האוטובוסים בירושלים: עומסים, איחורים, צפיפות

בתחנת האוטובוס, שבה פועל קו 15 של אגד ברחוב יד חרוצים פינת הסדנא, עומדים עשרות נוסעים – ממתינים בציפייה להגעתו המיוחלת של אחד הקווים הכי עמוסים בעיר. העיניים זזות מהניידים אל צג זמני הנסיעות – עוד 10 דקות יגיע הקו. אחרי 5 דקות לא ממש חל שינוי – על הצג עדיין מופיע 10 דקות. אחרי כ־25 דקות וים של סבלנות מהול בייאוש, מגיע האוטובוס ובתוכו כבר כל המושבים תפוסים ולא מעט נוסעים עומדים. וזו רק תחילתה של הנסיעה – הקו אמור לעבור בשכונות בקעה, גוננים וניות עד בנייני האומה. בדרך, לחלק מהנוסעים פשוט אין מקום לעלות, אחרים מחכים לקו אחר או הבא אחריו בתקווה שיהיה מאוורר יותר – בירושלים אוברבוקינג זו מציאות.

• מדריך העסקים הגדול של ירושלים
• בית אבי חי: כל האירועים 

קו 15 (צילום: אלון סין משה)

רבות נכתב ודובר על מצב התחבורה הציבורית בירושלים – הצפיפות הקשה באוטובוסים, התדירות הנמוכה והלא אמינה של קווים שלא יוצאים בזמן ולעתים אף לא יוצאים כלל, על היעדר קווים ישירים מהשכונות לתחנה המרכזית ועושה הרושם שכל הגורמים הרלוונטיים, בראשם משרד התחבורה ואגד, מעודכנים, מכירים את הבעיה ומבטיחים לפעול לשיפור המצב. האמנם? כמו שזה נראה המצב רק הולך ומחריף ומי שסובל מכך הוא הציבור שמשתמש באוטובוסים, ברובם קשישים וקשישות, ילדות וילדים, נערים ונערות ותושבים שאינם מחזיקים בכלי רכב פרטי, בעיקר בשל המעמסה הכלכלית.

(צילום: אלון קאס)

מאות תלונות מגיעות לארגוני התחבורה הציבורית ולמשרד התחבורה. אלעד מלכא, לשעבר חבר המועצה מטעם סיעת התעוררות, ממקימי אגד Watch, קבוצת פייסבוק שמונה מעל 900 חברים, שבאה לפקח על שירות אגד לתושבי העיר מספר כי “לאחרונה התקיימה בקרה על אגד. ממשרד התחבורה נמסר לי כי אגד לא עמדו בתנאי הרישיון. שר התחבורה אמר בכנסת שהוא רוצה להוציא קווים בירושלים החוצה מאגד. השאלה – למה זה לא קורה? אני מבין שהם חוששים לממש את זה. לאחרונה ראינו ירידה בתלונות בנסיעה בתחבורה ציבורית, ועכשיו יש עלייה בחזרה. זה נבע מזה שאגד הביאו נהגים מחוץ לירושלים. היה ברור לכולם שזה מצב זמני ושאי אפשר להחזיק ככה הרבה זמן מעמד, ואכן אגד החזירו את הנהגים לסניפים המקוריים שלהם ועכשיו אנחנו רואים עלייה חוזרת בתלונות”.

• תוכנית להפעלת מוניות שירות בעיר
• וידאו – דוחק, עומס, צפיפות באוטובוסים
• כביש בגין: האם צריך להעלות את מהירות הנסיעה ל-100 קמ"ש

מה אתה שומע מנוסעים בעיר?
“ישנה התעוררות מטעם התושבים. הם מעורבים, אבל גם מתוסכלים. הם מרגישים שאין להם אוזן קשבת. הם מיואשים כל הזמן לפנות ולפנות ובינתיים לקבל אפס מענה ממשרד התחבורה ומאגד. המענה המקסימלי שהם מקבלים ממשרד התחבורה הוא מענה שאומר ‘קיבלנו את פנייתכם’. רק אחרי חצי שנה הם מקבלים תשובה ‘תלונתך נמצאה מוצדקת ומומלץ לקנוס את החברה לאור התלונה’. בואו נודה על האמת – הקנסות לאגד לא מעניינים אותנו, זה לא עוזר לנו להגיע לאן שאנחנו צריכים. אנחנו רוצים תחבורה סדירה ונורמלית כדי להגיע לעבודה, לסופר ולכל מקום בעיר”.
כפי שפורסם לפני כחודש ב”כל העיר” מלכא פועל לקדם מערך של מוניות שירות בירושלים, שיתגבר על המחסור בנהגי אגד. “אנחנו מבקשים להוציא 20 אחוז מקווי אגד במכרז לחברה אחרת”, מדגיש מלכא, “ולתת רישיונות למוניות שירות בירושלים”.

אלעד מלכא (צילום: ארנון בוסאני)

"בואו נודה על האמת – הקנסות לאגד לא מעניינים אותנו, זה לא עוזר לנו להגיע לאן שאנחנו צריכים. אנחנו רוצים תחבורה סדירה ונורמלית כדי להגיע לעבודה, לסופר ולכל מקום בעיר".

אלעד מלכא, מראשי אגד Watch

לא מעט תלונות על פעילות האוטובוסים בעיר מגיעות גם לארגון “15 דקות – לשיפור התחבורה הציבורית בישראל”. הארגון הוקם בשנת 2008 על ידי קבוצת תושבים בגוננים שסך הכל ביקשו להגיע תוך 15 דקות למרכז העיר. כיום התרחבה פעילות הארגון לכל הארץ, והוא מפרסם דוחות על התחבורה הציבורית ומדרג את שירות האוטובוסים לפי ערים, כולל מוקד פניות ציבור, אפליקציה ועוד.

יוסי סעידוב, מייסד הארגון, מציין בשיחה עם “כל העיר” כי “מבדיקות שעשינו, זמן הנסיעה בתחבורה הציבורית מהתחנה המרכזית לשכונות הוא פי 4 יותר איטי מאשר ברכב פרטי. אם משכונת גילה עד התחנה המרכזית הנסיעה נמשכת כ־17-15 דקות, אז בתחבורה הציבורית זה לוקח למעלה משעה. זה לא נורמלי ולא מתקבל על הדעת ואנחנו נשנה את זה. זה הדבר המרכזי שאנחנו הולכים לעשות, אבל יש עוד הרבה מה לפעול בעיר".

מה למשל?
“חסרים נתיבי תחבורה ציבורית. יש שני נת”צים שקריטי להקים אותם – ביציאה מהתחנה המרכזית: באזור זה האטובוסים תקועים בפקקים, שלב היציאה מהעיר לוקח 10 דקות עד רבע שעה. זה לא נורמלי. צריך שיהיה נתיב תחבורה ציבורית מהחניון של התחנה המרכזית ישיר ורציף עד ליציאה מהעיר. עוד מקום שחסר בו נתיב תחבורה ציבורית זה בדרך חברון. בכל דרך חברון יש נתיב תחבורה ציבורית עד רחוב נעמי ושם מסתיים הנת”צ. האוטובוסים תקועים בפקקים ביחד עם הרכבים הפרטיים. זה מראה על תכנון לקוי ועל יכולת ביצוע מאוד נמוכה של הרשויות, והעובדה שהמצב הזה נמשך ככה שנים, בלי שמשנים אותו, מראה על חוסר רצינות והבנה של מה זה נתיב תחבורה ציבורית. הנתיב חייב להיות רציף לכל אורכו”.

יוסי סעידוב (צילום: שי חמד)

"התחבורה הציבורית בירושלים היא מתחת לכל ביקורת. זאת עובדה שאי אפשר להתווכח עליה. כל מי שנוסע באוטובוסים רואה את זה"

יוסי סעידוב, ממייסדי ארגון "15 דקות"

סעידוב מספר כי בתקופה האחרונה יותר ויותר נוסעים מתלוננים. “מעורבות הציבור גדלה באופן קיצוני ומשמעותי”, הוא מבהיר. “הציבור היום מבין שיש לו זכויות בתחום של התחבורה הציבורית שצריך למצות אותן. זה קורה בכמה היבטים: ראשית ישנה התעוררות בחברה האזרחית – עמותות וארגונים שמקדמים את התחום ומפעילים לחץ על הממשלה לשיפור התנאים, ודואגים ליידע את הציבור בנוגע לזכויות שלהם. הדבר הראשון שעשינו בארגון 15 דקות היה לקדם מידע בתחנות בעיר. התחלנו את זה לפני כשמונה שנים. היום כמעט בכל תחנת אוטובוס בעיר יש לוחות זמנים, פירוט של כל הקווים שעוברים, התדירות שלהם ובחלק גדול מאוד מהתחנות כבר יש לוח זמנים אלקטרוני שאומר מתי האוטובוס צריך להגיע. אז אם היינו מגיעים לתחנה ולא היה לנו מושג מתי האוטובוס צריך להגיע והיינו חושבים שעושים לנו טובה בזה שהאוטובוס מגיע לתחנה, היום אנחנו מבינים שזאת חובה של הזכיין להביא את האוטובוס בזמן, ואם הוא לא מביא את האוטובוס בזמן אנחנו יודעים שהאוטובוס פישל, החברה לא עמדה בהתחייבות שלה ואנחנו יכולים להגיש תלונה”.

דרך חברון (צילום: אורן בן-חקון)

אחד התושבים בעיר לא רק התלונן על איחורים של קווי האוטובוסים, אלא גם הגיש תביעה ואפילו ניצח. הפעיל החברתי אלכס טנצר, שמתגורר בפסגת זאב, תבע את אגד בבית הדין לתביעות קטנות פעמיים – בפעם הראשונה בשל איחור של 17 דקות בקו 54 מהתחנה המרכזית לכיוון בית החולים הרצוג. על תביעה זו הוא זכה בסכום של 1,500 שקלים. בפעם השנייה על איחור של 40 דקות בקו 66 מפסגת זאב לכיוון התחנה המרכזית. בתביעה זו הוא זכה ב־1,300 שקלים. “אני פונה לכל תושבי ירושלים”, אומר טנצר, “אם אתם רוצים לגרום לכך שאוטובוסים יגיעו בזמן ושנפסיק לסבול, אין דרך אחרת אלא לתבוע חברה שמאחרת ולא עומדת בלוח הזמנים כי זה חלק מהרישיון שלה. כשאוטובוס מאחר או לא פותח דלתות אני מגיש תלונה באגד”.

השבוע התפרסם דוח התחבורה הציבורית של ארגון 15 דקות. לפי הדוח אחד מקווי האוטובוסים הגרועים בארץ הוא קו 19 (הדסה הר הצופים-הדסה עין כרם) – מקום שני אחרי קו 82 של דן (פתח תקווה-תל אביב) ש”זכה” במקום הראשון. עשרות תלונות מוגשות נגד שירות קו 19 בעיר, בעיקר על ידי סטודנטים שמשתמשים בו.

עומסים באוטובוסים (צילום: אלון קאס)

האם יש לתלונות שלכם אוזן קשבת במשרד התחבורה?
סעידוב: “משרד התחבורה הוא גוף מנותק מנוסעי התחבורה הציבורית. אן לו שום יכולת וכלים להתחבר לציבור ולהבין מה הציבור צריך, אבל צריך לומר משהו חשוב – האכזבה הגדולה היא מראש העיר, יש ערים בארץ שיש להם ראשי עיר שמקדמים את התחבורה הציבורית שלהם באופן שוטף וסדיר כל הזמן, כמו למשל בבית”ר עילית. התחבורה הציבורית בירושלים היא מתחת לכל ביקורת. זאת עובדה שאי אפשר להתווכח עליה. כל מי שנוסע באוטובוסים רואה את זה. אף יותר מזה, משרד התחבורה השקיע מיליארדים בירושלים – ברכבת הקלה, במערך התחבורה הציבורית החדש ובנת”צים. אז איך הם עדיין לא מבינים שהם פועלים כמו פיל בחנות חרסינה? איך הם לא מבינים שהם צריכים להיות הרבה יותר מחוברים לצרכים של הנוסעים?”.

(צילום: מיכל פתאל)

 תגובות

מאגד נמסר: “הטענות העולות מהכתבה מוכרות לאגד. מדובר בבעיה הנובעת בשל מחסור חריף, הולך וגדל, של כ־3,500 נהגים בתחבורה הציבורית, בכל רחבי הארץ. בהקשר זה ראוי להדגיש כי באזור ירושלים בלבד חסרים כיום כ־100 נהגים בתחבורה הציבורית. הסיבה לכך היא שחיקה מתמשכת במעמד הנהג ובשכרו כתוצאה ממדיניות מכוונת שמוביל משרד התחבורה בעשור האחרון. כדי לנסות ולהתמודד עם התופעה מתגבר אגד את כוח האדם בירושלים בעשרות נהגים המגיעים מדי יום מרחבי הארץ. זאת ועוד, חלק משמעותי מנהגי אגד בבירה הם תושבי מזרח ירושלים. מדובר בנהגים מקצועיים העושים מלאכתם נאמנה, ואולם בימים של מציאות ביטחונית מאתגרת בירושלים כפי שבאה לידי ביטוי מעת לעת, רבים מהם חוששים מלהגיע לעבודתם באופן סדיר מאימת סביבתם ומאימתם של הנוסעים עצמם.

“יודגש כי הפעלת התחבורה הציבורית בירושלים היא ממילא משימה מאתגרת ביותר”, אומרים באגד, “בשונה מכל עיר אחרת בישראל, וזאת בהתחשב במאפייני העיר ובהם, שינויי תנועה כתוצאה מפיגועים וסידורי אבטחה, ביקורי אח”מים, הפגנות, מצעדים ואירועים לאומיים אחרים והדוגמאות הן רבות ובוודאי מוכרות לעיתונכם. נוסף על כך, סובלת העיר מהיעדר תשתית מתאימה והיעדר אכיפת נתיבי תחבורה ציבורית המקנים עדיפות לאוטובוסים. לאור כל זאת ברור כי שיבושים בהפעלת השירות, לרבות איחורים ובמקרים אחרים אף ביטול נסיעה מתוכננת, הן תקלות שעלולות להתרחש אם כי מידת השליטה של אגד בהן היא מועטה ביותר. את הטענות בכללותן ראוי להפנות אל קובעי מדיניות התחבורה בעיר והגורמים האחראים על פיתוח תשתיות שיקנו עדיפות לתחבורה הציבורית בירושלים”.

ממשרד התחבורה נמסר: “שרות התחבורה הציבורית בירושלים מנוטר על ידי משרד התחבורה וכל פניה נקודתיות לתגבור השרות נבחנות לגופו של עניין. במידת הנדרש מבוצעים, מעת לעת, התאמות ושינויים והדבר בא לידי ביטוי גם בתכנון עתידי. כך לדוגמא, נבחנות אפשרויות לפתיחת קו אוטובוס חדש לאזור התעסוקה בהר חוצבים, הארכת קווים קיימים לרחובות חדשים המתאכלסים בשכונות קיימות (דוגמת מורדות עין כרם) ועוד. יצוין כי כמעט כל שכונה בירושלים מקושרת תחבורתית לתחנה המרכזית. אנו בוחנים בימים אלה פתיחת קווים ישירים נוספים לתחנה, משכונות מרוחקות לתחנה המרכזית”.