מאבק הנכים בירושלים: "נחסום כבישים גם בתוך העיר"

נדמה כי מאבק הנכים למען השוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום רק הולך וצובר תאוצה, כשעוד ועוד אנשים מצטרפים למאבק וזאת בזמן שהנכים עצמם חוסמים מדי שבוע צירים מרכזיים ברחבי ישראל, בהם גם הכניסה לירושלים.

• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים

אתמול, ראשון (24.9) פרסם הפעיל החברתי דודי מזרחי פוסט בדף הפייסבוק שלו, שבו הוא מודיע כי "בשבוע הקרוב הפלג הירושלמי יוצא לדרך בהחרפה והסלמה שלא נראתה בישראל עד כה".

הפוסט הזה זכה לעשרות לייקים ותגובות, מרביתן תומכות ואחרות שלא מקבלות את הדרך של מאבק אלים שכולל חסימת צירים.

"לפני שבוע הייתי בבית של נכה סיעודית, שהטיטול שלה היה מלא צואה, היא סיפרה לי שאין לה כסף למטפלת ולכן השכנה שלה מקלחת אותה. האם זה חיים?", תוהה מזרחי ומוסיף: "גדלתי בבית עם שני הורים נכים שאינם יכולים לכלכל שלושה ילדים, ולא פעם עלתה השאלה האם לקנות אוכל או תרופות. אבא שלי איבד את כף ידו כבר בגיל 13, אף אחד לא העסיק ולא שיקם אותו, הדבר היחיד שהוא יכול היה לעשות זה לקבץ נדבות. לפני שנה הוא רדף אחרי אוטובוס ונפל על הראש, מאז גם הוא הפך סיעודי וכרגע הוא מאושפז בבית חולים".

מזרחי מוסיף ואומר: "אני חוויתי את העוני שמגיעה עם הקצבה הבלתי אפשרית הזאת, ואני לא מוכן שאף ילד יעבור את מה שאני עברתי. אם מדינת ישראל החליטה ששכר מינימום זה השכר שנותן לאדם בריא לחיות בכבוד, אז בוודאי שזה מה שצריך לקבל נכה, שההוצאות שלו גדולות יותר. אני כל כך מקווה שמדינת ישראל תישיר מבט אל הנכים ותראה אותם כבני אדם ולא כג'וקים המהווים מטרד, הם לא בחרו להיות נכים ומדינה נמדדת ביחס שלה לחלשים, ולא לחזקים".

פרסמת פוסט בפייסבוק על החרפת המאבק, מה הצעדים שאתם מתכוונים לנקוט?
"אנחנו 40 אנשים תושבי ירושלים שהתאגדנו והחלטנו שאנו רוצים להחריף את המאבק גם בתוך ירושלים, כרגע זה עדיין במסגרת דיבורים, אבל כנראה שנצא לשביתת רעב ונתחיל בחסימות כבישים גם בתוך העיר. אנחנו לא נוותר עד שהנכים לא יקבלו שוויון זכויות כמו כל האזרחים".

דודי מזרחי במרכז (צילום: פרטי)

אם פרצופו ושמו של מזרחי, בן 28, מוכרים לכם, יש לכך סיבה. עד לפני כארבע שנים הוא היה מראשי ארגון האוהדים הקיצוני של בית"ר 'לה פמיליה', והיה מראשי המחאה כנגד בעלי הקבוצה דאז ארקדי גאידמק והיו"ר איציק קורנפיין, מחאה שכללה הפגנות כנגד השניים. באחת מאותן ההפגנות קילל מזרחי בצורה בוטה וקשה את רעייתו של קורנפיין. בעקבות אותה הפגנה תבע קורנפיין באופן אישי את מזרחי, ורק לאחר שמזרחי עבר שינוי קיצוני בחייו הסכים קורנפיין להגיע מולו לפשרה.

מזרחי, גרוש ואב לילד בן שלוש, הוא פעיל חברתי למען קבוצות מוחלשות והוא גם, כאמור, חלק ממאבק הנכים. הוא מתגורר עם אימו, שהיא נכה סיעודית, בביתם בגבעת שאול.

"בגלל העוני שהיה בבית הוציאו אותי כבר בגיל שמונה לפנימייה בקטמון", מספר מזרחי על התהליכים שהובילו אותו להצטרפות לארגון לה פמיליה. "המפלט היחיד שלי היה אצטדיון טדי, שם צברתי כוח, שייכות ודומיננטיות שכל כך היו חסרים לי. מהר מאוד הצלחתי להתברג ביציע המזרחי של ארגון האוהדים לה פמליה. ככול שהקצנתי ככה אהבו אותי יותר. עד גיל 18 נפתחו לי במשטרה חמישה תיקים תחת הכותרת 'גזענות ואלימות במגרשי הכדורגל'".

בשנתיים האחרונות התבטאת כנגד הגזענות והאלימות, מה הוביל לשינוי בתפיסת עולמך?
"השינוי הגיע לפני ארבע שנים, כשעבדתי בבית אריזה בבקעת הירדן, שם עבדתי עם פלסטינאים. זו היתה הפעם הראשונה שבה יצא לי להכיר ולדבר עם ערבים, ותוך כדי השיחה הבנתי שיש לנו הרבה דברים משותפים. ואז אחד מהם סיפר כמה הוא מרוויח, אז הבנתי שאני מרוויח פי ארבע ממנו רק בשל היותי יהודי. ההכרות בינינו גרמה ללב להיפתח, להבין שאסור לשפוט על סמך דעות קדומות ושכולנו נלחמים על מנת לחיות בכבוד. מאז התנתקתי מלה פמליה, אני מעביר הרצאות לבני נוער, ומדריך של נוער בסיכון. אני נותן לבני הנוער את הכלים להתמודד עם החיים ביושר, דבר שלא היה לי. בנוסף, הקמתי את ארגון "מהפכה של שמחה", במסגרתו אנו באים לשמח חולים בבתי חולים, ואני מזמין את כולם להגיע ולהתנדב יום בשבוע, זה נותן לי הרבה יותר ממה שאני נותן לחולים".

דוד מזרחי (צילום: פרטי)

ומה התוכניות קדימה?
"אני רוצה להתקדם בירושלים ולהגיע למקומות בהם אני יכול להשפיע ולעזור לאנשים החלשים, זו הסיבה שהתפקדתי למפלגת מרצ מתוך רצון אמיתי לגדול במפלגה. אני מתכוון להתמודד לרשימה ויחד עם לורה ורטון אני רוצה להקים חוגים משותפים של קירוב לבבות בין בני אדם מכל המגזרים והעדות. אני רוצה לצור חברה יותר שוויונית וצודקת לכולם".