אירופה בירושלים: האטרקציה שתוביל את תושבי העיר לרכבת הקלה

הרכבת הקלה הפכה, כידוע, לשם קוד עירוני לבניית מגדלי מגורים. הטענה העירונית גורסת שהרכבת היא כלי להסעת המונים והיא תסייע בהפחתת עומסי התנועה על אף הגידול הצפוי באוכלוסייה.

אבל ירושלים, יודע כל אחד, היא עיר עם טופוגרפיה ייחודית – הררית, עם הבדלי גובה משמעותיים בין אזורים סמוכים, לעיתים אף בין רחובות מקבילים. העובדה הזו יוצרת מרחקים גדולים יותר מהנראה לעין, ואם המטרה היא שתושבי העיר יזנחו את הרכב הפרטי לטובת רשת הרכבות הקלות, יש צורך בהקמת מערך תומך, אשר יוביל את התושבים אל ומתחנות הרכבת הקלה לבתיהם.

איך עושים את זה? באמצעות מערך פרויקטים 'מצרניים' – שזה למעשה אומר מעליות, דרגנועים, שבילים ומדרוניות – מסועי קרוניות משופעים שמשמשים לצורך עלייה ולירידה שיכסו על הבדלי הגובה. דוגמא בולטת וחמה שעל הפרק היא בקרית היובל – בין השיכונים של רחוב אולסוונגר למתחם תוכנית כרמית. או בשכונות גילה וברמות – שם כל הרחובות ממוקמים בצורה טופוגרפית אחרת, שצפויים להקשות על הגעה רגלית אל ומהרכבת הקלה.

דרגנוע שיחבר את גבעת מרדכי עם הקו הירוק ברחוב הרצוג (צילום: הדמיה סימון ארד אדריכלים)

אז אם בחיפה יש את הרכבל ואת הכרמלית – בירושלים יהיו את הרכבת הקלה ואת המדרוניות והדרגנועים ושאר האמצעים הטכנולוגיים החדישים שצפויים להפוך לאטרקציה תיירותית, מעבר להיותם כלי שימושי ליום-יום. (ובירושלים, כמו בירושלים, מדובר על ימי חול בלבד).

"אמצעי תחבורה אנכיים מאפשרים תנועה נוחה בין מפלסים עירוניים שונים, מעודדים תחבורה בת-קיימא, מאחים את המרחב הציבורי ומחזקים את הסביבה העירונית ואת איכות החיים בה", אומרים גורמי התכנון בצוות תכנית אב לתחבורה ירושלים. "פרויקטים מצרניים מחברים ומגשרים בין שכונות המגורים לרכבת הקלה ובכך, תורמים לזמינות השימוש ברכבת והופכים את השימוש בה ליעיל ואפקטיבי".

קו סגול – מלחה-קוליץ (צילום הדמיה: מן שנער אדריכלים)

בקרוב, כך נודע ל"כל העיר", צפויה להיפתח המעלית הראשונה של הפרויקטים המצרניים בירושלים – בכניסה לקמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. במקביל, בימים אלה משלימים בשכונת בית צפאפא וברחוב האופה בשכונת גבעת שאול את בנייתם של פירים למעליות אשר ישמשו בעתיד את התושבים כחלק מהמתקנים המצריים והמעברים לקו הירוק של הרכבת הקלה. במהלך השנים הקרובות יוקמו עוד עשרות מתקנים שכאלה ברחבי ירושלים, ולצידם קווים נוספים של הרכבת הקלה ושלל מסלולי אופניים חדשים.

סטיב קולקר הוא אדריכל הצוות בתכנית האב לתחבורה של ירושלים, שביחד עם אנשי העירייה ומשרד התחבורה שמממן, אמון על תכנון המערך הזה. מדובר בעשרות רבות של אתרים, חלקם כבר בשלבי בנייה סופיים, מרביתם כבר אושרו ובקרוב יחלו בהקמתם. "התפיסה שלנו היא שהרכבת הקלה היא לא רק קו נחש שעובר בעיר, אלא עלינו להיכנס לתוך השכונות – להגיע לאנשים", מסביר קולקר. "המרחקים שאנשים בירושלים מוכנים ללכת עד ומהתחבורה הציבורית הם קצרים מחבריהם בגוש דן, למשל. הם צריכים למשל לטפס יותר ולעבור מרחקים גדולים יותר ברגל".

הפרויקטים המצרנים במספרים

• 25 אתרים עם אמצעים מכניים
• 2 אתרים הכוללים מעליות אלכסוניות, מדרוניות באורך של כ-150 מטר כל אחד
• מערך הכולל 5 דרגנועים במרחב הציבורי
• 2 מעברים תת קרקעיים מ/אל תחנות רק"ל (שערי צדק והכניסה לעיר)
• שדרוג של כ-15 מעברים ציבוריים – כולל פיתוח המרחב הציבורי
  
• כ-50 אמצעים מכניים במרחב הציבורי יתופעלו ע"י מרכז הבקרה של מנת"י (מינהל תנועה ירושלים)

גילה – שבתאי הנגבי-דב יוסף (צילום הדמיה: אדריכל עמי גבירצמן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בכדי לקצר את עקומת הלמידה ולספק לירושלים מערך מצרני נכון ויעיל, יצאו קברניטי הפרויקטים ללמוד מניסיונם של אחרים. ירושלים דומה בהקשרים שלנו לערים בצפון ספרד ובראשן בילבאו. "מטעויות שעשו בעבר הם מחליפים שם יותר ויותר דרגנועים במעליות. כך גם נהגנו בתכנון בירושלים, ואכן שילבנו כמה שיותר מעליות, ואת הדרגנועים הצבנו רק במקומות שבן הם מונעים הקמתם של גשרים ענקיים שפוצעים את הנוף".

ראש העיר משה ליאון: "ירושלים, הרים סביב לה והטופוגרפיה ההררית שלה מחייבת אותנו לחשוב מחוץ לקופסה ולייצר פתרונות עבור תושבי ירושלים, במטרה לסייע להם להתנייד בבירה ביתר קלות. הפרויקטים המצרניים יאפשרו כמעט לכל תושב נגישות ישירה מביתו לתחנות התחבורה הציבורית – רכבת קלה ואוטובוסים- ולשבילי האופניים. באמצעות תעדוף התחבורה הציבורית, נפחית את העומס בכבישים ואת זיהום האוויר, נהפוך את ירושלים, עירנו האהובה, לירוקה ומתקדמת יותר מבחינה תחבורתית ונעמיד אותה בשורה אחת עם הערים המפותחות בעולם".

קו סגול – פארק דניה (צילום הדמיה: ארא אדריכלים)

בישראל, כאמור, מדובר על פרויקט ראשון מסוגו, כשהדבר הכי קרוב אליו הוא הכרמלית בחיפה – סוג של מדרונית סגורה. בחופי הים בהרצליה ובנתניה, למי שמכיר, יש מעליות שמנגישות את החופים. בירושלים יש מעלית שמחברת את הסינמטק עם מפלס הרחוב העליון.

ואיך זה יעבוד אתם בטח תוהים? המעליות, הדרגנועים והמדרוניות יחוברו למרכז שליטה ובקרה של עיריית ירושלים, שיבטיחו את פעילות השוטפת בימי חול.

ועוד בשורה קטנה – המעליות והמדרוניות בפרויקטים שמוקמים בירושלים מתאימות להובלת אופניים – ובמרבית המיקומים שלהם הם גם מתחברים לרשת שבילי האופניים שנסללת ברחבי העיר.