היום, חמישי, 8.3, יצוין ברחבי העולם והארץ, וגם בירושלים, יום האישה הבינלאומי. נראה כי גם בשנת 2018 האפליה המגדרית בפערי השכר בין נשים לגברים בעיר עדיין קיימת. לפי נתונים שהתקבלו ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, נכון לשנת 2016, השכר החודשי הממוצע של נשים ירושלמיות שכירות עומד על 6,682 שקלים ברוטו בחודש, לעומת הגבר הירושלמי השכיר שמרוויח בממוצע 8,679 שקלים ברוטו בחודש.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לידיעות חדשות נוספות באתר "כל העיר"
עוד לפי הנתונים נראה כי השכר של הירושלמיות הוא נמוך לעומת הממוצע הארצי. שכר השכירות בישראל עומד על 7,636 שקלים ברוטו בחודש – גבוה בכ-1,000 שקלים לעומת השכר של האישה הירושלמית השכירה. לגבי תושבות מזרח העיר הפערים גדולים יותר – אישה שכירה ממזרח ירושלים מרוויחה בממוצע 4,296 שקלים ברוטו בחודש.
השכר הממוצע לגברים בישראל עומד על 11,885 שקלים ברוטו בחודש. כל זאת לעומת הגבר הערבי ממזרח ירושלים שמרוויח בממוצע 5,847 שקלים ברוטו בחודש.
ימית נפתלי, מנהלת פרויקטים במחלקת חדשנות וכלכלה במכון ירושלים למחקרי מדיניות מסבירה על הפערים בשכר בירושלים: "כשמדברים על השכר בירושלים, עושים ממוצע כולל השכר של נשים ערביות וחרדיות, ובגלל שהשכר שלהן יותר נמוך, הממוצע יורד. נשים ערביות מרוויחות הכי פחות, אחריהן החרדיות מרוויחות יותר, והנשים החילונית משתכרות בסכומים אף יותר גבוהים. החרדיות אמנם משתתפות בשוק העבודה, אבל יש להן חסמים אחרים שמונעים מהן להתקדם במקומות העבודה ולהרוויח יותר. רובן מועסקות כמורות, ובמשרות חלקיות כיוון שהן צריכות לדאוג למשק הבית. כמו כן, רובן מעדיפות לעבוד קרוב לבית, גם על חשבון השכר. כמו כן, ישנו חסם נוסף, שהן אינן מעוניינות לעבוד בסביבה חילונית".
ימית נפתלי (צילום: סיגל נתלי קסל)
נפתלי מתייחסת גם לפערי השכר המשמעותיים בין תושבות ירושלים לבין תושבות אזור המרכז. "באופן כללי בירושלים המגזר הציבורי הוא המעסיק העיקרי", היא אומרת, "והרבה נשים וגברים פונים אליו. במגזר הציבורי השכר מאופיין כנמוך יותר. דבר נוסף, יש הטיה של שכר בחברות ירושלמיות. כלומר, אם קיימים לחברה שני סניפים. האחד בירושלים, והשני בתל אביב. הרבה פעמים הסניף הירושלמי משלם פחות מאשר הסניף התל אביבי, גם לגברים וגם לנשים. באופן כללי, רמות השכר בתל אביב ובמרכז יותר גבוהות מהשוואה לירושלים. ההשערה שלי שזה נובע מהיצע יותר גדול של מקומות עבודה, וגם מגוון יותר רחב של תחומים כגון תעסוקת הייטק, מסחר, פיננסים. לשם השוואה, בירושלים יש בעיקר תעשיית שירותים שמאופיינת בשכר יותר נמוך".
רוצים להישאר מעודכנים?
"נשים חרדיות לא רוצות לעבוד בסביבה חילונית", מדגישה נפתלי, "דבר אשר מקטין את אפשרויות התעסוקה שלהן. ובמגזר הערבי, פחות מקובל שאישה תצא מהבית לעבוד. עבור נשים אלו, יזמות עשויה לשמש ככלי מאוד משמעותי, ולחזק את שיעורי התעסוקה שלהן. הנושא הזה מאפשר לנשים הללו, להיכנס לשוק העבודה, ולעבוד מהבית".
האם נרשמת מגמה של צמצום פערי השכר במהלך השנים?
"אם מסתכלים על אוכלוסיית הנשים הערביות בירושלים, אין שיפור. שיעור ההשתתפות לא משתנה וגם לא השכר. אצל נשים חרדיות היתה בשנים האחרונות מגמת שיפור, כי הרבה מהן יצאו לשוק התעסוקה".
תגובות