יש אנשים שחוגגים את חנוכה בדל"ת אמותיהם, בביתם הפרטי ובפינה החמה שלהם. יש כאלו שיזמינו כמה אורחים, ואולי אפילו יצטרפו להדלקת חנוכייה קהילתית באחד הימים. ויש אנשים כמו ברוך עמנואל, בן 89, תושב שכונת המושבה היוונית שהגשים השנה – בעזרת משפחתו – חלום של שנים: הקמת חנוכייה שכונתית בחצר ביתו ברחוב יהושע בן נון 18, כזו שתמשוך אליה רבים מתושבי האזור.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
"סבא שלי הוא מהאנשים שמקבלים רעיון, ופשוט רצים עם זה עד הסוף", מספר נכדו של עמנואל, מתן גולדברג, שהיה זה שהקים את החנוכייה בעזרת חברים – על פי הנחיותיו הברורות של סבא ברוך כמובן. "הגינה שלו מוכרת מאוד באזור, היא מעין פארק שעשועים למצוות: יש בה ברכת אילנות יפה שאימא שלי עיצבה, קופסה של פרשות השבוע שקבע במקום בעלה של אחותי, והוא כל הזמן עושה בה פעילויות. יש לסבא גינה מאוד נחמדה, והוא אוהב שהשכונה שלו משתתפת בפעילויות שנערכות בה".
"סיפור החיים שלי לא קל", מספר ברוך עמנואל. "הייתי במחנה ריכוז בגרמניה, ובגיל 15 שקלתי 24 קילו בלבד. אחר כך הייתי שנתיים בבתי חולים, אבל ברוך השם הגעתי עד היום. אני מזמין את כולם לבוא ולראות את החנוכייה – כולנו נשיר יחד 'מעוז צור', ואנחנו מתכוונים לעשות את זה בכל ערב".
כך נולדה החנוכייה המיוחדת של ברוך עמנואל
"החנוכייה היא כנראה הפרויקט השאפתני ביותר שלו", ממשיך לספר הנכד. "במשך שנים הוא אמר שהוא רוצה חנוכייה מסתובבת בחצר, אבל לא ממש התייחסנו לזה ברצינות – בהתחלה חשבנו שהוא בכלל רוצה חנוכייה שתסתובב על תקליט אבל מה שהוא רצה באמת, היה גדול הרבה יותר: חנוכייה שתוצב מעל לשער הכניסה לגינה, בגובה של שלושה מטרים, ושתסתובב כמובן".
התוצאה הסופית לא פחות ממרשימה: גולדברג הקים, במשך חצי שנה ויחד עם חבריו, חנוכייה מפליז הדולקת באמצעות שמן. היא 'צפה' על משטח דמוי דיסק שתלוי באוויר ומוזז על ידי מנופים, בזמן שמחוגים מיוחדים מסובבים אותה מסביב לשער. "זה עובד כמו גלגל ענק", מסביר הנכד. "אני הייתי קבלן הביצוע, ולמדתי ריתוך, פיזיקה וחשמל תוך כדי העבודה. הזמנו חלקים מסין, קנינו פליז בתל אביב. זו היתה הרפתקה – אבל זה היה שווה את זה".
עמנואל, ניצול שואה שנולד בהמבורג, גרמניה, עלה לישראל והשתקע בירושלים. יש לו חמישה ילדים, והוא עסק בשלל עבודות לאורך חייו: חשמלאי, חקלאי, בעל חנות בשר, איש אספקה בבית החולים שערי צדק ועוד. עמנואל, כאמור, נמצא כבר בעשור התשיעי לחייו, "אבל הוא עדיין זז מהר, ועדיין מלא אנרגיה", אומר גולדברג. "היום הוא גילה שחסר מפתח כלשהו לחנוכייה, ובתוך חמש דקות חזר מתלפיות עם החלק החסר. טוב שיש לו רעיונות שעדיין מרגשים אותו".
"מתן הוא בחור מאוד מוכשר, והוא יצר כאן חנוכייה שכדאי לראות – זה משהו מדהים", מספר עמנואל עצמו. "כל מי שרואה את זה נפעם – דתיים, לא דתיים, כולם רואים ומתרשמים".
עפר אלמגור
יופי של רעיון. יופי של איש. דברים כגון אלה מעודדים מאד. כי בסופו של דבר הניצולים מוכיחים שניצחנו. שלא חיסלו אותנו. שאנחנו בניהם של אנשים טובים וחזקים. אחלה כתבה
נעמה מצליח
אחלה בנאדם. עושה. זז.
חנוכיה מקורית וטוב שכל העיר מצא מקום לסיפור יפה
סנדרו מהביאנלה
עץ חיים היא! כמו שהאקסית היתה אומרת