלמיות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17. אחוז הזוגות ללא ילדים גבוה יותר במשפחות שבהן ראש משק הבית יהודי (28 אחוזים) לעומת משפחות שבהם ראש משק הבית ערבי (11 אחוזים). כ-11 אחוזים מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17 הן משפחות חד-הוריות – כ-123 אלף משפחות. בראש כ-90 אחוזים ממשפחות אלו עמדה אישה.
משפחה צעירה (צילום אילוסטרציה: פוטוליה)
ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית בישראל עמדה בשנת 2015 על 15,085 שקלים. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים. אחוז ההוצאות הגבוה ביותר בקרב משקי בית עם ילדים היה על חינוך (1,587 שקלים, כולל מעונות יום, משפחתונים, צהרונים, גנים פרטיים, חוגים ושיעורי עזר). אחוז ההכנסה מעבודה במשקי בית שבהם עד שני ילדים הוא הגבוה ביותר (89 אחוזים), ואחוז ההכנסה מקצבאות ותמיכות הוא הנמוך ביותר (7.6 אחוזים). ככל שעולה העשירון, קטן משמעותית שיעורם של משקי בית עם שלושה ילדים ויותר מסך האוכלוסייה.
מיכל רוקח, חוקרת במכון ירושלים למחקרי מדיניות מציינת כי "בהשוואה בין יהודים למוסלמים, ניתן לראות שהיהודים מתחתנים בגיל מבוגר יותר. אבל יש לסייג את זה כיוון שהחברה היהודית מורכבת משלושה תתי מגזרים: חילוני, דתי וחרדי. גיל הנישואים בקרב הדתיים והחרדים נמוך יותר בהשוואה לחילונים. אמנם גיל הנישואים בקרב החרדים צעיר יותר, אבל בעשור האחרון אנחנו ערים לעלייה בגיל הנישואים. ניתן עוד לראות כי אחוז הרווקים בקרב החרדים בגילאי 30-20 עלה מ-22 אחוז בשנת 2006 ל-31 אחוז בשנת 2016. נתון זה מבסס את העלייה בגיל הנישואים".
רוצים להישאר מעודכנים?
עוד מראים הנתונים כי במהלך 35 השנה אחרונות הוכפלה כמות הלידות הכוללת של יהודים וערבים בירושלים. על פי מכון ירושלים לחקר מדיניות, בשנת 2015 נרשמו בירושלים 23,581 לידות, מתוכן 15,438 לידות לנשים יהודיות ואחרות בעיר, ו-8,143 לידות לנשים ערביות. יצוין כי התינוקות שנולדו בירושלים בשנה זו היוו 13.2 אחוז מכלל התינוקות שנולדו בישראל – יותר מחלקה של אוכלוסיית ירושלים באוכלוסיית המדינה (10.2 אחוז).
בתוך כך, על פי הנתונים, מספר הלידות הממוצע של האישה הירושלמית עמד בשנת 2015 על 3.87, מספר הגבוה מהממוצע הארצי שהינו 3.09. ובחלוקה למגזרים – שיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות ואחרות בירושלים עמד באותה שנה על 4.28 בממוצע לאישה, ובקרב נשים מהמגזר הערבי עמד שיעור הפריון הכולל על 3.23 בממוצע לאישה.
זוג צעיר (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
על פי נתונים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, בין השנים 2016-2000, קיימת מגמה שמצביעה על עלייה בקרב פריון בנשים יהודיות, לעומת ירידה בפריון אצל נשים מוסלמיות: בשנת 2000 שיעור הפריון אצל נשים יהודיות עמד על 3.8 לידות לכל אשה. בשנת 2005 שיעור הפריון עמד על 3.9. בשנת 2010, עלה שיעור הפריון ל-4.3, ואילו בשנת 2016 עלה שיעור הפריון ל-4.4. בקרב נשים מוסלמיות, כאמור, ישנה מגמה הפוכה כאשר, בשנת 2000 שיעור הפריון עמד על 4.5. בשנת 2005 ירד שיעור הפריון אצל נשים מוסלמיות ל-4.1, בשנת 2010 עמד שיעור הפריון על 3.9. ובשנת 2016 עומד שיעור הפריון על 3.3.
ועדיין, הנתונים מראים כי משקי הבית של המוסלמים גדולים יותר. בשנת 2016, גודל משק בית ממוצע בקרב יהודים היה 3.4 נפשות. בקרב מוסלמים 5.2.
תגובות