שנת 2017 נחשבה לשנה מוצלחת מבחינת העסקים הקטנים והבינוניים בירושלים. הרגיעה הביטחונית היחסית הוציאה את הירושלמים למתחמי הבילוי בעיר. יחד עם השקט הגיעו גם התיירים, מישראל ומחוצה לה. לאחרונה, אף עולים קולות מכיכר ספרא אודות הרצון לעזור לבעלי ובעלות העסקים בירושלים מתוך ההבנה כי הם משמשים מנוע צמיחה משמעותי לעיר. מהלכים נעשים בנושא רישוי עסקים, ואף נבנה פיילוט למרכז שצפוי לשמש one stop shop לרישוי. איך צפויה להיראות שנת 2018 עבור זירת העסקים הקטנים והבינוניים בירושלים? והאם הסגירה של שני מפעלי חברת טבע, ששלחה כ-950 עובדים הביתה, ויחד איתם את מאות הספקים העצמאיים שנתנו שירות לחברה, תשפיע על מפת העסקים בעיר?
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לידיעות חדשות נוספות באתר "כל העיר"
בעירייה, חשוב לציין, מקדמים שלל תוכניות ופרויקטים לסיוע לבעלי העסקים הפועלים בעיר. בעירייה מציינים השבוע כי "ראש העיר ניר ברקת רואה חשיבות רבה בפיתוח הכלכלי של ירושלים וחיזוק העסקים בה. במהלך כהונתו פיתח והוביל מספר תוכניות מהפכניות הכוללות את פיתוח הסביבה העסקית בעיר ופיתוח מנועי צמיחה ותעסוקה. בין מנועי הצמיחה ראוי לציין את המהפכה בתחום התרבות והתיירות, שהובילה לזינוק במספר המבקרים מהארץ ומהעולם, ובעקבותיו פתיחת מלונות ועסקים חדשים וכמובן את יצירת קהילת ההיי-טק והביו-טק המייצרת אלפי משרות איכותיות חדשות. תוכניות אלו והפעילות השוטפת לאורך השנה של כלל אגפי העירייה הביאה לפריחה בכלכלת העיר ולחיזוק משמעותי של העסקים בה. "בתחום העסקים הקטנים והבינוניים ובכללם המסעדות ומוקדי הבילוי, מובילה העירייה בשנים האחרונות פעילויות תרבות בהיקף חסר תקדים הן באזורים העסקיים והן בשכונות. מהפעילות נהנים התושבים וגם העסקים שזוכים למספר מבקרים צומח במהירות. בין הפעילויות המוכרות לירושלמים ולמבקרים: שאון חורף, יוצרים בלילה, פסטיבל אוכל בארנה, מסיבות רחוב, שגרת תרבות במרכז העיר ועוד".
"כמו כן, עם כניסתו לתפקיד, הקים ראש העיר את האגף לקידום עסקים במטרה לסייע לעסקים בעיר ולשפר את השירות העירוני הניתן לעסקים. בין שירותי האגף: שירות סטארט לעסקים המסייע ליזמים חדשים בתהליכי הבירוקרטיה; הקמת מנהלות עסקים שמציבות נציגי עירייה בשטח ומסייעות לעסקים בצרכיהם השוטפים; יצירת מאגר נתונים ומחקר על ביקושים בשכונות ובאזורי העיר השונים; מגוון שיתופי פעולה עם המרכז לטיפוח יזמות ועם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה לטובת מתן כלים, הכשרות וייעוץ ליזמים ובעלי עסקים; שדרוג 14 מרכזים מסחריים בשכונות הן בהיבט הפיזי והן בהיבט התכנים הקהילתיים והפיתוח העסקי ועוד".
מט"י: ידע, שיווק ודיגיטל
גוף עירוני נוסף שפועל למען העסקים ומסייע להם הוא המרכז לטיפוח יזמות (מט"י) ירושלים. גולן טובי, מנכ"ל מט"י ירושלים מתאר בשיחה עם "כל העיר" את הצרכים של בעלי העסקים בעיר בשנת 2018: "העזרה העיקרית שלה זקוקים בעלי ובעלות העסקים הינה הקניית ידע. בעלי עסקים מנהלים עסקים אבל חסר להם הרבה ידע בתחומים עסקיים כמו שיווק, מכירות וניהול פיננסי, שאלו דברים שלא כל בעל עסק יודע. במט"י ירושלים, אנחנו מספקים את הידע הזה באמצעות הדרכות קבוצתיות ובליווי פרטני. דבר נוסף הוא מחסור במימון. לכן גם בשנת 2018 נשים דגש על גיוס הלוואות ומענקים מכל מיני קרנות מיוחדות לטובת בעלי עסקים ירושלמים. דבר שלישי זה נושא הדיגיטל. בארצות הברית קניונים נסגרים כי הרבה צרכנים מתחילים לרכוש באינטרנט. גם בישראל המגמה הזאת מתרחבת מאוד, ואנחנו רואים ישראלים שמתחילים לקנות באתרים בינלאומיים כמו אמזון, איביי, וכו'. אנחנו רואים בעלי עסקים שנפגעים כתוצאה מכך, ושהפעילות שלהם יורדת. לפני שנתיים הקמנו את מט"י דיגיטל, ואנחנו מתכוונים בשנה הבאה להרחיב את הפעילות על מנת לתת לבעלי עסקים ידע על מסחר ישיר ועל פרסום מאסיבי".
האם נראה בשנה הקרובה את ההשפעה של סגירת מפעלי טבע על העסקים בעיר?
"אני מאמין שתהיה פגיעה בקרב ספקים ונותני שירותים של טבע. יש לא מעט עסקים שטבע היה אחד הלקוחות הגדולים ואולי אפילו העיקריים, ואלה יצטרכו להתמודד כבר השנה עם המציאות שאחד הלקוחות הגדולים והעיקריים שלהם נסגר, והם יצטרכו להתחיל לחפש לקוחות ושווקים חדשים. זה מתקשר לפעילות שלנו בדיגיטל, שאנחנו מאמינים שצריך להתחיל למצוא לקוחות חדשים".
ענף המסעדנות: שקט ביטחוני
כידוע, הענף עם אחוזי השרידות הנמוכים ביותר הינו ענף המסעדנות. מרבית העסקים מהתחום נסגרים בין שנתיים לשלוש שנים ממועד הפתיחה שלהם. דיני קסורלה, הבעלים של מסעדת "דוויני פיתה בר" בשוק מחנה יהודה מפרטת "לכל העיר" על הקשיים, ועל מה שעשוי לעזור בשנה הקרובה: "תמיד אפשר לעזור לבעלי העסקים הקטנים בעיר, למשל בהקלה במתן דוחות על שילוט, כיסאות וספסלים, למרות שיש לנו את כל האישורים הנדרשים. מגיעים הפקחים, קודם כל נותנים דוחות, ואחר כך אני צריכה לבזבז זמן יקר, בביטול שלהם. עיריית ירושלים צריכה שליטה על הפקחים שמסתובבים ומחלקים דוחות. כולל דוחות חניה לבליינים שבאים לבלות בלילה. פקחים מסתובבים בלילות ולפני כניסת השבת. בנוסף, כבעלת עסק במתחם השוק אני לא מקבלת תו חניה אזורי, וזה קטסטרופה".
איציק קדוש, הבעלים של קפה קדוש, שקיים מזה כ-50 שנה משתף מניסיונו: "בניהול עסק אתה חשוף ל-27 גורמים שיכולים להפריע לך במהלך העבודה, כמו מס הכנסה, מכבי אש, משטרה, עובדים, ספקים, משרד הבריאות, משרד התמ"ת, ועוד. כל אחד מהם יכול לתבוע אותך, אם לא עבדת נכון. אתה חייב להיות מקצוען בדיוק כמו רופא, או עורך דין, וללמוד מיליון דברים שיכולים להפיל בעל עסק בעבודה שלו. אבל הדבר הכי קשה בניהול עסק, זה ניהול עובדים. אם בא לו לעבוד, מגיע, אם לא, פשוט לא מגיע, ובעל העסק צריך להתמודד לבד. המדינה מעמיסה על בעלי העסקים ומגבה את העובדים. אם אתה רוצה לפטר עובד, צריך לעשות לו שימוע. אבל אם הוא לא רוצה לעבוד הוא פשוט לא בא מהיום להיום. אנחנו נתפסים בעיני המחוקקים כחזקים. קיצצו מהרווח של בעלי העסקים, לדוגמא, היום אנחנו משלמים את הפנסיות שזה אחוז מאוד גדול, שכר העובדים עלה. בסופו של דבר המחירים יעלו, וזה יעלה במקביל גם את רמת המחייה. אני מכיר הרבה בעלי עסקים שהיו רוצים לפתוח עוד עסקים, אבל אין להם כוחות להתמודד עם ניהול עובדים".
מה יעזור לבעלי עסקים השנה?
"בסופו של דבר מה שמכניס כסף זה לקוחות. כל עוד יש שקט בעיר, העיר תוססת, יש תיירים ישראלים וירושלמים. אנחנו תלויים בדבר הזה. שקט ביטחוני מביא עבודה".
כיכר ספרא: הקלת הבירוקרטיה
מי שהיתה בקשר רציף עם בעלי העסקים בעיר, היא חברת האופוזיציה עינב בר כהן (התעוררות) אשר החזיקה בתיק העסקים הקטנים בעיר, למשך כארבע שנים: "הובלנו רפורמה משמעותית עבור בעלי העסקים בנוגע להוזלת אגרות השילוט. כרגע זה מונח על הפרק, וזה הזמן של העירייה להוכיח שהיא באמת עומדת לצד בעלי העסקים בירושלים".
"במקביל", מוסיפה בר כהן, "החל פיילוט למרכז שירות לעסקים, ועכשיו הזמן להרחיב את זה למרכז קבוע, ישנה הבנה ברורה בעירייה שאי אפשר לטרטר את בעלי העסקים ממקום למקום. בעלי העסקים מדווחים שנושא הבירוקרטיה הוא פקטור רציני שגורם להם לסגור עסקים, ואנחנו ערים לשינוי גישה בארבע השנים האחרונות מצד העירייה. נושא נוסף על סדר היום, ובטח עכשיו, הוא העברת שגרירויות ומשרדי ממשלה לירושלים. מדובר בעשרת אלפים משרות נוספות שייכנסו לירושלים. אנחנו רואים את המצוקה הגדולה סביב עובדי טבע ורשות השידור. עיריית ירושלים חייבת לעמוד על זה שממשלת ישראל תעביר את כל המשרדים שלה לעיר הבירה ותחזק את ירושלים".
אחרי פרישת התעוררות מהקואליציה, תיק העסקים הקטנים לא ניתן לאיש, אולם חבר מועצת העיר, ומחזיק תיק מינהלים קהילתיים משה ליאון התמנה באחרונה ליו"ר הוועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה. "הנושא שבו בעלי העסקים הכי זקוקים לעזרה הוא הקלת הבירוקרטיה באופן משמעותי, בכל מה שקשור לרישוי עסקים", מציין ליאון בשיחה עם "כל העיר". "כלומר זירוז קבלת רישיון עם פתיחת העסק. בנוסף, הפחתת המיסוי בגין שילוט שמבחינת העירייה זה אפשרי כי זה לא סכום משמעותי. נושא משמעותי נוסף הוא השקעה בכל מה שקשור לחזיתות של המרכזים המסחריים בשכונות ובמרכז העיר על מנת שיביא ליותר ויותר מבקרים פוטנציאליים. וישנו, כמובן, הנושא הביטחוני. שקט מוביל לעיר תוססת".
מהן המטרות שהצבת לשנה הקרובה במסגרת תפקידך?
"אני מתכנן לקדם את כל מה שקשור לתעסוקה ואזורי התעשייה של עטרות והר חוצבים, ולשפר את פני אזורי התעשייה, שמפעלים ישמרו על קיומם בעיר ויוכלו להעסיק יותר עובדים. בעטרות, הנראות הפיזית נוראית. צריך לפתח את המקום. הוא חשוב במיוחד בכל מה שקשור לתעסוקת פלסטינאים, תושבי ירושלים, ותושבי מזרח ירושלים. הוא אזור תעשייה אסטרטגי שצריכים לתת עליו את הפוקוס. בהר חוצבים יש בעיות ניקיון, חנייה ותנועה קשות. ביקרתי כבר בשני אזורי התעשייה האלה ובתחילת חודש פברואר, אני מתכוון לעשות ישיבה באחד מאזורי התעשייה ביחד עם ראש העיר".
כך תעשו את זה נכון
ד"ר רננה פרס, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית אומרת: "נקודת החולשה של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים היא שיווק. בעלי עסקים הם אנשים מאוד מוכשרים, שיש משהו שהם יודעים לעשות ממש טוב. אבל לא יודעים את עבודת השיווק איך לגרום ללקוחות שלהם לדעת שהם קיימים? איך לגרום ללקוחות שלהם להגיע? עסק קטן לא יכול לשכור מנהל שיווק ובעל העסק עושה הכל. האתגר הזה יילך ויחמיר משתי סיבות. הראשונה היא שקיימת תחרות מטורפת. היום מישהי שמייצרת מוצר לא מתחרה עם נשים אחרות שמייצרות את אותו המוצר אלא עם עלי אקספרס. היא בעצם מתחרה עם כל העולם. זאת תחרות גלובלית ואי אפשר להתחרות על מחיר כי תמיד יהיה מישהו שיעשה דבר דומה במחיר יותר זול. התחרות היא על דברים אחרים כמו שירות, וייחודיות. לפני שנתיים, בעל עסק פתח דף פייסבוק, וזה היה בסדר, והיום זה לא מספיק. צריך שתהיה נוכחות בכל כך הרבה זירות וצריך לתחזק אותם. פעם היה מאוד זול לפרסם בפייסבוק, היום זה נהיה יקר יותר, ולאנשים אין כלים מתאימים. קצב השינויים מאוד מהיר ובעלי העסקים חייבים להתאים את עצמם".
אז מה אפשר לעשות?
"כאשת אקדמיה, הפתרון שלי מאוד ברור – ללכת ללמוד. יש המון היצע של קורסים שמדבר על איך עושים את הדברים האלה. היום בעל עסק לא יכול להרשות לעצמו לא לעשות את זה".
תגובות