שר התחבורה ישראל כץ הכריע היום, רביעי, 13.6, והחליט כי תוואי הרכבת הקלה יעבור בעמק רפאים, ולא בפארק המסילה. בשיחה שערך הערב "כל העיר" עם דובר משרד התחבורה אבנר עובדיה נמסר: "השר מצדד בתוכנית הרכבת הקלה שתעבור בעמק רפאים". עוד הוסיף עובדיה ואמר כי "משרד האוצר יקצה 250 מיליון שקל לצורך הקלות לתושבים, וזמן העבודות יקוצר בחצי – הולכים לתת את כל התנאים וההקלות שאפשר כדי להקל על העבודות, וזאת בהנחה שהוועדה המחוזית מאשרת כי הרכבת הקלה תעבור בעמק רפאים".
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- בינתיים, בשוק מחנה יהודה, בעלי העסקים נגד ליצמן
לפי התוכנית העבודות על הקו הכחול בתוואי עמק רפאים יימשכו שנתיים בלבד, במקום 42 חודשים, בשלוש משמרות, 24 שעות, כאשר בשעות הלילה יבוצעו עבודות תשתית. כמו כן, במהלך העבודות נתיב אחד יישאר פתוח בעמק רפאים לטובת התושבים ופריקת סחורות.
הדמיית הקו הכחול של הרכבת הקלה בעמק רפאים (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)
תוואי המקטע של עמק רפאים, שאורכו כ-1,200 מטרים בלבד, היה בסיס למאבק תושבים, מהגדולים ומהיצריים ביותר שנראו בירושלים. מדובר על מאבק עתיר ממון, שחצה את המושבה לשני מחנות. בין השאר נערכו הפגנות, לא מעט כנסי תושבים, דיונים וקידומים ממומנים ברשתות החברתיות.
הרכבת לא תעבור בפארק (צילום: ארנון בוסאני)
הקו הכחול עתיד לחבר את ירושלים לאורך כ-23 ק"מ. משכונת רמות ועד לגילה, מצפון לדרום, ולעבור בשכונות המושבה הגרמנית, המושבה היוונית, קטמון, בקעה וקטמונים. כל זאת על פני 42 תחנות בדרך. הקו הכחול צפוי לשרת כרבע מיליון נוסעים, ועלותו נאמדת על סכום של כ-8 מיליארד שקלים. הצפי לתחילת העבודות בשנת 2020, ולהפעלת הקו בשנת 2025.
יהודה אלידע
הצעה לפרויקט תשתית שהגיע זמנו: כניסה חדשה לירושלים לכבוד שנת 75 לעצמאות ישראל – דרך "משחררי הבירה" (שם זמני)
למרות ההשקעות המסיביות בכביש 1 ובכניסה שלו לירושלים, ולמרות הפרויקט האדיר של מסילת רכבת מהירה שעוד לא הושלם ולכן קשה להעריך נכונה את השפעתו על שינוי הרגלי הנסיעה של הציבור הרחב, רק חלק קטן מבעיות התעבורה בין עיר הבירה למרכזי האוכלוסייה והעסקים באזור החוף קיבלו תשובה מספקת, וזאת מהסיבה שעדיין אין מענה לפיזור משתמשי הרכבת מהטרמינלים לנקודות הקצה של נסיעתם – וספק אם יש אפשרות מעשית לספק להם אמצעי תחבורה ציבורית (כולל מספיק פתרונות חנייה ליד תחנות הרכבת) שישכנע את רובם לוותר על כלי רכב פרטי, כלומר על שימוש בכביש 1 ובכניסה הבעייתית לירושלים. הערכה ריאלית אומרת שלפחות 2 מכל 3 משתמשים ימשיכו להעמיס את רכבם על כביש 1. פתרון מלא לבעייה דורש התייחסות חדשה, "על דף נקי" לכל הקטע משער הגיא עד למרכז ירושלים, אך הפעם אני דן בפתרון צנוע יותר, שעוסק בקטע הכי בעייתי, שבין מוצא לירושלים, שעבר שידרוג משמעותי אך לא מספק. מדובר על קטע שבקו אווירי אורכו כ-5 ק"מ בלבד, אבל כרוך בנסיעה שבשעות העומס יכולה להתמשך חצי שעה ויותר. הפרויקט שאני מדבר עליו מבוסס על גשר מעל מוצא תחתית, וסידרה של 4 מנהרות שחוצות את מרכז ירושלים ממערב למזרח, בין הר נוף לתלפיות, וביניהן מחלפי כניסה/יציאה לרחוב הרצל, דרך בגין, הרב הרצוג/חיים הזז, ודרך חברון, באורך כולל של 7.6 ק"מ. זה לא יהיה בזול, אבל כך נציל את ירושלים מהתנתקות ממרקם העסקים, התרבות והבידור הישראלי. קצת פרטים:
1. מחלף כניסה/יציאה מהפתחים המזרחיים של מנהרות מחלף הראל על כביש 1 לקצה המערבי של דרך המשחררים (מחלף 1). במחלף תופרד התעבורה הכבדה (שתמשיך לירושלים בכביש הקיים) מהקלה, שתוכל לנצל את המהירות המקסימלית ללא הפרעות.
2. במחלף (1) מתחיל גשר גבוה ומרשים, אך לא יומרני מבחינה טכנית, שמסתיים על צלע הר-נוף בלי שינוי משמעותי בגובה המסלול מעל פני הים, כדי למנוע עיכובים הנובעים לעליה או ירידה תלולה. זה גשר בטון על עמודים, באורך 1,000 עד 1,200 מטר (גשר 1)
3. המנהרה הראשונה חודרת מתחת להר נוף ויוצאת במחלף שיוקם על רחוב הרצל, בסביבות כיכר מוליקובסקי/בי"ח שערי צדק, מתחת לבית הקברות הצבאי (מחלף 2).
4. המנהרה השנייה ממשיכה כמעט בקו ישר מזרחה עד לדרך בגין, עליו יבנה מחלף 3, בערך מול האוניברסיטה ממערב לגבעת רם, מרחק של כ- 1,100 מטר. גם מחלף זה יאפשר כניסות ויציאות בשני כיווני הנסיעה בדרך בגין, כמו גם לאוניברסיטה והמוזיאונים.
5. ממחלף 3 ממשיכה הדרך מזרחה במנהרה הרביעית שחודרת מתחת לגבעת רם ויוצאת למחלף 4, שיבנה בצומת הרב הרצוג/חיים הזז, מתחת לרכס רחביה. יתכן והחלק שעובר בעמק המצלבה יוחלף משיקולים אורבניים בגשר (גשר 2). בכל מקרה מדובר בקטע שאורכו כ-1,500 מטר, שמנקז חלק משמעותי של התנועה במרכז העיר.
6. המנהרה הרביעית מתחילה במחלף 4 (מתחת לבתי שיכון רסקו), חודרת מתחת לטלביה ויוצאת לדרך חברון במחלף 5, שיבנה בפינת דניאל ינובסקי (ליד מרכז שזר), בתלפיות, מרחק 2 קילומטר. קטע זה גם יפתור את הדרישה האמריקאית לשפר את התעבורה לשגרירות שנמצאת במרחק קצר מהמחלף. יתר על כן, המסלול המהיר לתל-אביב יאפשר להגדיר באזור זה "קריה דיפלומטית" בה תוצע לשגרירויות אחרות קרקע לבניה בתנאים אטרקטיביים מיוחדים.
7. ס"ה, דרך "משחררי הבירה" משתרעת על 7.6 ק"מ ולה סיכוי אמיתי לפתור את הבעיה הקשה ביותר בתחבורה הלאומית, בצורה שתיזכר לדורות בפרויקט אדיר שהשאיר את רישומו על ירושלים ופתח אותה לאינטגרציה שלמה יותר עם ליבת העסקים והחברה של ישראל החדשה. אולי אפילו לעצירת ההגירה השלילית למישור החוף.