"אפשר לומר בביטחון מלא שיש הקלה משמעותית בפקקים בכניסה וביציאה מירושלים על כביש 1. לאחר פתיחת הנתיב השלישי נפתרה בעיית צוואר הבקבוק לכיוון מבשרת ציון". כך מדגישים השבוע בשיחה עם "כל העיר" בחברת נתיבי ישראל ובמשרד התחבורה, וזאת כחצי שנה לאחר השלמת העבודות לשדרוג הכביש.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לידיעות חדשות נוספות באתר "כל העיר"
כזכור, בינואר 2017 נפתחו לתנועה מנהרות הראל. לפני כחצי שנה, ב-8.6.17, הושלמו כמעט סופית העבודות עם פתיחת הנתיב השלישי בקטע הכביש שמחבר את גינות סחרוב והכניסה לירושלים עם המנהרות והגשרים מעל סיבוב מוצא, ומאז, כך כאמור על פי הדיווח של משרד התחבורה ונתיבי ישראל, ישנה הקלה משמעותית בפקקים.
"מעבר לפקקים, כביש ירושלים בבסיס שלו הוא קודם כל כביש בטיחותי יותר לאין ערוך מהכביש הקודם שידע עליות, ירידות, שטחים מתים, עיקולים גסים, ועיקול מוצא המפורסם שגבה קורבנות", מוסיף ומציין זאב שרוני, מנהל מערך הסברה, דוברות וקשרי קהילה בחברת נתיבי ישראל שבמשרד התחבורה ומפרט: "אפשר להגיד עם יד על הלב שיש ירידה דרמטית בכמות תאונות הדרכים. כביש 1, הוא כביש ישר. שני הגשרים החדשים במנהרות הראל פתרו את בעיות הבטיחות הקשות. בנוסף, העבודות לשדרוג הכביש נעשו עם אספלט התלת מסלולי שמורכב מאספלט SMA אשר מקדם ההחלקה שלו הרבה יותר נמוך מאספלט רגיל. מדובר על אספלט שקט, שסופח מי גשמים בצורה יותר מהירה ומשאיר את הכביש ברמת לחות הרבה יותר נמוכה מכביש רגיל. זה אחד הפרמטרים שהיו מאוד חשובים שבנו את הכביש. המחלפים החדשים יוצרים הקלה, התמזגות ויציאה לתוך היישובים שעוטפים את ירושלים".
כביש 1 הוותיק והמפורסם מחבר, כידוע בין ירושלים לתל אביב, ומכאן כינויו. אורכו של הכביש 96 קילומטרים, והוא חוצה את הארץ לרוחבה. תחילתו של הכביש במחלף קיבוץ גלויות בתל אביב, ממשיך לשער הגיא ועולה לירושלים, ומשם ממשיך לכיוון ים המלח, עד למפגש עם כביש 90, ליד קיבוץ בית הערבה.
בחמש השנים האחרונות עבר הכביש עבודות רבות שכללו את שדרוג הכביש והפיכתו לבטוח יותר לנוסעים עליו. בין העבודות המרכזיות שבוצעו, כאמור, כריית מנהרות במחלף הראל, בניית גשרים במקום סיבוב מוצא המסוכן, הוספת נתיב שלישי לכל אורך הכביש (כשרק באחרונה נפתח לתנועה הנתיב השלישי בין מחלף לטרון למחלף ענבה), סלילת מחלפים חדשים ביציאות ליישובים בעוטף ירושלים, שיפועים ועקומות מותנו והורחבו השוליים, כל זאת בקטע שאורכו כ-16.5 ק"מ ובהשקעה שנאמדת בכ-2.35 מיליארד שקלים.
מאז פתיחת הנתיב השלישי, בחודש יוני האחרון, מדווחים הנהגים, כמו חברת נתיבי ישראל ומשרד התחבורה, על הקלה משמעותית בפקקים בכניסות וביציאות מירושלים.
אולם, למרות השיפור והשדרוג בכביש ובעומסים, ישנה, לדברי שרוני מחברת נתיבי ישראל "עוד הרבה עבודה וזה לא הסוף".
העבודה הזו, שעליה מדבר שרוני, הינה השלמת העבודות שצפויה בקרוב עם הקמת מחלף חדש בגינות סחרוב – בהמשך לפקקים ולעומסי התנועה הכבדים שנרשמים מדי יום בכניסה לעיר וביציאה מהעיר. בנוסף, ישנה הבעיה של הכניסה והיציאה ממבשרת ציון, שבסיסה היא בכך שישנה כניסה אחת ליישוב עם נתיב תנועה בודד.
"חשוב לציין שחוזקה מאוד הבטיחות של תושבי מבשרת ציון", מדגיש שרוני. "במחלף הראל נעשו שיפורים משמעותיים. שינו את בקרת הרמזורים בשביל להוריד את כמות הפקקים. הכניסה למבשרת היא היום כניסה ויציאה עם הפרדה מפלסית".
שרוני מתייחס גם לבעיית הכניסה הבודדת ומציין כי "אני יכול להביא בשורה שבשבועות הקרובים אנחנו נפתח כניסה נוספת למבשרת, שתהיה ממזרח למנהרת הראל הצפונית. מה שיאפשר כניסה חלקה לשכונות המזרחיות של מבשרת ציון, וזה משהו שעשינו אותו כפתרון זמני עד שבעצם יסתיים הפרויקט של כביש 16, שאני מעריך שבמהלך שנה הבאה יתחילו בסלילתו. הכביש הזה צפוי לפצל את התנועה מכביש 1 לכביש 16. בנוסף, בעוד כחודש וחצי תתחיל לנסוע הרכבת המהירה לירושלים. כשאנחנו מסתכלים על הגישה לבירה, אנחנו רואים מכלול של מערכת כבישים ורכבת. אני יכול לנחש שהרכבת תביא הקלה משמעותית נוספת בפקקים ובהיקפי התנועה. זה דבר דרמטי ומשמעותי. בחמש, שש שנים הקרובות נרגיש בכל שנה עוד ועוד הקלה".
במבשרת ציון, כפי שפורסם לא אחת ב"כל העיר" בשנתיים האחרונות, לא היו מרוצים מהשינויים בכביש 1, כשעיקר הטענות של התושבים היו בנוגע לביטול כניסות ויציאות מהיישוב וכמו כן להוצאת קווי התחבורה הציבורית הבינעירוניים ממבשרת.
לדברי ד"ר שי בנימין, חבר במטה המאבק של מבשרת ציון, "המאבק שלנו להחזיר את כל הקווים הבינעירוניים לתוך מבשרת. עד לפני פתיחת מנהרות הראל כמעט כל קו שיצא מירושלים עצר במבשרת. היו אוטובוסים כל 5 דקות לתל אביב, לקרית שמונה ולכרמיאל. בפועל כשנפתחו המנהרות, העבירו את התחנות למחלף חמד. הבעיה הכי גדולה שלנו עכשיו שאף אחד לא מספר לנו מה הולך לקרות. אנחנו במטה המאבק קוראים למועצה ולמשרד התחבורה להחזיר את כל הקווים למבשרת ציון. בנוסף לזה יש את נושא הפקקים בכניסה ליישוב. כל התנועה מתנקזת לכניסה אחת, בזמנים של עומס ישנה בעיה וזה משפיע גם על כביש 1. אנחנו מקווים שפתיחת כניסה נוספת ליישוב תשפר את העניין ותפזר את הרכבים שנכנסים ליישוב".
לנושא התחבורה הציבורית ובעיית הכניסה הבודדת למבשרת ציון מתייחס גם עידו עפרוני, מנהל מרחב ירושלים של עמותת 'תחבורה בדרך שלנו', שמציפה בעיית עומסי התנועה והתחבורה הציבורית ברחבי הארץ.
לדברי עפרוני, "יש שיפור בפקקים בכביש 1, אך יחד עם זאת, יש עדיין בעיות ועומסים שקשורים לכך שלאחר שדרוג הכביש יותר רכבים עולים עליו. אם רוצים שכמות הרכבים תרד ותקל עוד על עומסי התנועה, צריך נתיב תחבורה ציבורית מיועד, לפחות בשעות ספציפיות. הרכבת המהירה בין ירושלים לתל אביב אמורה להתחיל לפעול בקרוב ולסייע בנושא, אבל כשמסתכלים היטב, מבינים שמערך התחבורה שאמור להשלים אותה לא בנמצא, כדוגמת אוטובוסים מהרכבת למקומות התעסוקה. כביש 1 הוא כביש טוב, בטיחותי ונכון יותר, ולצד זה מדובר על רגיעה זמנית אלא אם ישודרג כל מערך התחבורה הציבורית".
ומה באשר למבשרת ציון? עפרוני מדגיש כי "מדובר על יישוב של כ-30 אלף תושבים שצפוי לגדול ל-40 אלף תושבים עם כניסה ויציאה אחת. מספיקה תאונה אחת בכניסה למבשרת וכל כביש ירושלים-תל אביב באזור עין חמד פקוק, בלי יכולת להיכנס למבשרת. תושבי מבשרת העלו את הטענות האלה כבר לפני שנים, והמהנדסים פטרו את זה כלאחר יד, אבל בפועל, כשהיתה במקום תאונה לפני כשלושה שבועות, התנועה פשוט עמדה. אני הייתי תקוע למעלה מ-40 דקות בקטע כביש של קילומטר אחד בין עין חמד למבשרת. העניין הזה חייב להיפתר".
כביש 1, כך לדברי חברת נתיבי ישראל, הפך בטוח יותר עם השלמת העבודות לשדרוג הכביש, ונדמה כי המספרים מאששים את הטענה הזו. על פי נתוני אור ירוק, שמבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכביש 1, בין הקילומטרים 54-1 (מחלף קיבוץ גלויות ועד הכניסה לירושלים) נרשמו בשנת 2016 203 תאונות דרכים שבהם נהרגו 14 בני אדם. גם בשנת 2017 נרשמו 203 תאונות דרכים, אך רק שלושה בני אדם נהרגו בהם.
עו"ד יניב יעקב, סמנכ"ל עמותת אור ירוק מציין כי "כביש 1 עבר המון שינויים וטיפולים וכל מהלך כזה גורר חוסר הבנה מסוימת אצל הנהגים. הרבה פעמים בשלב הראשוני של עבודות בכביש ישנה עלייה מסוימת של תאונות שנובעות מהשינויים בדרך, כך שהבחינה האמיתית צריכה להיעשות לאורך זמן".
יעקב מוסיף ומתייחס גם להעלאת המהירות המותרת בכביש 1 ל-110 קמ"ש בקטעים מסוימים ומדגיש כי "אנחנו רואים כל העלאת מהירות בתור משהו מאוד בעייתי, שצריך לבחון אותו בכובד ראש. צריך לבחון שהעלאה היא לא דבר פופוליסטי, שבסופו של יום יגרום לתאונות. צריך לבחון שהכביש מותאם להגברת המהירות. בכביש 1 המשודרג יש מקטעים שונים עם מהירויות שונות, וזאת בעיה. ברגע שהמסר לנהג היא שמהירות היא לא אחידה, הנהג לא יודע, וברור שהנהגים ייסעו במהירות המרבית המותרת, בכל המקטעים. המסר צריך להיות אחיד וברור ועדיף לא לקחת סיכון. גם ככה לצערנו, אנחנו מדינה שרוב הזמן עומדת בפקק אחד גדול. לפני שמעלים מהירות, הייתי מתחיל קודם לטפל בבעיית הפקקים כדאי שיהיה אפשר לנוסע במהירות של 90-70 קמ"ש".
לסיכום, בהחלט ניתן לומר שישנה הקלה בפקקים בכניסות וביציאות מירושלים, כשגם הבטיחות בדרכים השתפרה, אולם כדי להשלים את העשייה ולהביא לשיפור משמעותי נוסף יש צורך לשפר את מערך התחבורה הציבורית לירושלים וממנה. הצעד הראשון צפוי, כך לדברי שר התחבורה ישראל כץ, להגיע בסוף חודש מרץ עם תחילת הנסיעה של הרכבת המהירה בין ירושלים לתל אביב (31.3.18). עכשיו רק נותר לקוות כי הרכבת אכן תצא בזמן.
תגובות