התוכנית להקמת תוואי רכבת קלה בעמק רפאים שבמושבה הגרמנית מעוררת סערה גדולה. עד כדי כך גדולה שהיא מפלגת את התושבים, הפעילים ואפילו את המינהל הקהילתי למחנות, ומלווה באמוציות והתכתשויות, לעתים אף אישיות, בין הגורמים השונים ובזירות שונות – בדיונים, בישיבות וגם בפייסבוק.
מפת הקו הכחול של הרכבת הקלה (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)
למעשה, הקו הכחול של הרכבת הקלה צפוי לחבר את העיר מצפון לדרום, משכונת רמות ועד לגילה, ולשרת כרבע מיליון נוסעים ונוסעות בשכונות המושבה הגרמנית, המושבה היוונית, קטמון, בקעה וקטמונים ולכל אורך התוואי. עלות הפרויקט נאמדת בכשמונה מיליארד שקלים. אורך תוואי הרכבת הינו 23 ק"מ וכולל 42 תחנות. צפי לתחילת העבודות ב־2020, כאשר המועד המתוכנן להפעלת הרכבת: שנת 2025.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- בית אבי חי: כל האירועים
הפגנת המתנגדים לרכבת הקלה בעמק רפאים (יח"צ)
בשנה האחרונה מתנהל מאבק תושבים חריף בין מתנגדי התוכנית לתומכיה. עיקר ההתנגדויות מתייחס לתוואי רחוב עמק רפאים שאורכו כ־1,200 מטרים. במסגרת המאבק הוגשו לוועדה המחוזית כ־1,700 התנגדויות נגד מעבר רכבת קלה בעמק רפאים.
ביום ראשון הקרוב, 22.10, יתקיים דיון נוסף בוועדת הערר של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, בנושא ההתנגדויות של התושבים. ל"כל העיר" נודע כי בדיון הקרוב, ככל הנראה יוצג דוח חדש שיציע חלופה לכריית מנהרה תת קרקעית, מתחת לפארק המסילה, במקום מעבר רכבת עילית ברחוב עמק רפאים – אל החלופה צפויים להתנגד מייסדי פארק המסילה, שהוקם רק לפני כחמש שנים, המשרת ציבור הולכי רגל, רצים ורוכבי אופניים רחב באזור.
התושבים שמתנגדים לרכבת הקלה בעמק רפאים פתחו בקמפיין שלם שכולל הפגנות, גיוס תרומות, השכרת שירותיהם של מומחים מעולם התחבורה, משרד יחסי ציבור ירושלמי, החתמה של כ־4,000 אנשים על עצומה בנושא ודף פייסבוק פעיל. בין המתנגדים גם אנשי אקדמיה, שמתגוררים במושבה שחלקם פועל לפרסם טורי דעה בנושא בעיתונות הארצית, וסוחרים שחוששים מפגיעה בעסקיהם.
מרדכי אברהם
מרדכי אברהם, מראשי מתנגדי התוכנית, אשר מתגורר בקרבת רחוב עמק רפאים טוען ומבהיר השבוע בשיחה עם "כל העיר": "אנחנו לא נגד הרכבת הקלה. אנחנו רוצים פתרון יותר טוב לקטע של רחוב עמק רפאים, שייתן מענה יותר טוב לעיר ויחסוך המון כסף והרס פרנסה של כ־1,000 משפחות של סוחרי הרחוב".
למה אתה חושב שהרכבת תהרוס את הפרנסה? רחוב יפו כיום שוקק חיים.
"בניית רכבת ברחוב עמק רפאים תסיט את תנועת הרכבים הקיימת כבר היום לתוך הרחובות הקטנים והצרים של המושבה הגרמנית. חלקו הצפוני של הרחוב, רוחבו כ־12 מטרים, שבו צריך להכניס רכבת קלה וכביש, אין מקום לשתי רכבות, ובפועל תהיה רכבת אחת שתיסע לסירוגין פעם צפונה ופעם דרומה. בנוסף, צריכה להיות גדר בין הרכבת לכביש. פירושו של דבר שלכל עמק רפאים תהיה גדר הפרדה לכל האורך".
אברהם ממשיך ומפרט את טענותיו: "כל שלוש וחצי דקות תעבור רכבת, כי הרכבות צריכות לחלוף כל שבע דקות. מתוכננים 11 רמזורים על קטע של כ־1,200 מטרים. פירושו – כל כ־100 מטרים רמזור, ומה זה יעשה לפקקים? הפתרון הנכון והאפשרי הוא לבנות מנהרה בקטע של כקילומטר מתחת לפארק המסילה".
- וידאו – הפגנה בעמק רפאים: דיירים נגד תוכנית הרכבת הקלה
- רכבת קלה בעמק רפאים: בעירייה טוענים כי "המתנגדים הם מיעוט"
- תוכנית הרכבת בעמק רפאים: כ-1,700 התנגדויות
- נדחתה עתירת התושבים נגד הפקדת התוכנית למעבר הרכבת בעמק רפאים
רוצים להישאר מעודכנים?
הדמיית הקו הכחול של הרכבת הקלה בעמק רפאים (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)
אסף אובספלד, מבעלי בית הקפה ארומה בעמק רפאים, ושותף במשרד עורכי דין, ששוכן באותו רחוב – מסביר: "המתכננים של צוות אב ותחבורה יכניסו מסילה בודדת בחלק הצר של הרחוב, הרכבת שבאה ממול תמתין ולסירוגין. היום יש ארבע תחנות אוטובוס לכיוון מרכז העיר וחמש תחנות לכיוון צומת פת. צוות אב ותחבורה החליט שתהיה שם תחנה אחת. אלו התנאים שהרחוב יכול להציע. הרכבת תחלק את הרחוב לשניים. ברגע שחוצים את הרחוב לצד השני צריך יהיה ללכת מאות מטרים. בנוסף, הולכים לעקור עצים בני למעלה מ־100 שנים. אמרו לנו שהעבודות יימשכו שלוש שנים, אבל שלוש שנים ב'ירושלמית' זה בערך 10 שנים, ויש תקדימים לזה ברחוב יפו. וגם הבטיחו לנו שיהיה שיתוף עם הציבור והידברות, ואין".
אובספלד מוסיף ומספר: "גייסנו למעלה מ־800 אלף שקל מכספינו ובנינו תוכנית היתכנות על ידי שבעה מומחים בתחום, ומה שאנחנו מוצאים לנכון זה להעביר את הכל במנהרה מתחת לרחוב הרכבת. להעביר במנהרה יעלה פחות", הוא טוען, "מתחת לפני השטח ברחוב הרכבת יש אפס תשתיות, כי מ־1903 יש שם פסי רכבת".
שייקה אל עמי, מנהל מינהל קהילתי גינות העיר, אומר השבוע כי "המינהל מבין שהקהילה שסועה וחלוקה בעניין הזה. לא ספרנו כמה מתנגדים וכמה תומכים. אני מבין לעומק את עמדת המתנגדים שהתוכנית תהרוס את המושבה, ואני מבין את עמדת הקהילה שהתוכנית תטיב עם המושבה. קיבלנו החלטה שאנו לוקחים צעד אחורה, ההתנגדות שלנו נגעה לכמה דברים בתוכנית, אבל כמינהל קהילתי אנחנו נותנים לגיטימציה מלאה לשני הצדדים. אני חושב שמתנהל דיון ראוי בוועדת הערר של הוועדה המחוזית והמינהל סומך על הוועדה המחוזית שרואה את הדברים במיקרו ובמאקרו, ובטוחים שתתקבל החלטה מושכלת".
הפקקים בעמק רפאים (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)
מהצד השני של המתרס עומדים תומכי התוכנית – מתכנניה והתושבים המתגוררים במושבות ובגוננים. "לקו הכחול יש עשרות אלפי תומכים, זה קו חיוני למי שנוסע בתחבורה ציבורית ולעומדים בפקקים", אומר יוסי סעידוב, מוועד גוננים, תושב השכונה וממובילי התמיכה ברכבת העמק. "גם חלק מהמתנגדים תומכים בקו הזה, אבל מקבלים דיס אינפורמציה, למשל שברחוב יוקמו הרבה רמזורים – זה לא נכון כי הוועדה המחוזית אף פעם לא דנה ברמזורים. הם כותבים שהתוכנית תפגע בשימור של הרחוב ותהרוס מבנים וגדרות – שטויות. המועצה לשימור אתרים תומכת במעבר הרכבת הקלה בעמק רפאים. התומכים ניזונים ממידע שגוי ומסולף.
פארק המסילה (צילום: ארנון בוסאני)
"הקו הכחול טוב לירושלים, לתחבורה, לשכונות ולעמק רפאים", מדגיש סעידוב. "כיום, הרחוב פקוק במשך רוב שעות היום. 80 אחוז מהתנועה היא חולפת ולא מקומית. הקו הוא שלוחה שמחברת בין שני קווים של הרכבת הקלה – אחד שנוסע מצפון לדרום ועובר בגן הפעמון ומצפון לדרום ועובר בצומת פת. זה אומר שהרכבת הקלה היא העתיד של ירושלים וכל מי שירצה לנסוע בעיר יצטרך לנסוע ברכבת הקלה. להתנגד לרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים זה אומר להשאיר את הרחוב תקוע במכוניות, בפקקים, בפיח, בעבר ולא להתקדם לעתיד של ירושלים".
הדמית הקו הכחול של הרכבת הקלה בעמק רפאים (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)
סעידוב מסביר כי "שכונות בדרום מערב לעמק רפאים נמצאות בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית זה אומר שמספר התושבים בשכונות האלה הולך לשלש את עצמו בשני העשורים הקרובים. איך הם יגיעו למרכז העיר? ישלשו את מספר המכוניות? רכבת קלה ותחבורה ציבורית עם נתיב בלעדי הם הכרחיים".
איך אתה מסביר את ההתנגדות האמוציונלית לפרויקט?
"זהו אחד מהמאבקים העשירים ביותר שהתקיימו בארץ אי פעם", טוען סעידוב. "זה לא מאבק תושבים, אלא מאבק של בעלי הון במושבה, שיש להם נכסים בעמק רפאים, ומנהלים מאבק מול כל תושבי ירושלים".
עדית רובין (צילום: ללי כץ)
עדית רובין, שמתגוררת בעמק רפאים וחברה בהנהלת המינהל הקהילתי, תומכת בתוכנית רכבת העמק: "זאת תוכנית כלל עירונית של מערך תחבורה ציבורית מתקדמת", מציינת רובין, "זה יאפשר נגישות תחבורתית לכלל תושבי העיר. אנחנו רואים שהרכבת הקלה מביאה איתה איכות חיים במניעת פיח וזיהום, נגישות, ומכינה את העיר לדורות הבאים וזו עיקר דאגתנו. המעבר במפלס החיים בעמק רפאים הוא החלופה שתשרת בצורה המיטבית ביותר את רוב התושבים בשכונה, וגם תסייע לביסוסה מחדש כשכונה שיש בה תמהיל נכון של מסחר, מגורים, קהילה ומוסדות חינוך. המסלול הנכון ביותר הוא בעמק רפאים ואסור בשום אופן לפגוע בפארק המסילה שזאת פנינה אורבנית ייחודית לירושלים. אסור שזה יהיה במנהרה כי אז נשאיר את כל הפקקים והפיח מעל פני האדמה".
אדריכל אבי לינדנבאום, חבר בצוות התכנון של תוכנית אב לתחבורה, מנסה לעשות קצת סדר בנתונים, ומבהיר השבוע בשיחה עם "כל העיר": "ראשית, לא תוקם גדר לאורך הרחוב שתפריד בין הרכבת לכביש. אולם, בקטע הצר של הרחוב, לאורך כ־400 מטרים, הרכבות לא יכולות לחלוף אחת על פני השנייה כי יש רק מסילה אחת. האקט ההנדסי הוא שכל פעם הרכבת תיסע לכיוון אחר. הנוסעים לא ירגישו בזה, זה לא ישפיע על הנסיעה. רכבות לא יחכו בתחנה. זאת הנדסה פשוטה.
"באופן טבעי הנהגים שנוסעים ברחוב יבחרו בדרכים חלופיות", מבהיר לינדנבאום, "מרבית התנועה תתפזר, וסביר להניח שחלק ממנה יעבור גם לסמטאות של התושבים. הוויכוח הוא כמה כלי רכב יעברו לשם, ואת זה אף אחד לא יודע לנבא. התוכנית מציעה כרגע תחנה אחת, ובגלל התנגדויות של תושבים, עשינו בדיקה וראינו שאפשר לשנות את זה לשתי תחנות".
המתנגדים פועלים לחלופה של כריית מנהרה מתחת לפארק המסילה, זה אפשרי?
"מבחינה הנדסית זה אפשרי, אבל זה עניין של כסף וגם של איזה שירות אתה רוצה לתת – תפיסת מדיניות עירונית. הערכנו בגסות שעלות הבנייה של רכבת תת קרקעית היא פי חמש מעלות בנייה של רכבת על קרקעית. תחנה תת קרקעית עולה כמעט פי 20. לפארק המסילה ייקח 10 שנים מרגע סיום החפירות לחזור למצבו כיום. לרכבת תת קרקעית מצטרפות עוד סוגיות כגון נגישות, זמן ההגעה לתחנה גדל ויש אנשים שמרגישים לא בטוח לרדת לרכבת תת קרקעית. כמובן שרחוב עמק רפאים יישאר כמו שהוא והפקקים רק יתעצמו. בעקבות הרכבת הקלה כל הרחוב יתפתח".
הפקקים בעמק רפאים (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)
בעירייה מתייחסים השבוע לטענות המתנגדים ומדגישים כי "הדברים אינם נכונים! בהתאם לתוכנית אין כוונה להקים גדר באמצע עמק רפאים. כמו במדרחוב יפו תהיה אבן שפה מוגבהת בכמה ס״מ כדי שהולכי הרגל ובעיקר כבדי ראייה יבחינו בתחום רצועת המסילה וינקטו זהירות. רחוב הדרך בעמק רפאים דומה לרחוב יפו – המדרכה ברוחב 24 מטר ובחלקה 14-12 מטרים. בחלק הצר יותר הרכבת תנוע לסירוגין על מסילה אחת בלבד ובחלק הרחב יהיו שתי מסילות והרכבת הקלה תנוע במהירות איטית בעמק רפאים כמו ברחוב יפו. הקו הכחול של הרכבת הקלה עתיד לשרת רבע מיליון נוסעים במערך תחבורה נקייה וחדשנית. תכנון התוואי נעשה במקצועיות וברגישות, והוא שומר את ערכי הסביבה והחיים האיכותיים בעיר. הרכבת תחיה את עמק רפאים, תחליף את העומסים הפיח והפקקים בתחבורה מתקדמת, ירוקה, מהירה ונקייה. היא תביא תנועת אנשים רבה לרחוב שתעלה את פדיון העסקים באופן ניכר ותועיל לסוחרים, לתושבים ולאוהבי המושבה הגרמנית. הרכבת תהיה חלק ממרקם אורבני בריא ובחירת הנתיב הזה תאפשר את זמן ההגעה הקצר ביותר לשכונות דרום העיר. אך לא רק תנועה, תקציבי הרכבת יאפשרו להשקיע מאות מיליוני שקלים בחזות חדשה ומודרנית לרחוב, תוך שימור מבניו ההיסטוריים ולהחזרת פעימות ליבו, כפי שקרה בהצלחה ברחוב יפו. עיריית ירושלים מנהלת בשנים האחרונות דיאלוג מקצועי רצוף עם נציגי כל השכונות בתוואי ולשמחתנו התושבים מברכים ומצפים לפיתוח הרכבת הקלה בתוואי שלהם. עם זאת, מטבע הדברים, קיימים מתנגדים ואנו מכבדים אותם. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והוועדה המחוזית דנים בהצעות הציבור והם הפורומים המקצועיים ביותר לבירור כל הנושאים".
תגובות