אתמול בערב, שני, קיבלו 12 תושבי העיר את אות יקיר ירושלים לשנת תשע"ח. בטקס מרגש שנערך במוזיאון מגדל דוד עלו לקבל את האות מראש העיר ניר ברקת: השף שלום קדוש; אסתר קליין; ציפורה (ציפי) רון; הרב משה שלזינגר; פנינה עין מור; ד"ר יוסף הטב; פרופ' אברהם (אבי) ריבקינד; הרב ד"ר דניאל טרופר; הרב חיים פרקל; ד"ר גבריאל ברקא; הרב ישראל מימרן; רות אלון.
בנוסף עיטור יקיר בוני ירושלים הוענק למרדכי אביב ועיטור יקיר תעשייני ירושלים יוענק לשייקה אלטוביה.
פרופ' ריבקינד, שעומד בראש יחידת הטראומה במרכז הרפואי הדסה, והציל בימי חייו אלפי נפגעים, מוביל פעילות לתלמידי תיכון בנושאי נהיגה זהירה, לצד זאת, הוא משמש כמרצה בבית הספר לרפואה, ואף פיתח קורס מיוחד בהחייאה מתקדמת (ATLS), שהתקבל ע"י איגוד הכירורגים וחיל הרפואה. בין השאר אמר פרופ' ריבקינד בנאומו במעמד הטקס: "אני נרגש לעמוד כאן היום ולדבר בשם מקבלי אות יקיר ירושלים. מתפלל שלא יהיה מכשול בדבריי ואצליח להביע נכונה את תודתנו לעיריית ירושלים שמצאה אותנו ראויים לפרס ולבני משפחותינו ולחברינו שתמכו ועודדו אותנו לאורך הדרך. התייחסות זו, מחזקת ומחממת את הלב, ומעצימה את תחושת השייכות והקירבה ביננו בני האדם שוחרי החיים ואיכות – החיים. עבורי הוקרה זו משמעותה, שגם בשניות ובדקות שבהם נדרשים שיא הריכוז, המקצוענות והדיוק בקבלת ההחלטות, רגעים שחורצים בין חיים ומוות, גם אם הכול כמו קופא מסביב בבדידות של אחריות ברגע קריטי, הרי שאין מדובר בקיום בחלל ריק. גם אז, מקור הכוח נובע, בין השאר, מהשייכות, מתחושת שותפות הגורל. מרגשת מאוד הבחירה בי כיקיר ירושלים על תרומתי לתושבי העיר, ולקבל אות הוקרה על תרומה אינטנסיבית במשך חיים שלמים, שלא על מנת לקבל פרס, וכבוד גדול לי לעמוד לצד עמיתי מקבלי האותות".
"ירושלים יש אחת", אמר פרופ' ריבקינד. "עיר יפהפיה, אהובה, שמביאה ניחוחות של קידמה פורצת דרך, לצד רוחות קדם עתיקות. להלך בה, משול לצעוד בין דפי ההיסטוריה בעוד הטעמים, הריחות והמראות הם של כאן ועכשיו, שברחובותיה בישלו את ההיסטוריה על פרימוס. הקונטרסט הזה מרטיט ומלהיב. עיר שיופיה ונופיה מהלכי קסם וגדולי הסופרים והמשוררים כתרו לה כתרים ולמרות הכול 'לה דומיה תהילה'".
"'עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו'. תושביה הם זן נדיר. להיות ירושלמי זה אופי. ירושלמים זה עם אחר עם שפה אחרת. אנשים מופלאים שמתגייסים למען עירם, לשמירה על צביונה, עזרה לזולת, הצלת חיים, אנשים שחוסנם הנדיר מעורר השראה בכל עת קשה. זאת ירושלים שלי שצריך לשמר ואסור לנו לאבד, ירושלים המדממת, שלאחר שנים כה רבות של טיפול בפצועי פיגועים נוראיים, גם אני חש מוכתם בדמה. מאז שהוסמכתי כרופא בטקס מרשים באמפיתיאטרון שעל הר הצופים, מהות חיי היא היותי רופא, ודרכי זו שזורה מבלי הפרד, בירושלים. בקהל היושב כאן חסרים אהובים ויקרים שלא זכו לראותנו במעמד זה".
"אני צבר שורשי אך הורי, מנחם מנדל ולוסיה ריבקינד שנולדו בפולין, שרדו את זוועות השואה ואיבדו בה את כל משפחתם. אבי קבר במו ידיו את בני משפחתו בעיר ברודי שבאוקראינה ואני פועל מזה מספר שנים לאתר את קבריהם מתוך כמיהה להעלותם לקבורה בירושלים. בשנת ה-70 למדינתנו נזכור את דבריו של דוד בן גוריון: 'ירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו. ירושלים היא לב ליבה של מדינת ישראל'".
תגובות