בניה לא חוקית בהיקף של כ-25,000 מבנים, פגיעה חמורה בהכנסות המדינה והעירייה, פגיעה בביטחון המדינה ובתשתיות והיעדר הגנה מספקת לתושבים – זו המציאות העגומה שהוצגה על חלק נרחב מירושלים – העיר שאוחדה לה יחדיו, אבל נדמה שהחיים בה הם נפרדים לחלוטין.
בדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ יעקב אשר (ש"ס), הוצגה מציאות עגומה מאוד על המתרחש בתוך ירושלים. טוב, אולי לא ממש בתוך ירושלים – אלא במה שמוגדר כירושלים המאוחדת אך בפועל אינו בדיוק כך.
נושא הדיון היה הבנייה הבלתי חוקית במזרח העיר, אבל הוא כלל עוד נושאים והוצגה בו, כאמור, מציאות לא בדיוק מלבבת. כזו שמעלה סימני שאלה לגבי תקפות המונח "בירת ישראל המאוחדת" – שכן ריבונות לא בטוח שיש בחלק נרחב ממנה.
בדיון ציין ח"כ מתן כהנא, יוזם הדיון, כי ישנם כ-25,000 מבנים בלתי חוקיים בשכונות מזרח ירושלים. "ההשלכות כוללות הפסדים כספיים לעיריית ירושלים ומדינת ישראל בסך מעל מיליארד שקלים בשנה", טען ח"כ כהנא.
פרט להפסד הכלכלי ולסיכון הביטחוני שנובע מהיעדר פיקוח על שמתרחש במזרח העיר – כהנא הדגיש כי מדובר גם בפגיעה חמורה בתושבים עצמם: "אם תהיה רעידת אדמה, לא נוכל להסתכל על התושבים. הבעיה העיקרית היא שאין גוף אחד שיודע לאסוף את הנתונים ולנקוד במספר המבנים הבלתי חוקיים".
חיים סילברשטיין, מייסד ויו"ר מרכז ירושלים למדיניות יישומית, הציג את ממצאי המחקר שערך ואמר כי באמצעות נתוני ה-GIS – מערכת המיפוי של עיריית ירושלים – ניתן לראות גידול משמעותי במספר המבנים הבלתי חוקיים במזרח ירושלים. "מדי שנה נבנות כ-1,200 יחידות דיור בלתי חוקיות. מדיניות העירייה לשטחים מעבר לגדר אינה קיימת– וזה מה שמוביל לכאוס ולפגיעה חמורה בתשתיות הציבוריות". הוא הוסיף כי הנזק הכלכלי המצטבר נאמד בעשרות מיליוני שקלים. סילברשטיין התייחס גם לכפר עקב: "בשנת 1967 הכפר כלל לא היה קיים, אך מאז הוא גדל משמעותית. בשנת 2005 השכונה יצאה מתחומי הגדר, ולכן הממשלה והמשטרה כלל לא נכנסות, מה שמוביל להאצה של בנייה בלתי חוקית".
עו"ד חיים נרגסי, סגן יועמ"ש עיריית ירושלים הוסיף כי גם כאשר נבנים מבנים לא חוקיים, התושבים נדרשים לשלם היטל השבחה. לדבריו, יש צורך במאמץ משמעותי להסדרת המקרקעין במזרח העיר, שכן הבעיה המרכזית היא היעדר תוכניות מתאר והסדרת טאבו. "הסדרת המקרקעין תוכל לבצע מהפכה של ממש – גם לתושבים וגם לעירייה. העירייה פועלת להגברת האכיפה בתוך תחומי הגדר, אך מחוץ לגדר המורכבות הופכת את הטיפול לבלתי אפשרי כמעט ללא מעורבות ממשלתית ישירה". הוא הדגיש כי האכיפה במזרח ובמערב העיר נעשית בצורה מקצועית, וכי לאחר הריסת מבנים בלתי חוקיים מוקמות תשתיות כמו בתי ספר וגני ילדים. עם זאת, נותר מחסור במידע עדכני על היקף הבנייה הבלתי חוקית, בעיקר בשל אכיפה דלה בשנים עברו.
הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (צילום: דני שם טוב – דוברות הכנסת)
רוצים להישאר מעודכנים?
רועי גולדשמידט, נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ציין כי בין השנים 2019-2024 ניתנו בירושלים כולה 1340 צווי הריסה, 53% במזרח ירושלים ו-47% מהם במערב העיר. הוא הדגיש כי בהיעדר נתונים באשר לשכיחות עבירות הבנייה במזרח העיר ובמערבה ולמידת חומרת העבירות לא ניתן להסיק מן הנתונים בצורה ברורה האם ישנה הלימה בין היקף העבירות להיקף האכיפה שלהן. עוד אמר כי בין השנים 2019-2024 מומשו בירושלים כולה 1020 צוי הריסה – 60% במזרח ירושלים ו-40% במערב העיר. לדבריו, האכיפה כיום מתמקדת בעיקר במקרים שיש להם השפעה ציבורית.עוד הדגיש בהתייחסו לתוכנית מתאר העיר, כי מספר החלקות במזרח העיר שיודעים מהי הבעלות עליהן היא קטנה מאוד.
אבי כהן, מנהל רשות האכיפה במקרקעין אמר כי הבעיה העיקרית היא שהמדינה לא החליטה אם באמת היא מתכוונת לכך שחלקים מירושלים הם בריבונות של ירושלים. לדבריו, יש שכונות שלמות שהן מסביב לגדר של ירושלים ומי שנמצא שם זה רק הרשות לאכיפה במקרקעין והמשטרה – "אנחנו ממש לבד שם", אמר כהן. עוד הוסיף כי "בשנים האחרונות ישנו שיפור באכיפה, ואחוז הבנייה הבלתי חוקית ירד משמעותית. אין כמעט צווים שאנו מוציאים שלא מיושמים. עם זאת, חוסר הכרעה ממשלתית לגבי אזורים במזרח העיר מקשה מאוד על המשילות בשטח וכמובן היעדר הסדר המקרקעין".
מטעם משטרת ישראל נמסר בדיון כי המשטרה מעוניינת באכיפה טובה בכל רחבי העיר. עם זאת, אמרו במשטרה, לא ידוע לאף אחד המספר המדויק של הבנייה הבלתי חוקית במזרח ירושלים, וכי במשך השנים, משנת 1967 ועד שנות ה-2000, האכיפה הייתה חלשה מאוד.
אביב טטרסקי, מעמותת עיר עמים, אמר כי "האכיפה ההרסנית הורסת חיים של מאות משפחות. מאז חוק קמיניץ, קצב הריסות הבנייה גדל פי ארבעה, אך במקביל אין מענה תכנוני הולם לתושבי מזרח ירושלים. אנשים נאלצים לבנות באופן בלתי חוקי כי אין להם ברירה".
ח"כ יעקב אשר, יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון ואמר כי יקיים דיון נוסף עם נתונים מפולחים ועדכניים יותר כדי לקדם פתרון לבעיה."נשקול האם צריך להקים מינהלת אכיפה מיוחדת כדי להגיע לתוצאות טובות יותר".
תגובות