טדי קולק ז"ל (צילום: סער יעקוב)
טדי קולק ז"ל (צילום: סער יעקוב)

יוזמה: יום זיכרון עירוני ממלכתי לטדי קולק, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים

יוזם התוכנית, המועמד לראשות העיר עופר ברקוביץ: "עלינו המלאכה לא רק להנציח את שמו בבניינים ובאצטדיונים, אלא גם להשריש את מורשתו ולחנך לאורה"

פורסם בתאריך: 10.1.18 20:47

יום מורשת טדי – לזכרו של ראש העיר המיתולוגי של ירושלים טדי קולק ז"ל. המועמד לראשות העיר ירושלים עופר ברקוביץ, יו"ר סיעת התעוררות, פועל לייסד את יום טדי קולק כיום זיכרון עירוני ממלכתי. ברקוביץ פנה היום, רביעי, במכתב בנושא לנשיא מדינה ראובן (רובי) ריבלין, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר ירושלים ומורשת זאב אלקין, לשר החינוך נפתלי בנט ולראש העיר ניר ברקת.

"בתאריך 2.1.18 ציינו את יום הזיכרון ה-11 למותו של טדי קולק", כותב ברקוביץ, "ראש העירייה הראשון של ירושלים המאוחדת. אין צורך להרחיב על מפעלו של האיש הענק הזה, בונה ירושלים. טדי היה ראש העיר ירושלים במשך 28 שנים, תרומתו לעיר איננה ניתנת לשיעור ושמו ומפעלו הולכים לפניו בכל רחבי העיר. טדי קולק הינו חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה, כיהן גם כמנכ"ל משרד רה"מ בתקופת בן גוריון, במהלך כהונתו כראש העיר הקים טדי את הקרן לירושלים וגייס משאבים אדירים לפיתוח התרבות והתשתיות בירושלים. לצערי, למעט אזכורים ברשת החברתית, לא ידוע לי על אף טקס עירוני או ממלכתי שנעשה ביום השנה ללכתו, ואינני מכיר מוסדות תרבות או חינוך אשר ציינו את היום. לפיכך אני פונה אליכם".

עופר ברקוביץ (צילום: אורן בן-חקון)

עופר ברקוביץ (צילום: אורן בן-חקון)

טדי קולק, מנכ"ל משרד הממשלה, 1956 (צילום: AFP)

טדי קולק, מנכ"ל משרד הממשלה, 1956 (צילום: AFP)

טדי (תיאודור) קולק נולד ב-27 במאי 1911 בהונגריה, כשהיה בן 7 עברה משפחתו לווינה, אוסטריה. הוא עלה לארץ ב-1934 וב-1938 פעל לשחרר 3,000 צעירים יהודים ממחנות ריכוז ולהעבירם לאנגליה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא מילא תפקידים בסוכנות היהודית והמשיך לפעול על מנת להציל יהודים באירופה ולהעלות אותם ארצה. בשנים 1952-1950 הוא שימש מטעם המדינה החדשה שקמה ציר בוושינגטון. עם חזרתו לארץ מינה אותו ראש הממשלה דוד בן גוריון לשמש מנכ"ל משרד רוה"מ.

כנס של מפלגת העבודה - יצחק רבין ז"ל, טדי קולק ז"ל, שמעון פרס ז"ל (צילום: רפי קוץ)

כנס של מפלגת העבודה – יצחק רבין ז"ל, טדי קולק ז"ל, שמעון פרס ז"ל (צילום: רפי קוץ)

 

ב-1965 נבחר קולק מטעם סיעת רפ"י לראש העיר ירושלים המערבית וב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים, כיהן קולק למעשה כראש העיר הראשון של ירושלים המאוחדת. שנים לאחר מכן הוא התמודד על ראשות העיר מטעם מפלגת "המערך" ורשימת "ירושלים אחת" וכיהן בתפקיד ראש העיר במשך 28 שנה, תרומתו לעיר ניכרת בכל התחומים – בעיקר בפיתוח האורבני והתרבותי, בין השאר הוא הקים את הקרן לירושלים. ב-1988 הוא זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה. ב-1993, כשהוא בן 82, התמודד קולק בפעם האחרונה לראשות העיר, אך הפסיד את הבחירות לאהוד אולמרט.

טדי קולק עם שמעון פרס (צילום: לע"מ יעקב סער)

טדי קולק ז"ל עם שמעון פרס ז"ל (צילום: לע"מ יעקב סער)

טדי קולק נפטר בביתו ב-2007, בן 95 במותו. הוא נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בהלוויה ממלכתית. קולק היה נשוי לתמר (2013-1917), ילדיהם הם אסנת קולק, אמנית, ועמוס קולק, איש קולנוע. על שמו קרוי אצטדיון טדי, פארק טדי הסמוך לחומות העיר העתיקה ותיכון טדי בפסגת זאב.

תמר קולק וטדי קולק (צילום: רפי קוץ)

תמר וטדי קולק (צילום: רפי קוץ)

"תרומתו הסגולית של טדי לירושלים ולמדינה מצדיקה התייחסות עירונית וממשלתית קבועה", מדגיש ברקוביץ במכתב, "עלינו המלאכה לא רק להנציח את שמו בבניינים ובאצטדיונים אלא גם להשריש את מורשתו ולחנך לאורה. אני פונה אליכם על מנת לייסד את 'יום מורשת טדי', בכל שנה בי"ב בטבת (יום פטירתו העברי) תקיים עיריית ירושלים בשיתוף ממשלת ישראל טקס פתוח לזכרו של טדי קולק, מוסדות התרבות הירושלמים יוכלו לקיים מופעים או הצגות לכבודו ולקבל סבסוד עירוני או ממשלתי לטובת העניין, מוסדות החינוך בעיר יקדישו שעת חינוך ביום טדי קולק על מנת לספר על מורשתו ולחנך לאורה".

ברקוביץ חותם את מכתבו בדברים: "דווקא בשנת ה-50 לאיחודה של ירושלים, אני סבור כי החלטה על הנצחה ממלכתית לראש העיר המיתולוגי שלנו היא מתבקשת ומשמעותית".

 

תגובות

2 תגובות
2 תגובות
  1. סוניה כהן

    כל הכבוד לברקוביץ׳ קולק ז״ל הקדיש את חייו למימוש חזונם של הרצל ובן-גוריון לגבי המדינה, ובהמשך ירושלים. לפי דעתי, חשוב להנציח תפיסות עולם אלו, שעמדו בבסיס הציונות המעשית. עמו כן הטביע חותם על העיר ואנשיה,
    יותר מכל אחד אחר מגיע לו לראש העיריה הנערץ והמיתולוגי להנציח את מורשתו, יישר כח לברקוביץ׳

  2. חיזקי המחזק

    צר לי לקלקל לכם את השמחה. נכון שקולק בנה הרבה ותרם הרבה – אבל גם הרס במרץ עשרות בתים היסטוריים, ואלמלא הוועדה המחוזית והתנגדות הציבור בשנות ה-70 וה-80 – היה לנו כביש ענק מעל גן העצמאות, נחלת שבעה היתה נעלמת ומפנה מקומה לגורדי שחקים, כל איזור גן הפעמון היה הופך לקבוצה של מגדלים מכוערים (הוא הצליח להשחיל לנו אחד, ושם עצרו אותו), בקטמון הישנה היה מוקם האיצטדיון העירוני והיה הופך את חיי התושבים לגיהנום, ועוד ועוד. הוא השאיר לנו רק את השער של טליתא קומי למשל… אז למה מגיע לו כבוד כזה?

תגיות:

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר